010_מסכת אהלות פרק י

אהלות פרק י

(א) ארובה שהיא בתוך הבית

ארובה שהיא בתוך הבית - ומגולה לאויר, שאין עליה גג מלמעלה:

. ויש בה פותח טפח. טומאה בבית. כנגד ארובה טהור

כנגד ארובה טהור - כלים המונחים למטה בארץ כנגד הארובה ורואים פני הרקיע, טהורים:

. טומאה כנגד ארובה. הבית טהור. הטומאה בין בבית ובין כנגד ארובה. נתן את רגלו מלמעלן

מלמעלן - על פי הארובה:

. עירב את הטומאה

עירב את הטומאה - והכל טמא. הבית טמא והנותן רגלו גם כן טמא:

. מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה. הבית טמא. וכנגד הטומאה טמא:

וכנגד הטומאה טמא - שהזית נמשך לכאן ולכאן:

(ב) אין בארובה פותח טפח

אין בארובה פותח טפח - הא קא משמע לן דאפילו בפחות מטפח לא אמרינן בטומאה לבוד:

. טומאה בבית. כנגד ארובה טהור. טומאה כנגד ארובה. הבית טהור. הטומאה בבית. נתן את רגלו

נתן את רגלו - טהור הנותן, דכסתום דמי לגביה. שאין טומאה נכנסת לאוהל ולא יוצאה ממנו בפחות מפותח טפח:

מלמעלן. טהור. הטומאה כנגד ארובה. נתן את רגלו מלמעלן ר' מאיר מטמא. וחכמים אומרים אם טומאה קדמה את רגלו

אם טומאה קדמה את רגלו טמא - שהרי בעת שנתן רגלו האהיל על הטומאה:

. טמא. אם רגלו קדמה את הטומאה. טהור. ר' שמעון אומר שתי רגלים זו על גב זו

ואם רגלו קדמה את הטומאה טהור - שקודם שבאה הטומאה כבר נעשה אוהל סתום, ובשעה שנכנס בו הטומאה אין שם בארובה פותח טפח כדי שתצא ממנה הטומאה:

שתי רגלים זו על גב זו - של שני אנשים, ונתן הראשון רגלו על פי ארובה ורגל של שני מונח על רגלו של ראשון, ואח״כ נכנסה טומאה בבית תחת הארובה, ואח״כ הסיר הראשון את רגלו ונמצאת רגל השני מונחת על פי הארובה, אע״פ ששני זה האהיל על הטומאה כשהסיר הראשון את רגלו, השני טהור, מפני שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה. ואין הלכה כר׳ שמעון ולא כר׳ מאיר:

שקדמו את הטומאה. משך הראשון את רגלו. ונמצא רגלו של שני שם. טהור. מפני שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה:

(ג) מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה

כנגד ארובה - בארובה שאין בה פותח טפח:

. הבית טמא. וכנגד הטומאה טמא

וכנגד הטומאה טמא - היינו המאהיל על הטומאה:

דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר הבית טמא. כנגד הטומאה טהור. רבי יוסי אומר. אם יש בטומאה כדי שתחלק

כדי שתחלק - שיהיה במקצת הטומאה שיעור כדי לטמא באוהל, דהיינו כשיהיה בכולה שני זיתים. או יותר. והלכה כר׳ יוסי:

. ותטמא את הבית. ותטמא כנגד הטומאה. טמא. ואם לאו הבית טמא. כנגד הטומאה טהור:

(ד) ארובות זו על גב זו

ארובות זו על גב זו - כגון שיש ארובה בין בית לעליה ויש עוד ארובה אחרת בגג העליה מכוונת כנגדה, ובכל אחת ואחת פותח טפח:

. ויש בהן פותח טפח. טומאה בבית. כנגד ארובות טהור. טומאה כנגד ארובות הבית טהור. הטומאה בין בבית בין כנגד ארובות נתן דבר שהוא מקבל טומאה. בין מלמעלן

בין מלמעלן - בארובה העליונה:

בין מלמטן

בין מלמטן - בארובה התחתונה:

. הכל טמא

הכל טמא - אפילו מה שבעליה. אע״פ שנתן בתחתונה ולא בעליונה. דכיון דדבר המקבל טומאה הוא ואין חוצץ בפני הטומאה שבבית, רואין אותו כאילו הוא נתון בפי הארובה העליונה ועירב את הטומאה:

. ודבר שאינו מקבל טומאה. ממנו ולמטן טמא

ממנו ולמטן טמא - דנעשה אוהל סתום וכל מה שבתוכו טמא:

