012_מסכת אהלות פרק יב

אהלות פרק יב

(א) נסר שהוא נתון על פי תנור חדש

נסר שהוא נתון על פי תנור חדש - שלא הוסק, דלא מקבל טומאה. ובתנור העומד בחצר או בגינה איירי:

ועודף מכל צדדיו בפותח טפח

בפותח טפח - שהנסר רחב ויוצא חוץ לתנור טפח סביב מכל צדדיו:

. טומאה תחתיו. כלים שעל גביו

שעל גביו - שעל גבי הנסר:

טהורים

טהורים - דכיון שהתנור טהור, ניצולים הכלים. וכן אם טומאה על גבי הנסר וכלים תחת הנסר:

. טומאה על גביו. כלים שתחתיו טהורים. ובישן

ובישן - כגון שהוסק התנור דמקבל טומאה:

טמא

טמא - התנור. שאין הנסר מצילו. וכל שכן כלים שתחת הנסר ושעל הנסר. וטעמא דמתניתין, דכלים נעשים אהלים לטמא אבל לא לטהר, הלכך חדש דלאו כלי הוא מציל, ישן דכלי הוא אינו מציל:

. ר' יוחנן בן נורי מטהר. נתון על

ור׳ יוחנן בן נורי מטהר - דוקא בתנור. אבל בכלים מודה דטמאין. והכי איתא בתוספתא:

נתון על שני תנורים - ראש הנסר על תנור זה וראשו השני על תנור אחר וטומאה בין שני התנורים. ובתנורים ישנים איירי. ואזדי רבנן לטעמייהו ורבי יוחנן בן נורי לטעמיה. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי:

פי שני תנורים. טומאה ביניהם. הם טמאים. ר' יוחנן בן נורי מטהר:

(ב) סרידה שהיא נתונה על פי התנור מוקף צמיד פתיל. טומאה תחתיו או על גביו. הכל טמא

סרידא - כמין שבכה של חרס. תרגום מעשה רשת, עובד סרדתא. והיא חלקה ועודפת חוץ לתנור טפח מכל צד:

הכל טמא - כלים שתחתיה ושעל גבה חוץ מכלים שעל גבה כנגד אוירו של תנור, לפי שהאוהל מביא טומאה תחתיה כל סביב התנור וחוזרת ובוקעת למעלה. ואף כשהטומאה למעלה, בוקעת למטה ונמשכת סביב וחוזרת ובוקעת למעלה:

. כנגד אוירו של תנור טהור

כנגד אוירו של תנור טהור - שהרי הוא מוקף צמיד פתיל ומפסיק:

. טומאה כנגד אוירו של. תנור. כנגדו עד הרקיע

כנגדו עד הרקיע טמא - אבל מה שתחתיו טהור:

. טמא:

(ג) נסר

נסר - שהוא ארוך וצר, וכשהוא נתון על פי התנור יוצא טפח מן המזרח וטפח מן המערב, ודרום וצפון אינו יוצא:

שהוא נתון על פי תנור ישן. יוצא מזה ומזה טפח. אבל לא מן הצדדים. טומאה בצד זה

טומאה בצד זה - תחת הנסר במזרח או במערב:

. כלים שבצד השני

כלים שבצד השני טהורים - דאין מקום לטומאה לעבור, שאין הנסר עודף מן הצפון ומן הדרום:

. טהורים. ר' יוסי מטמא. הבטח

ורבי יוסי מטמא - קסבר אין תנור מפסיק. ואין הלכה כרבי יוסי:

הבטח - יש ספרים שגורסים אבטח. והוא בנין עשוי כעין אמבטי שבמרחצאות שנותנים בהן מים לרחצה, ונסר נתון עליו לתקרה, והנסר עודף משני צדדים. ואם הטומאה מצד זה אין יוצאה לצד אחר, לפי שהבטח חוצץ:

אינו מביא את הטומאה. היה בו זיז

היה בו זיז - היתה קורה יוצאה למעלה מן הבטח מן המזרח למערב:

. ר' אליעזר אומר אינו מביא את הטומאה. ר' יהושע אומר רואים את הבטח כאילו אינו. והזיז העליון מביא את הטומאה:

רואין את הבטח כאילו אינו - שאע״פ שהבטח חוצץ בנסר, גבי זיז אינו חוצץ. והלכה כר׳ יהושע:

(ד) סנדל של עריסה

סנדל של עריסה - עריסה של תינוק רגילים להניח תחת רגליה. כמין סנדל של מתכת לנוי או בשביל שלא ירקבו:

שפחתו בתוך הבית

שפחתו בתוך הבית - שנפחת הגג של עליה שהעריסה נתונה עליו ונראה סנדל העריסה בתוך הבית מן הפחת שבגג, וטומאה בתוך הבית:

. אם יש

אם יש - במקום הפחת.

בו. פותח טפח

פותח טפח - מביא את הטומאה מן הבית לעליה:

. הכל טמא. ואם לאו

ואם לאו - שאין שם פותח טפח:

מונין בו כדרך שמונין במת:

מונין בו כדרך שמונין במת - שהסנדל והעריסה טמאים טומאת שבעה כדין כלים בכלים, והתינוק טמא טומאת ערב, כדתנן בפרק קמא, השלישי בין אדם בין כלים טמאים טומאת ערב:

(ה) קורות הבית והעליה. שאין עליהן מעזיבה

מעזיבה - טיט וצרורות שרגילים לשום על גבי קורות:

. והן מכוונות. טומאה תחת אחת מהן. תחתיה טמא

ומכוונות - קורה העליונה כנגד התחתונה וכל אחת יש בה רוחב טפח:

תחתיה טמא - ושעל גבה טהור, שהקורה חוצצת. והני מילי כשיש בקורות פותח טפח שהן רחבות טפח, אבל אין רחבות טפח לא מביאות טומאה ולא חוצצות וכמאן דליתנהו דמי, ונמצא טומאה כאילו עומדת באויר:

. בין התחתונה לעליונה ביניהן טמא

ביניהן טמא - ושתחת התחתונה ושעל העליונה טהורים, דשתיהן חוצצות:

. על גבי העליונה. כנגדו עד הרקיע טמא

כנגדו עד הרקיע טמא - ושתחת כולן טהור:

. היו העליונות כבין התחתונות

כבין התחתונות - כנגד אויר התחתונות. ורחבן כשיעור אויר שביניהן, שאם תעלה את התחתונות או תוריד את העליונות נמצא הכול סתום:

. טומאה תחת אחת. מהן. תחת כולם טמא. על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא:

תחת כולן טמא - כאילו היתה תקרה שוה. ועל גבן טהור:

(ו) קורה שהיא נתונה מכותל לכותל. וטומאה תחתיה. אם יש בה פותח טפח. מביאה את הטומאה תחת כולה

תחת כולה - כל כלים שתחתיה טמאים, דמביאה טומאה לכולה. ושעל גבה טהורים, דחוצצת בפני הטומאה:

. ואם לאו

ואם לאו - שאינה רחבה טפח:

. טומאה בוקעת ועולה

בוקעת ועולה - דאם טומאה תחתיה כלים שעל גבה כנגד הטומאה טמאים:

בוקעת ויורדת

בוקעת ויורדת - דאם טומאה על גבה, כלים שתחתיה כנגד הטומאה טמאים:

. כמה יהא בהקיפה ויהא בה פותח טפח. בזמן שהיא עגולה הקיפה שלשה טפחים. בזמן שהיא מרובעת ארבעה. שהמרובע יתר על העגול רביע:

היקפה שלשה טפחים - דכל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו שלשה טפחים, שכן מצינו בדברי הימים (ב ד׳) בים שעשה שלמה עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב:

(ז) עמוד שהוא מוטל לאויר

עמוד שהוא מוטל לאויר - עמוד עגול שמושלך בארץ ושוכב על עיגולו. באויר, כגון בחצר או בגינה. ובאמצע העיגול הוא מתחיל להאהיל על הארץ והולך ומתקצר מכאן ומכאן עד תחתיתו שסמוך לארץ, ולענין הבאת טומאה בעינן טפח על טפח ברום טפח מרובע, ואם יש כאן לצד החוץ מתחתיו רום טפח אע״פ שלמטה בסמוך במקום שכיבתו לארץ אין רום טפח כולו מטמא באוהל, דנידון כשיפועי אהלים. ועמוד עגול כשיש בהקיפו עשרים וארבעה טפחים נמצא רחבו שמונה טפחים, דכל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו שלשה טפחים, ונמצא דיכול אדם לרבע תחת דפנו שמכאן ומכאן טפח על טפח. ברום טפח שהרי כשיש כאן ריבוע של שמונה על שמונה אם תעשה בתוכו עיגול של שמונה, נמצא הזויות עודפים שמונה חומשים לכל קרן וקרן, דכל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה, נמצא האלכסון עודף על הרוחב ששה עשר חומשין, תן מהם מחצה לקרן זה ומחצה לקרן זה, הרי לכל אחד שמונה חומשין, ואם באת לעשות בקרן זוית שחוץ לעיגול רבוע של טפח על טפח, נמצא אלכסונו עודף על רחבו שני חומשים, ונמצא מדת אלכסונו שבעה חומשים, לא נשתייר לנו יותר על הצורך אלא חומש אחד, ומשום חומש אחד לא דק. ועוד, דכל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה אינו מכוון לגמרי, שחסר ממנו מעט:

אם יש בהקיפו עשרים וארבעה טפחים מביא את הטומאה תחת דפנו. ואם לאו. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת:

(ח) כזית מן המת מודבק לאסקופה

מודבק לאסקופה - שהאסקופה רחבה וטומאה מודבקת באסקופה מן השקוף ולחוץ, ר׳ אליעזר חשיב כל האסקופה כבית, הלכך מטמא את הבית. ור׳ יהושע סבר מן השקוף ולחוץ אין האסקופה חשובה כבית. והלכה כר׳ יהושע:

. רבי אליעזר מטמא את הבית. רבי יהושע מטהר. היה נתון תחת האסקופה. ידון מחצה למחצה

ידון מחצה למחצה - מחציה של אסקופה ולפנים כלפנים והבית טמא, מחציה ולחוץ כלחוץ והבית טהור, מחצה על מחצה הבית טמא:

. מודבק למשקוף

מודבק למשקוף - תחת המשקוף מן השקוף ולחוץ:

הבית טמא

הבית טמא - דאפילו מן השקוף ולחוץ חשוב בית:

. רבי יוסי מטהר. היה נתון בתוך הבית. הנוגע במשקוף טמא. הנוגע באסקופה. רבי אליעזר מטמא

ור׳ יוסי מטהר - דלא חשיב ליה כבית. ואין הלכה כר׳ יוסי:

רבי אליעזר מטמא - דחשיב כל האסקופה כבית:

. רבי יהושע אומר מטפח ולמטן

מטפח ולמטן טהור - דכקרקע דמי:

. טהור. מטפח ולמעלן

מטפח ולמעלן טמא - ואע״ג כשמודבק לאסקופה מטהר ר׳ יהושע את הבית, הכא כשהטומאה בבית מטמא ר׳ יהושע באסקופה מטפח ולמעלה, משום דדרך טומאה לצאת ולא ליכנס. והלכה כר׳ יהושע:

. טמא: