ב"ה, ט' ניסן, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
בעתו קבלתי מכתבו מכ"ב שבט, ומרוב הטרדות נתעכב המענה עד עתה, ועוד טעם בדבר כי קשה להטיף מוסר בכלל ובפרט לאלו שיש לקוות מאתם לגדולות בכמה ענינים, ובמקום זה מושקעים המה בטענות ותביעות ואינם מרגישים אשר זה בא מצד השני עצת היצה"ר לבלבל את האדם מעבודתו ית'.
מאריך הוא במכתבו באריכות אודות הטעמים שמכריחים אותו שלא להשתתף בשדה החינוך של חב"ד וג"כ בענין ... ומבלי להכנס בדברי הטענות אם צודקים הם אם לא, אשר בכלל כשיש שני צדדים, הנה לאחר חטא עץ הדעת שנתערב טוב ברע ורע בטוב, קשה ביותר שיהי' צד אחד צודק כל המאה אחוזים וצד השני אשם כל המאה אחוזים, ובודאי שני הצדדים גם יחד אשמים במקצת וצודקים במקצת, הנה בכלל בענין זה יש שני דרכים, אם שהגישה לזה תהי' שהענין מוכרח הוא, היינו ענין ההתעסקות שלו בשדה החינוך של חב"ד אלא שי[ש]נם קישויים, יש לחפש תחבולות ועצות איך להסירם, או לאידך גיסא שכיון שיש קישויים ואי נעימות וכו' אין זה ענין בשבילו, והענין מהיכי תיתי או שיעשה ע"י אחרים או כמאמר המשנה בסוף סוטה ע"ד האמור בעקבות משיחא אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים, ולדאבוני הנה אחז בדרך השני ולא הראשון, והנ"מ בזה מובנת ואין להאריך בזה.
תקותי שאחכ"ז ישתדל להרגיל את עצמו להדרך הראשון והשי"ת יצליחו לעשות פירות ע"י עבודתו בזה.
בברכת חג הפסח כשר ושמח.