. ממנו ולמעלן טהור:

ממנו ולמעלן טהור - דחוצץ בפני הטומאה:

(ה) אין בארובות פותח טפח טומאה בבית. כנגד ארובות טהור. טומאה כנגד ארובות. הבית טהור. הטומאה בבית. נתן בין דבר שהוא מקבל טומאה. בין דבר שאינו מקבל טומאה. בין מלמעלן. בין מלמטן. אין טמא אלא התחתון

אין טמא אלא התחתון - דכיון דטומאה בבית שלא כנגד ארובה, אין טומאה יוצאה בפחות מטפח, וטהורה העליה אע״פ שארובה של עליה סתומה:

. הטומאה כנגד ארובות. נתן דבר שהוא מקבל טומאה. בין מלמעלן בין מלמטן. הכל טמא

הכל טמא - דכיון דטומאה כנגד ארובות ודבר טמא אינו חוצץ רואין אותו כאילו הוא נתון בפני הארובה העליונה ועירב את הטומאה:

. ודבר שאינו מקבל טומאה. בין מלמעלן בין מלמטן אין טמא. אלא תחתון:

(ו) ארובה

ארובה - שהיא רואה את האויר:

שהיא בתוך הבית וקדרה נתונה תחתיה. שאם תעלה אין שפתותיה נוגעות בארובה. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. טומאה בוקעת ועולה

וקדירה נתונה תחתיה - בארץ כנגד הארובה. ואינה רחבה כל כך שאם תעלה כנגד הארובה שיהיו שפתותיה נוגעות בארובה, אלא יוצאת ונכנסת בריוח:

טומאה בוקעת ועולה - והבית טהור, וכל המאהיל עליה שלא כנגד הטומאה טהור. אבל כנגד הטומאה טמא, דאע״ג דאין כלי חרס מטמא מגבו, הכא דטומאה בוקעת תוכה נמי טמא, אע״ג דטומאה תחתיה. וכל מה שבקדירה טמא ואפילו שלא כנגד הטומאה:

בוקעת ויורדת. היתה גבוה מן הארץ טפח טומאה תחתיה או בבית. תחתיה. והבית. טמא. תוכה. וגבה. טהור. בתוכה. או על גבה. הכל טמא:

תחתיה והבית טמא - שהקדירה מאהלת על הטומאה, הואיל וגבוהה טפח:

תוכה וגבה טהור - שהקדירה חוצצת בפני הטומאה ומצלת עם דפנות אהלים:

בתוכה או על גבה הכל טמא - תוכה וגבה ותחתיה והבית. דטומאה שעל גבה בוקעת תחתיה, והרי גבוהה טפח, ושוב אין מצלת כיון דקדירה טמאה:

(ז) היתה נתונה

היתה נתונה - אקדירה קאי:

בצד האסקופה

בצד האסקופה - שהיתה מונחת על האסקופה מבחוץ ומשוכה לפנים כל כך שאם תעלה יש ממנה טפח תחת המשקוף. וכגון שהקדירה רחבה מלמטה הרבה וצרה מלמעלה כלפי פיה, דכי קיימא טפח תחת המשקוף עדיין כל פיה לחוץ:

. שאם תעלה. היא נוגעת במשקוף פותח טפח. טומאה תחתיה

טומאה תחתיה - ברצוצה איירי:

. בתוכה. או על גבה. טומאה בוקעת ועולה

בוקעת ועולה - והבית טהור. וכגון שהטומאה מן המשקוף ולחוץ, דאי בטפח המשוך לפנים היה הבית טמא:

. בוקעת ויורדת. היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או בבית. תחתיה והבית טמא

תחתיה והבית טמא - כיון דאיכא טפח ממנה לפנים שמביא את הטומאה לבית:

. תוכה וגבה טהור

תוכה וגבה טהור - דנצולת עם דופן הבית:

. בתוכה או על גבה הכל טמא

הכל טמא - דנטמאה הקדירה ואינה חוצצת, ורואין את הטומאה כאילו היא תחתיה והבית טמא:

. שאם תעלה אינה נוגעת בשקוף פותח טפח.. או מודבקת

או מודבקת - שאין הקדירה תחת המשקוף כלל אלא למעלה דבוקה בצד המשקוף, ואין רוחב דביקתה טפח:

בשקוף טומאה תחתיה אין טמא אלא תחתיה:

אין טמא אלא תחתיה - כיון דליכא טפח תחת המשקוף אין מביא טומאה לבית, והבית ותוכה וגבה הכל טהור: