030_מסכת כלים פרק ל

כלים פרק ל

(א) כלי זכוכית

כלי זכוכית - הך מתניתין תנינן לעיל בפרק ב׳ ובפרק ט״ו. ואיידי דבעי למתני דין הנך כלים של זכוכית הדר תנא לה הכא:

פשוטיהן טהורין. ומקבליהן טמאים. נשברו טהרו. חזר ועשה מהן כלים. מקבלין טומאה מכאן ולהבא. הטבלא

טבלא - שולחן:

. והאסקוטלא

אסקוטלא - בלשון לע״ז קורים לקערה שקוטיל״א. והכא מיירי בקערה פשוטה שאין לה בית קיבול, אלא שמתחתיה מחובר לה בית קיבול קטן המשמש כשכופין הכלי על פניו, כעין שיש לכוסות של כסף ושל זכוכית שלנו:

של זכוכית. טהורין. אם יש להן

יש להן לבזבז - שפה סביב, הלבזבז עושהו כלי שיש בו בית קיבול:

לזביז טמאים. שולי קערה ושולי אסקוטלא

שולי קערה ושולי אסקוטלא - כשנשבר מקום תשמישן נשאר הבית קיבול קטן והופכו ומשתמש בו, ואפילו הכי טהורים, דלא חשיבי השולים כלי, מפני מקום השבר שמזיק לידים כשאוחזים בו:

של זכוכית. שהתקינן לתשמיש. טהורין. קירטסן או שפן בשופין

קרטסן או שפן - תיקנם ועשאן חלקים עד שראויין להשתמש באותו בית קיבול, טמאים, דלא הוו תו שבר כלי:

בשופין - כלי שצורפין וחרשי ברזל מסירים בו החלודה ומחליקים בו הכלים. תרגום הצריפים, שופינא. לימ״א בלע״ז:

. טמאין:

(ב) אספקלריא

אספקלריא - מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה. ובלע״ז אספקל״ו. ואפילו יש לה בית קיבול טהורה, לפי שאינה עשויה לקבל אלא לראות צורת הפנים:

. טהורה. ותמחוי

תמחוי - כמין קערה גדולה של זכוכית:

שעשאו אספקלריא. טמא. ואם מתחלה עשאו לשם אספקלריא טהור. תרווד

תרווד - כף של זכוכית:

שהוא נתנו על השלחן. אם מקבל כל שהוא. טמא. ואם לאו

ואם לאו - אם כשנותנו על השלחן או על דבר פשוט הוא מתגלגל לכאן ולכאן ונשפך מה שבתוכו, לפי שתחתיו חד ואינו עומד:

. ר' עקיבא מטמא. רבי יוחנן בן נורי מטהר.

ר׳ עקיבא מטמא - הואיל ויש לו בית קיבול. והלכה כר״ע:

(ג) כוס

כוס - של זכוכית:

שנפגם רובו

שנפגם רובו טהור - דחשיב שבר כלי:

. טהור. נפגם בו שלש ברובו

נפגם בו שלש ברובו - שהשלש פגימות עומדות ברובו של כוס ולא במיעוטו:

. טהור

טהור - אע״פ שאינו מפזר את רוב המים:

. ר' שמעון אומר אם מפזר הוא את רוב המים

אם מפזר הוא את רוב המים טהור - אבל במיעוט, טמא. ואין הלכה כר״ש:

. טהור. ניקב ועשאו. בין בבעץ

בבעץ - בבדיל:

בין בזפת טהור. רבי יוסי אומר בבעץ טמא

רבי יוסי אומר בבעץ טמא - דהכל הולך אחר המעמיד, וחשיב ככלי מתכות. ואין הלכה כר׳ יוסי:

. ובזפת. טהור:

(ד) צלוחית

צלוחית - כעין צלוחיות של זכוכית שלנו שיש להן צואר ארוך:

קטנה שניטל פיה

שניטל פיה - שניטל צוארה:

. טמאה. וגדולה שניטל פיה. טהורה. של פלייטון

ובגדולה - שאינה יכולה לינטל בידו אחת אלא בשתי ידיו קרויה גדולה, ושיכולה לינטל בידו אחת קרויה קטנה:

של פלייטון - של שמן אפרסמון:

שניטל פיה. טהורה

טהורה - דתו לא חזיא למלאכתה:

. מפני שהיא סורחת את היד

מפני שהיא סורחת את היד - הבא לתת ידו לתוכה לקחת מן הפלייטין להריח בו, ידו נסרכת ונשרטת ונקרעת, סורחת, כמו סורכת בכ״ף, לשון סרכא:

. לגינין גדולים

לגינין גדולים - כמו כדין גדולים:

שניטל פיהן. טמאין. מפני שהוא מתקנן לכבשין. והארפכס של זכוכית טהורה. אמר רבי יוסי אשריך כלים

מתקנן לכבשים - שכובשים בהן ירק במלח ובחומץ ומניחין אותן שם להתקיים:

אפרכס - כלי עשוי לרחים, שרחב מלמעלה וקצר מלמטה בשוליו, ונותנים בו חטין הרבה בפעם אחת והן יורדים מעט מעט לתוך הרחים ונטחנים שם ודוגמתו מצינו בריש חגיגה (דף ג׳) עשה אזנך כאפרכסת, שמכניס הרבה ומוציא קמעה:

אשריך כלים - מסכת כלים:

שנכנסת בטומאה

שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה - מתחלת באבות הטומאות, ומסיימת הארפכס של זכוכית טהורה:

. ויצאת בטהרה: