המצווה הקצ"ה
הציווי שנצטווינו לתן צדקה ולתמוך במסכנים ולהרחיב להם.
וכבר בא הציווי על מצווה זו בביטויים שונים, אמר: "פתח תפתח את ידך" (דברים טו, ח), ואמר: "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך" (ויקרא כה, לה), ואמר: "וחי אחיך עמך" (שם שם, לו).
הכוונה בכל הפסוקים האלה היא אחת, והיא: שנכלכל עניינו ונתמכנו די מחסורו.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במקומות שונים, רובם בכתובות וב[בבא] בתרא.
ובא בקבלה, שאפילו עני המתפרנס מן צדקה חייב במצווה זו, כלומר: הצדקה למי שנמוך ממנו או למי שכמוהו - אפילו בדבר מועט.