המצווה הרמ"ה

הציווי שנצטווינו בדין מקח וממכר, כלומר: הדרכים שבהן מתקיים המקח והממכר בין המוכרים והקונים.

וכבר למדו על אופן זה ממה שאמר יתעלה: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך וגו'^[1]" (ויקרא כה, יד). אמרו: "דבר הנקנה מיד ליד, כלומר המשיכה".

וכבר נתברר, שדבר תורה מעות קונות, ואין המשיכה במטלטלין אלא תקנת חכמים; וכן המסירה וההגבהה.

ובפרוש אמרו: "כדרך שתיקנו משיכה בלוקחין כך תיקנו משיכה בשומרין".

הנה נתבאר לך, שזה שהתנו משיכה במקח וממכר - תקנה, כמו שנתבאר במקומו.

אבל שאר הדרכים שבהן נקנות הקרקעות וזולתן, כלומר שטר וחזקה - הסמיכון לפסוקים.

וכבר נתבארנו משפטי דין זה כלומר: ידיעת הדרכים שבהן מתקיים המקח בכל סוג וסוג, בפרק א' מקדושין, ופרק ד' ופרק ח' מ[בבא] מציעא, ופרק ג' ופרק ד' ופרק ה' ופרק ו' ופרק ז' מ[בבא] בתרא.