ב"ה, י"ב טבת, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה אברהם דוב שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מח' טבת, בו כותב שעלה בידו לארגן שמימי החנוכה התחילו להתפלל בכל יום בבית הכנסת, אף שפגשו כמה קישוים, ויקוים גם בזה מרז"ל כל התחלות קשות שכיון שכפי כתבו נתגשם כפשוטו יבוא לפועל גם הדיוק שבו שכל התחלות קשות משא"כ לאחר ההתחלה, והרי ידוע המבואר שההתחלה וכן הסיום הן נקודה הראשונה ונקודה האחרונה וכל מה שבינתים יצא מגדר התחלה וסיום, וכיון שבהשתדלות מועטה לפ"ע הצליח בהנ"ל, ילמוד ק"ו בן בנו של ק"ו אודות התוצאות הטובות כשישתדלו בכל הצריך, וע"פ הנ"ל מובן שביעת הרצון מהתעמולה שמנהל שגם הנשים והבנות תבואנה לתפלה בש"ק ובפרט שבזה ישנו גם ענין דסור מרע, וד"ל.
טוב עושים שלאחר התפלה נותנים מיני מזונות וכו', ומה טוב שיוסיפו בזה שהמתפללים השייכים לזה ינאום בכל פעם אחד מהם כחמשה עשרה רגעים.
בברכה לבשו"ט בהאמור וכן בהנוגע לקנין בית טוב בגו"ר, ויעיין ג"כ בסוף המשך מים רבים.