המצווה הע"ח
האזהרה שהזהר כל טמא מלהכנס למחנה לויה.
אשר כמוהו לדורות: הר הבית, כמו שביארנו בריש מסכת כלים.
ושם נתבאר איסור כניסת הטמאים להר הבית. והכתוב שבא בלאו זה הוא אמרו על טמא מקרה לילה: "לא יבוא אל תוך המחנה" (דברים כג, יא).
ובגמרא פסחים אמרו גם כן: "ויצא אל מחוץ למחנה" (שם) - זה מחנה שכינה, כמו שביארנו במצווה ל"א ממצוות עשה; "ולא יבא אל תוך המחנה" - זה מחנה לויה, מתקיף ליה רבינא: ואימא אידי ואידי במחנה שכינה, ולעבור עליו בעשה ולא תעשה? אם כן נכתב קרא ולא יבוא אל תוך, כלומר: היה לו לומר: ולא יבוא אל תוכו - "המחנה" למה לי? לתן לו מחנה אחרת, והיא מחנה לויה, כלומר שגם בה לא יבוא אל תוך המחנה.
ולשון ספרי:"לא יבא אל תוך המחנה" - זו מצוות לא תעשה.
וכבר נתבארו גם דיני מצווה זו בריש במסכת כלים בפירושנו.