002_מסכת פרה פרק ב

פרה פרק ב

(א) רבי אליעזר אומר

רבי אליעזר אומר פרה מעוברת כשרה - רבי אליעזר ורבנן דהכא קיימי בשיטת רבי יהודה דאמר לקמן בפרקין דעלה עליה זכר אינה פסולה אלא אם כן עלה עליה מדעת בעל הפרה, ופליגי הכא במעוברת שעלה עליה זכר מעצמו בלא דעת הבעלים, ורבי אליעזר דמכשיר סבר עובר ירך אמו הוא והוי כגופה דפרה, ורבנן דפסלי סברי עובר לאו ירך אמו הוא ונפסלת מחמת מלאכה, שנושאת את עוברה. והלכה שהיא פסולה משעה שעלה עליה זכר אפילו שלא מדעת בעלים ואפילו אינה מעוברת, ודלא כר׳ יהודה:

פרת חטאת המעוברת כשרה וחכמים פוסלין. ר' אליעזר אומר אינה נלקחת מן

אינה נלקחת מן הנכרים - שחשודים על הרביעה, ושמא נרבעת בידם:

העכו"ם. וחכמים מכשירים. ולא זו בלבד

וחכמים מכשירין - מפני שהבהמה נעשית עקרה כשרובעה, שהנכרי חס על בהמתו שלא תעקר:

ולא זו בלבד - לא בפרת חטאת בלבד פליגי ר׳ אליעזר ורבנן, אלא בכל קרבנות הצבור והיחיד פוסל ר׳ אליעזר אם נלקחו מן הנכרים, דחייש לרביעה. וחכמים מכשירין. ואין הלכה כר׳ אליעזד:

אלא כל קרבנות הצבור והיחיד. באין מהארץ ומחוצה לארץ. מן החדש ומן הישן. חוץ מן העומר ושתי הלחם

באין מארץ ומחוצה לארץ - כל הקרבנות באין בין מן הארץ בין מחוצה לארץ בין מן החדש בין מן הישן:

חוץ מן העומר ושתי הלחם - דאמר קרא (ויקרא כ״ג:י׳) כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר, ובשתי הלחם כתיב (שם) ממושבותיכם תביאו לחם. ואין באין אלא מן החדש, דכתיב בהו מנחה חדשה:

שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ:

(ב) פרה שקרניה וטלפיה שחורים. יגוד

יגוד - יחתוך. כמו גודו אילנא (דניאל ד׳):

. גלגל העין והשינים והלשון אינם פוסלים בפרה והננסת

והננסת - קטנה ביותר. שזה מום באדם ואינו מום בבהמה:

כשרה. היתה בה יבלת

יבלת - וורוא״ה בלע״ז:

וחתכה רבי יהודה פוסל. ר' שמעון אומר כל מקום שניטל ולא העלה מקומו שער אדום פסולה:

ר׳ יהודה פוסל - והלכה כר׳ יהודה:

(ג) יוצא דופן

יוצא דופן פסולה - כשאר קדשים. דכתיב [ויקרא כ״ב] כי יולד, פרט ליוצא דופן. ואע״ג דפרה לאו קדשי מזבח היא אלא קדשי בדק הבית, מ״מ יוצא דופן פסולה, דחטאת קרייה רחמנא:

ואתנן ומחיר פסולה. רבי אליעזר מכשיר. שנאמר (דברים כג, יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך. ואין זו באה לבית. כל המומים הפוסלים במוקדשים פוסלים בפרה. רכב עליה נשען עליה נתלה בזנבה עבר בה את הנהר

ר׳ אליעזר מכשיר - באתנן ומחיר דוקא. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

כל המומין הפוסלים במוקדשים - בבכורות פרק על אלו מומין, מפורשים המומין הפסולין במוקדשים:

פוסלין בפרה - דכתיב (במדבר י״ט:ב׳) אשר אין בה מום:

עבר בה את הנהר אחז בזנבה - נסתייע בה כשעבר את הנהר:

