006_מסכת טהרות פרק ו

טהרות פרק ו

(א) מקום שהיה רשות היחיד ונעשה רשות הרבים

מקום שהיה רשות היחיד ונעשה רשות הרבים - כגון בקעה, דבימות הגשמים רשות היחיד ובימות החמה רשות הרבים:

. חזר ונעשה רשות היחיד. כשהוא רשות היחיד ספיקו טמא. כשהוא רשות הרבים. ספיקו טהור. המסוכן

המסוכן - מי שנתעלף ואין ידוע ממנו אם חי אם מת:

ברשות היחיד. והוציאוהו לרשות הרבים. והחזירוהו לרשות היחיד. כשהוא ברשות היחיד. ספיקו טמא. כשהוא ברשות הרבים ספיקו טהור. ר' שמעון אומר רשות הרבים מפסקת:

והחזירוהו לרה״י - ושם ראוהו שמת:

כשהוא ברה״י ספיקו טמא - ומטמאינן מספק כל אדם וכלים שהיו עמו ברה״י שהיה שם בראשונה. ואדם וכלים שהיו עמו ברה״ר לאחר שהוציאוהו מרה״י, טהורין, דספק טומאה ברה״ר הוא, וספיקו טהור:

ר׳ שמעון אומר רשות הרבים מפסקת - כיון דחשבינן ליה כחי לאחר שהוציאוהו מרה״י לרה״ר, ומטהרינן לכלים ואדם שהיו עמו ברה״ר דשמא חי הוא, איך נחשבהו מת למפרע קודם שיצא מרה״י, על כרחך אין יכולין לטמא מספק אדם וכלים שהיו עמו ברה״י בראשונה, הואיל ורשות הרבים שהוציאוהו שם באחרונה מפסקת שאתה מחשיבו כחי ומטהרת אדם וכלים שהיו עמו שם. ואין הלכה כר״ש:

(ב) ארבע ספיקות ר' יהושע מטמא. וחכמים מטהרין. כיצד. הטמא עומד

הטמא עומד - מצורע עומד תחת האוהל או תחת האילן:

והטהור עובר. הטהור עומד והטמא עובר. הטומאה ברשות היחיד וטהרה ברשות הרבים

וטהור עובר - דרך שם, ספק נגע ספק לא נגע, או ספק האהיל האוהל או האילן על שניהם ונטמא הטהור, ספק לא האהיל ולא נטמא. או שהיה הטהור עומד והמצורע עובר. פירוש אחר, כגון השרץ בפי החולדה והנבילה בפי הכלב עברו בין הטהורים, או הטהורים עברו ביניהן, חכמים מטהרים אם ספק נגע ספק לא נגע, מפני שאין לטומאה מקום, כדתנן לעיל פרק הזורק טומאה. ולפי פירוש זה, ספק האהיל ספק לא האהיל ליכא לאוקמא אהך רישא דטמא עומד וטהור עובר, דבטומאת אוהל אין חילוק בין יש מקום לטומאה בין אין מקום לטומאה, כדהוכחנו לעיל פרק הזורק טומאה:

טומאה ברשות היחיד וטהרה ברשות הרבים - כגון חנות הפתוחה לרה״ר ספק נכנס ספק לא נכנס:

. טהרה ברשות היחיד וטומאה ברשות הרבים. ספק נגע ספק לא נגע. ספק האהיל ספק לא האהיל. ספק הסיט ספק לא הסיט. רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין:

ר׳ יהושע מטמא - דסבר ספק ברה״י ורבים המשותפים בו, בתר רה״י אזלינן וספיקו טמא. ורבנן סברי, בתר רה״ר אזלינן וספיקו טהור. ואין הלכה כר׳ יהושע:

(ג) אילן שהוא עומד ברשות הרבים. והטומאה בתוכו. עלה לראשו

עלה לראשו - ראשו של אילן חשוב רשות היחיד:

. ספק נגע ספק לא נגע. ספיקו טמא. הכניס ידו לחור

הכניס ידו לחור שיש בו טומאה - החור חשוב רשות היחיד, ואע״פ שהאדם עומד ברה״ר, כיון שהכניס ידו לחור, כעומד ברה״י דמי. ואע״ג דהאילן והחור לא הוו רשות היחיד אצל שבת, הוו רשות היחיד אצל טומאה:

. שיש בו טומאה. ספק נגע ספק לא נגע. ספיקו טמא. חנות שהוא טמא ופתוח

חנות שהוא טמא ופתוח לרה״ר - הויא כל החנות כולה כטומאה המונחת ברה״ר, וכשם שאם היה שרץ ברה״ר ספק נגע בו ספק לא נגע ספיקו טהור, הכא נמי ספק נכנס לחנות זה ספק לא נכנס, ספיקו טהור. אבל אם היו שתי חנויות אחת טהורה ואחת טמאה, ספק לטמא נכנס ספק לטהור נכנס, ספיקו טמא, דהויא ליה ספק טומאה ברשות היחיד:

לרשות הרבים. ספק נכנס ספק לא נכנס ספיקו טהור. ספק נגע ספק לא נגע. ספקו טהור. שתי חנויות אחד טמא וא' טהור. נכנס לאחד מהם. ספק לטמא נכנס. ספק לטהור נכנס. ספיקו טמא:

(ד) כל שאתה יכול לרבות ספיקות וספק ספיקות. ברשות היחיד טמא. ברשות הרבים טהור. כיצד נכנס למבוי והטומאה בחצר. ספק נכנס ספק לא נכנס. טומאה בבית. ספק נכנס ספק לא נכנס. ואפילו נכנס. ספק היתה שם ספק לא היתה שם. ואפילו היתה שם. ספק שיש בה כשיעור. ספק שאין בה כשיעור. ואפילו שיש בה. ספק טומאה ספק טהרה. ואפילו טומאה. ספק נגע ספק לא נגע. ספיקו טמא. ר' אלעזר אומר ספק ביאה טהור

ספק ביאה טהור - משום דבעינן דומיא דסוטה, דודאי נסתרה אלא דספק נגע ספק לא נגע, דלא ידעינן אם נטמאת, וקרייה רחמנא טמאה, דכתיב (במדבר ד׳) ונסתרה והיא נטמאה. אבל ספק ביאה טהור:

. ספק מגע טומאה. טמא:

(ה) נכנס לבקעה

בקעה - שדות של אנשים הרבה, ובימות הגשמים שהן חרושות וזרועות יש, להן דין רה״י, לפי שבני אדם נזהרים מלהלך על גבי הזרעים שלא יפסידו:

בימות הגשמים. וטומאה בשדה פלונית. ואמר הלכתי למקום הלז. ואיני יודע אם נכנסתי לאותו השדה. ואם לא נכנסתי. ר' אלעזר מטהר וחכמים מטמאין:

ר׳ אלעזר מטהר - דהוי ליה ספק ביאה, ואין כל הבקעה חשובה כשדה אחת, לפי שהשדות חלוקים במיצרים שלהם:

(ו) ספק רשות היחיד טמא. עד שיאמר לא נגעתי

עד שיאמר לא נגעתי - לאו דוקא שיאמר ברי לי שלא נגעתי, דהוא הדין היכא דאיכא מידי למתלי ביה שלא נגע:

. ספק רשות הרבים טהור עד שיאמר נגעתי. איזו היא רשות הרבים. שבילי בית גלגול

שבילי בית גלגול - מקום עגול ועולה ויורד, ואין רוב עם יכולין ללכת באותן שבילין:

וכן כיוצא בהן. רשות היחיד לשבת

רשות היחיד לשבת - לאו רשות היחיד ממש, אלא כרמלית נינהו. ואמאי קרי לה רשות היחיד, לפי שאינה רשות הרבים. וכן הא דתנן בסמוך, הבקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת, לאו רשות היחיד ממש, אלא כרמלית. והשתא כל הני גווני דתנן הכא דהוו רשות הרבים, מיירי כגון דליכא תלתא בשעה שנולד הספק, ואפילו הכי כיון דרבים מצויין שם, כרשות הרבים דמי. דאי בדאיכא תלתא בההיא שעתא שנולד הספק בה, אפילו בחדרי חדרים טהור, דילפינן מסוטה דהוי רשות היחיד, משום דליכא תמן אלא תרי, בועל ונבעלת:

. ורשות הרבים לטומאה. אמר ר' אלעזר לא הוזכרו שבילי בית גלגול אלא שהם רשות היחיד לכך ולכך. השבילים המפולשים לבורות ולשיחים ולמערות ולגיתות. רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה:

(ז) הבקעה בימות החמה. רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה

ורשות הרבים לטומאה - דבימות החמה שכיחי אינשי דאזלי בה ל. קצור ולדוש ולחרוש הקרקע, לזורעה לשנה הבאה:

. ובימות הגשמים

בימות הגשמים - שהיא זרועה, אין אדם נכנס לה:

. רשות היחיד לכך ולכך:

(ח) בסילקי

בסילקי - פלטיא גדולה. והכי אמרינן בפרק ב׳ דיומא [דף כ״ד] לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה:

רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה. רבי יהודה אומר אם עומד הוא בפתח הזה ורואה את הנכנסין ואת היוצאין

ורואה את הנכנסין ואת היוצאין - דכי רואה הנכנסים והיוצאים חשיבא רשות היחיד טפי. ואין הלכה כרבי יהודה:

בפתח הלז. רשות היחיד לכך ולכך. ואם לאו רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה:

(ט) הפרן רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה. וכן הצדדין

הפרון - דומה לבסילקי, ויש לו שני פתחים מכוונים זו כנגד זו:

וכן הצדדין - מכאן ומכאן לפרון, חשיבי נמי רשות הרבים, כיון שרבים משתמשין באותן צדדין:

. רבי מאיר אומר הצדדין רשות היחיד לכך ולכך.

ר׳ מאיר אומר הצדדין רשות היחיד - שאמצע הפרון בלבד עשוי להשתמש בו רבים, ולא הצדדין. ואין הלכה כרבי מאיר:

(י) האסטוונית

האסטוונית - מקום צר כאמה רוחב, גבוה ארבעה או חמשה טפחים, עומד לפני החנויות שהסוחרים יושבים שם:

רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה. חצר שהרבים נכנסים בזו ויוצאים בזו. רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה: