[כ"ה כסלו, תשי"ז]
שלום וברכה!
... במה דשאילנא קדמיכון: המשתתפים בסעודת נישואין, וכמנהג המדינה מסובים חבורות חבורות (וכמה מהם יותר מעשרה) כאו"א על שולחנה ושמשים משמשים (ומצרפים עי"ז) לכל השולחנות, ובהתארך הסעודה - כמה מהחבורות מברכין לעצמן, מבלי לחכות לברהמ"ז שבשלחן הראשי, אשר החו"כ מסובין עליו, ומבלי אמירת ז' ברכות וגם לא שהשמחה במעונו וכו'.
אי יאות פתגמה למעביד הכא ולמיפטר נפשי' מז"ב וכו'.
וכנראה סיבת המנהג: א) לא כאו"א יכול להאריך בסעודה (מפני הטרדות, הבריאות, חס על זמנו וכיו"ב ובפרט שלפעמים האריכות באה ע"י ענינים בלתי רצוים) ב) אמירת ז' ברכות קודם אמירתן בשולחן הראשי דהחו"כ - תעורר קפידת המחותנים.
ועפי"ז שינוי המנהג: א) שכולם יחכו עד סוף הסעודה - תגרום שכמה ימנעו מלהשתתף בסעודה זו כלל ועי"ז יוגרע משמחת חו"כ אז, נוסף על הטינא שבלב מהמחותנים על הבלתי משתתפים, וכנראה במוחש. ב) שיברכו בשולחנות הנ"ל ז"ב בשני כוסות, כבודים - יש חשש לקפידה הנ"ל, ואלו שיחששו להקפידה - מלכתחילה לא יבואו.
וכיון שבשני האופנים - ענין של מצוה ישנו, וגם שנתפשט המנהג ביותר ואין מוחה, מצוה ליישב המנהג, וי"ל שמיוסד על שלשה: א) שו"ע סקצ"ג סוס"א: למנוע קפידת בעה"ב מותר לעשרה להחלק. ב) שם סוס"ג אף אם לא הי' טעם זה מספיק מ"מ בכבר נהגו כך, הוי כאילו לא קבעו עצמן ביחד, וראה שו"ע יו"ד ספ"ח ס"ב. ג) עפמש"כ בשו"ע אה"ע סי' ס"ב בט"ז סק"ז וערוך השולחן (סקל"ח. הובא גם במכתב כת"ר) דחיוב ז"ב תלוי באם האכילה היא גם לשמחת חו"כ - י"ל דמחשבת המסובים מקודם דבאם תתארך הסעודה יברך בלא ז"ב - הרי זה שלילת קביעתו לשמחת חו"כ, לא חל ענין ז' ברכות מעיקרא, וק"ל.
25 Kislev, 5717.
Shalom u'Vrachah!
...Regarding what I was asked: At a wedding meal, as is customary in this country, participants are seated in separate groups (some with more than ten people), each at their own table, with attendants serving all the tables (thus combining them). As the meal extends, some groups recite Birkat Hamazon for themselves without waiting for the main table—where the bride and groom are seated—and without reciting Sheva Berachot or "shehasimcha b'me'ono" (that joy is in His abode), etc. Is it appropriate to allow this practice here and exempt oneself from Sheva Berachot, etc.?
Apparently, the reason for this custom is: a) Not everyone can prolong their meal (due to distractions, health, concern for their time, etc., especially since sometimes the extension is due to undesirable matters); b) Reciting Sheva Berachot before they are said at the main table of the bride and groom would arouse resentment from the families. Accordingly, changing this custom—(a) having everyone wait until the end of the meal—would cause some to avoid participating altogether, thereby diminishing the joy of the bride and groom and increasing resentment from families toward non-participants; (b) reciting Sheva Berachot at these tables with two cups respectfully would risk that same resentment, and those concerned about it might not attend in the first place.
Since both options involve a mitzvah matter, and since this custom has become widespread without protest, it is a mitzvah to justify it. It can be based on three points: a) Shulchan Aruch Orach Chaim 197:3 end—To avoid resentment of the host, ten may split up; b) ibid. 197:5—even if that reason alone were insufficient, since it has already become customary, it is as if they did not establish themselves together; see Shulchan Aruch Yoreh Deah 88:2; c) Based on what is written in Shulchan Aruch Even HaEzer 62 Taz 7 and Aruch HaShulchan (138; also cited in your letter)—the obligation of Sheva Berachot depends on whether eating is also for the joy of the bride and groom. If participants intend beforehand that if the meal extends they will recite Birkat Hamazon without Sheva Berachot—this negates establishing it for their joy from the outset; thus, Sheva Berachot does not apply from the beginning. This should clarify matters.
Summary
The Rebbe explains that when wedding guests eat separately due to practical reasons and intend not to join fully in the main celebration if delayed, halacha supports their practice of reciting Birkat Hamazon without Sheva Berachot. Established custom further justifies this approach.