קיפל עליה את המוסרה

קיפל עליה את המוסרה - החבל שקושר אותה בו קפלו ונתנו על גופה:

. נתן טליתו עליה פסולה

נתן טליתו עליה פסולה - נאמר בפרה (שם) אשר לא עלה עליה עול, ונאמר בעגלה ערופה (דברים כ״א:ג׳) אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול, מה עול האמור בעגלה עשה שאר עבודה פסולה כעול, אף עול האמור בפרה עשה שאר עבודה פסולה כעול:

. אבל קשרה במוסרה. עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק

בשביל שלא תחליק - שלא יחליקו רגליה ותפול:

. פרס טליתו עליה מפני הזבובים כשרה. זה הכלל כל שהוא לצורכה כשרה. לצורך אחר פסולה:

לצורך אחר פסולה - ואפילו לצרכו ולצרכה פסולה:

(ד) שכן עליה עוף כשרה. עלה עליה זכר פסולה

עלה עליה זכר פסולה - אע״ג דלא ניחא ליה, משום דדמיה יקרים ומפסיד טובא, ובעבודה דלא ניחא ליה לא מפסלה, דכתיב בעגלה ערופה [שם] אשר לא עובד בה, כתיב עבד וקרינן עובד, מה עבד דניחא ליה, אף עובד דניחא ליה, וילפינן פרת חטאת מינה. מ״מ הואיל ובשאר פרות הוה ניחא ליה, חשבינן לגבי פרת חטאת נמי ניחא ליה. ועוד אם באת להכשיר א״כ הוה ניחא ליה, ומשום הכי פסולה:

. רבי יהודה אומר אם העלהו פסולה

העלהו פסולה - לאו דוקא העלהו, אלא אם עלה עליה לדעת הבעלים אפילו עלה מעצמו פסולה. ואם שלא לדעת הבעלים, כשרה. ואין הלכה כר׳ יהודה:

. ואם מעצמו כשרה:

(ה) היו בה שתי שערות שחורות

היו בה שתי שערות שחורות פסולה - דכתיב אדומה תמימה, אי במומין הרי כבר אמור אשר אין בה מום, אלא שתהא תמימה באדמימות:

. או לבנות. בתוך גומא אחת. פסולה. רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר בתוך כוס אחד - גרסינן, ול״ג אפילו. במקום שהיה שונה ת״ק גומא, היה שונה ר׳ יהודה כוס. גומא וכוס אחד הוא, אלא שחייב אדם לומר בלשון רבו, שרבו של רבי יהודה היה קורא לגומא כוס, הכי מוכח בתוספתא:

אפילו בתוך כוס אחד. היו בתוך שני כוסות. והן מוכיחות

מוכיחות - מכוונות וסמוכות זו בצד זו:

זו את זו פסולה. ר' עקיבא אומר. אפילו ארבע אפילו חמש. והן מפוזרות. יתלוש. רבי אליעזר אומר אפילו חמשים. רבי יהושע בן בתירא אומר. אפילו אחת בראשה ואחת בזנבה. פסולה. היו בה שתי שערות. עיקרן משחיר. וראשן מאדים. עיקרן מאדים, וראשן משחיר. הכל הולך אחר הנראה

ר׳ אליעזר אומר אפילו חמשים - כלומר אפילו טובא והן מפוזרות, יתלוש. והלכה כת״ק:

אחר הנראה - היינו אחר ראשן של שערות:

. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. אחר העיקר:

אחר העיקר - ואם עיקרן מאדים וראשן משחיר ויש בעיקר שמאדים כדי שינטל בפי הזוג, יגזוז ראשן המשחיר והיא כשרה. אבל אם אין בעיקר המאדים שיעור שיוכלו להנטל בפי הזוג, פסולה אפילו לדברי חכמים. ששיעור שתי שערות האמורות בכל מקום, הוא כדי שיהיו ניטלות בפי הזוג. וכן הלכה: