003_מסכת מקואות פרק ג

מקואות פרק ג

(א) רבי יוסי אומר

רבי יוסי אומר - ולזה לוג ומחצה ונתערבו. והרי יש כאן שלשה לוגין מים שאובין שהן פוסלין את המקוה, אע״פ כן כשרין:

שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה ונפלו לזה לוג ומחצה. ולזה לוג ומחצה. ונתערבו כשרים. מפני שלא נקרא

שלא נקרא עליהם שם פסול - שאם היו מוסיפין מים כשרין בכל אחד עד תשלום שיעור של מקוה, היה כל אחד מהן כשר:

עליהן שם פסול. אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה. ונפלו בו שלשה לוגין. ונחלק לשנים

ונחלק לשנים - והוסיפו בכל אחד מים כשרים עד שיש בכל אחד מהם כשיעור מקוה:

פסול

פסול - כל אחד מהן:

מפני שנקרא עליו שם פסול. ורבי יהושע מכשיר. שהיה רבי יהושע אומר כל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו לו שלשה לוגין וחסר אפילו קרטוב

וחסר אפילו קרטוב - לאחר שנפלו עליו שלשה לוגין מים שאובין מצומצמים נחסר ממנו אפילו קרטוב של מים:

כשר

כשר - להוסיף עליו מים ולהשלימו לשיעור מקוה. שאי אפשר שבאותו קרטוב שחסר, לא חסר מעט מן השלשה לוגין, ונמצא שלא היה בו שלשה לוגין מים שאובין:

. מפני שחסרו לו שלשה לוגין. וחכמים אומרים לעולם הוא בפסולו. עד שיצא ממנו מלואו

קרטוב - חלק מס״ד בלוג:

עד שיצא ממנו מלואו - המים שהיו בו תחילה כשנפלו בו שלשה לוגין מים שאובין:

ועוד:

ועוד - מעט יותר כדי לחסר משלשה לוגין. כגון מקוה שהיו בו עשרים סאה מים כשרים ונפלו לתוכו שלשה לוגין מים שאובין ונתמלא אח״כ מי גשמים, לעולם הוא בפסולו עד שיוציא ממנו עשרים סאה שהיו שם תחילה, ועוד מעט יותר, למעט שלשה לוגין:

(ב) כיצד. הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד. או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה

שיעמיד בחצר ארבעים סאה - מקוה כשר למטה מן הפסול, ופותקן לכשר כדי שיתחברו, ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר, דאמרינן גוד אסיק. וכל שכן אם הכשר למעלה והפסול למטה, דאמרינן גוד אחית:

. ויטהרו העליונים מן התחתונים. ר' אלעזר בן עזריה פוסל אלא אם כן פקק:

אא״כ פסק - שפסקו מימיו ויצאו ממנו מלואו ועוד כדאמרן. ויש גורסים אא״כ פקק, כלומר אא״כ סתם על המקוה אשר עשה עד שלא יגע אחד באלה המים. וגירסא ראשונה נראה לי עיקר. ואין הלכה כר׳ אלעזר בן עזריה:

(ג) בור שהוא מלא מים שאובין. והאמה נכנסת לו

והאמה נכנסת לו - כגון מי גשמים שבאו מן המדרון ונכנסים לו:

ויוצאה ממנו לעולם הוא בפסולו. עד שיתחשב שלא נשתייר מן הראשונים שלשה לוגין. שנים שהיו מטילין למקוה זה לוג ומחצה. וזה לוג ומחצה. הסוחט את כסותו

הסוחט את כסותו - והמים שהיו נבלעים בו חשיבי מים שאובים, וכשהוא סוחטן לתוך הבור הן באין ממקומות הרבה שמכאן ומכאן לבגד:

ומטיל ממקומות הרבה. והמערה מן הצרצור

והמערה מן הצרצור - כלי חרס שעושין על פיו שבכה כמין מכבר מעשה רשת, והמערה ממנו מטיל המים ממקומות הרבה:

ומטיל ממקומות הרבה. רבי עקיבא מכשיר. וחכמים פוסלין. אמר ר' עקיבא לא אמרו מטילין אלא מטיל

ר׳ עקיבא מכשיר - קסבר דאין שלשה לוגים מים שאובין פוסלין את המקוה אא״כ מטילן למקוה מכלי אחד וממקום אחד, משא״כ בכסות וצרצור:

וחכמים פוסלים - דסברי שלשה כלים מצטרפין:

לא אמרו מטילין אלא מטיל - כל זה קיבל ר׳ עקיבא מרבותיו, דכלי המטיל שלשה לוגין מים למקוה פוסל את המקוה:

. אמרו לו לא כך ולא כך אמרו

ולא כך אמרו אלא שנפלו - ולא שנא מכלי אחד או מכלים הרבה. ואין הלכה כר׳ עקיבא:

. אלא שנפלו לו שלשה לוגין:

(ד) מכלי אחד

מכלי אחד משנים וכו׳ - סיומא דמלתייהו דרבנן היא:

. משנים. ומשלשה. מצטרפין. ומארבעה אין מצטרפין. בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים

תשעה קבין מים - בעל קרי חולה שאינו יכול לטבול, אם נתנו עליו תשעה קבין מים, טהור. ואשמעינן מתניתין דלא שנא מכלי אחד לא שנא משנים או שלשה כלים:

. וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין מכלי אחד. משנים. ומשלשה. מצטרפין. מארבעה אין מצטרפין. במה דברים אמורים

וכן טהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין - דפוסל את התרומה, כדאמרינן פרק קמא דשבת [דף יג], הני שלשה לוגין משנים או שלשה כלים מצטרפין, מארבעה אין מצטרפין:

במה דברים אמורים - דמשנים ושלשה כלים מצטרפין:

בזמן שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון. ובמה דברים אמורים בזמן שלא נתכוין לרבות

בזמן שלא נתכוין לרבות - אמקוה קאי, שלא נתכוין להוסיף עליו כדי להרבות בו מים:

. אבל נתכוין לרבות אפילו קרטוב

אפילו קרטוב - שיעור מועט, אחד מס״ד בלוג:

בכל השנה מצטרפין לשלשה לוגין: