ב"ה, ז' אדר, תשט"ז
ברוקלין.
ברכה ושלום!
במענה על מכתבה מיום השלישי בו כותבת אודות בנה שליט"א.
...ובהנוגע להתלבושת, הנה מובן שצודק בעלה הרב בטענתו כי ככל שתהי' התלבשות שלו כמו שהיתה מקדם, זה עצמו ימעט הנסיונות שעומד בהם, כיון שע"י התלבושת לא יפגש כלל או עכ"פ לא יפגש לעתים תכופות עם נוער בלתי רצוי.
ובהנוגע לסדר היום שלו, הנה צריך להשתדל ככל האפשרי שילמוד לימודי קדש בחברותא, הן בכדי שיהי' הלימוד בן קיימא יותר ולא יקשה בעיניו, וגם בכדי שלא יהי' בהתבודדות, ובכללות יש להשתדל להמציא לו עסקנות בין הנוער הכי חרדי, אם ע"י עריכות מסיבות שבת או שיארגן כתה של קטנים ממנו בשנים ללמוד עמהם לימודי קדש בלוית סיפורים דיראת שמים וכיו"ב, שזה יעורר בעצמו השתדלות להיות דוגמא בכל האמור, וביחד עם זה ימעט זמני ההתבודדות, ובודאי בלי קישוים אפשר למצוא ילדים כהנ"ל וגם מהתלמידים דבתי ספר שלאחרי הצהרים חפשים לנפשם וכיו"ב.
בברכה לנחת חסידותי מבנם ולבשו"ט בכל האמור לעיל,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א