כ"א אדר פ"ח
ריגא
כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, בקי בחדרי התורה, אוצר בלום וגל אגוזים, שר התורה, דן ומורה רב החובל בים התלמוד ומורה דרך בנושאי כליו וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א
שלום וברכה!
שלום וברכה!
מכתבו הגיעני. וע"ד חכמת התכונה ה מצינו ביד החזקה להרמב"ם ז"ל הרבה במקצוע חכמה זו. וכנראה נשען הרמב"ם ז"ל ג"כ על ספרי חכמי או"ה בזה. וכמוש"כ לענין החשבונות בהל' קדוה"ח פי"ז הכ"ה. גם מש"כ בהל' יסוה"ת פ"ג נמצא ג"כ בספרי חכמי יון, וביחוד ספרי אריסטו ותלמידיו ומפרשיו.
ופניתי לכהדר"ג בברור שיטת חכז"ל בחכמה זו ובפרט בהשואת המקומות הסותרים ביותר וכמו (ברכות נ"ח) (פסחים צ"ד) - והרי גם שם פלוגתת חכמי ישראל וחכמי או"ה ונראין דבריהם וגו' ו (חגיגה י"ב) (ויומא כ') ו (ב"ב כ"ה) (ב"ב ע"ד).
וביותר שאלתי ובקשתי לבאר עד כמה שאפשר להעלות על הכתב שיטת חכז"ל בתכונה כפי המובא בש"ס תוספתא וכו', בענין הגלגלים, תנועות השמש והירח, ד' יסודות והיסוד החמישי שממנו הגלגלים, כוכבים וכו'.
והנני נשאר דו"ש ומכבדו כערכו הרם
מנחם שניאורסאהן
צרוף מרקא לתשובה.
כתובתי:
M. Schneersohn
Riga, Posterestante
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 541. קובץ יגדיל תורה ירושת"ו גליון יד ע' 37 והוגהה ע"פ גוכתי"ק.
מוהרר"י ראזין: הגאון מרוגוטשוב. אגרת נוספת אליו - לקמן ה.
ברכות נח: אמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דהנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. ועיי"ש בהמשך הסגיא.
פסחים צד: חכמי ישראל אומרים ביום החמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, א"ר ונראין דבריהם מדברינו. ועיין פנ"ז שם כל הסוגיא.
חגיגה יב: הארץ על מה עומדת על העמודים כו' עמודים על המים כו' מים על ההרים כו'.
יומא כ: א"ר לוי מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע.
ב"ב כה: ר"א אומר עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע ורבי יהושע אומר עולם לקובה הוא דומה ורוח צפונית מסובבת וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה.
ב"ב עד: אמר לי תא אחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי אזלי וחזאי דעביד כוי כוי שקלתה לסלתאי אתנחתא בכוותא דרקיעא אדמצלינא בעיתיה ולא אשכחיתא, אמינא ליה איכא גנבי הכא אמר לי האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר, נטר עד למחר כי השתא הכא ומשכחת לה.
שיטת חכז"ל בתכונה: ראה לקו"ש ח"י ע' 181.
21 Adar, 5688. Riga.
To the renowned Haraha"g, famed for his name and praise, expert in all areas of Torah, a hidden treasure and a pile of nuts, prince of Torah, judge and teacher, captain navigating the sea of Talmud and guide in its subjects, etc. Moreinu HaRav Rabbi Yosef Razin, may he live long.
Shalom u'Vrachah! Shalom u'Vrachah!
Your letter has reached me.
Regarding the wisdom of astronomy: We find in the Mishneh Torah of the Rambam z"l much material on this subject. It appears that the Rambam z"l also relied on the books of the sages of other nations in this area. As he writes concerning calculations in Hilchos Kiddush HaChodesh chapter 17 halachah 25. Also what he writes in Hilchos Yesodei HaTorah chapter 3 is also found in the books of Greek sages, especially those of Aristotle, his students, and commentators.
I turn to your honor to clarify Chazal's approach to this wisdom, particularly in reconciling the most contradictory sources such as (Berachos 58), (Pesachim 94)—where there is also a dispute between the sages of Israel and those of other nations and "their words appear correct," etc.—and (Chagigah 12), (Yoma 20), (Bava Basra 25), (Bava Basra 74).
Most importantly, my question and request is to explain as much as possible in writing Chazal's approach to astronomy as presented in Shas, Tosefta, etc., regarding the spheres, movements of the sun and moon, the four elements and the fifth element from which are made the spheres, stars, etc.
I remain with respect due your lofty stature,
Menachem Schneersohn
P.S.: My address: M. Schneersohn Riga, Poste Restante
Summary
The Rebbe seeks a comprehensive explanation of Chazal's views on astronomy and cosmology as found throughout Talmudic literature. He emphasizes understanding their positions amid apparent contradictions and how these relate to broader scientific perspectives.