001_מסכת מכות פרק א

מכות פרק א

(א) כיצד העדים נעשים זוממין

כיצד העדים נעשים זוממין - הכי קאמר, אותן עדים שנמצאו זוממין ואין עושין בהן דין הזמה, כלומר שאין מקיימין בהם ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, כיצד הן נעשים זוממים:

. מעידין אנו באיש פלוני

מעידין אנו באיש פלוני - כהן:

שהוא בן גרושה

שהוא בן גרושה - בפנינו נתגרשה אמו קודם שנולד והרי הוא חלל:

או בן חלוצה. אין אומרים

אין אומרים - אם הוזמו והם כהנים יעשה זה בן גרושה לקיים בו כאשר זמם, דהא כתיב (דברים י״ט) ועשיתם לו כאשר זמם, לו ולא לזרעו. ואם תעשהו חלל והוא כהן, פסלת את זרעו לעולם. ואם תאמר נפסול אותו לבדו ולא זרעו, בעינן כאשר זמם לעשות וליכא, שהרי הוא זמם לפסול הנידון ואת זרעו:

יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו. אלא לוקה ארבעים

אלא לוקה ארבעים - דאמר קרא (שם כ״ה) והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע, משום דהרשיעו את הרשע, והיה אם בן הכות הרשע, אלא, עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדי אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא ושוינהו להנך רשעים, והיה אם בן הכות הרשע:

. מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לגלות. אין אומרים יגלה זה

אין אומרים יגלה זה - דכתיב ברוצח (שם י״ט) הוא ינוס, הוא ולא זוממיו:

תחתיו. אלא לוקה ארבעים. מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו

שגירש את אשתו - בפנינו ביום פלוני, וזה אומר לא גרשתי ואיני חייב לה כתובה:

ולא נתן לה כתובתה. והלא בין היום ובין למחר

והלא בין היום ובין למחר - כלומר מה ישלמו לו, אם תאמר כל הכתובה, והלא שמא ימות או שמא יגרשנה היום או למחר וסופו ליתן לה, נמצא שלא היו מפסידין אותו כלום:

. סופו ליתן לה כתובתה. אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו

אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו - מספק. שאם נתאלמנה או נתגרשה יטלנה לוקח, ואם מתה יירשנה בעלה ויפסיד מעותיו שנתן, וכך יתנו העדים לבעל:

. שאם נתאלמנה או נתגרשה. ואם מתה יירשנה בעלה. מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז על מנת ליתנו לו מכאן ועד שלשים יום. והוא אומר מכאן ועד עשר שנים. אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז. בין נותנן מכאן ועד שלשים יום. בין נותנן מכאן ועד עשר שנים:

(ב) מעידין אנו באיש פלוני. שחייב לחברו מאתים זוז. ונמצאו זוממין. לוקין ומשלמין שלא השם

שלא השם המחייבו מלקות - לא המקרא המחייבו מלקות מחייבו תשלומין. מלקות, מלא תענה. תשלומין, מועשיתם לו כאשר זמם:

המביאו לידי מכות. מביאו לידי תשלומין. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים כל המשלם אינו לוקה:

כל המשלם אינו לוקה - דכתיב כדי רשעתו, על רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו על שתי רשעיות. ומדקאמרי רבנן משלם ואינו לוקה ולא אמרי לוקה ואינו משלם, שמע מינה דכל היכא דאיכא תרתי מלקות ותשלומין לא אמרינן ילקה ולא ישלם אלא משלם ואינו לוקה. וכן הלכה:

(ג) מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים. ונמצאו זוממים. לוקין שמונים. משום (שמות כ, יג) לא תענה ברעך עד שקר. ומשום (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אין לוקין אלא ארבעים. משלשין בממון

משום לא תענה - שהרי כשאי אפשר לקיים בעדים ועשיתם לו כאשר זמם, כגון מעידים אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה, לוקים העדים משום לא תענה, הכא דאיכא אזהרת לא תענה ואיכא נמי כאשר זמם, לוקים שמונים. ואין הלכה כר׳ מאיר:

משלשין בממון - עדים זוממין שחייבין בתשלומין משלמין הממון לפי מספר העדים. אם היו שלשה עדים והוזמו, כל אחד משלם שליש הממון שהיו רוצים להפסידו:

. ואין משלשין במכות

ואין משלשין במכות - שאין כל אחד מהעדים לוקה שליש מלקות, אלא כל אחד לוקה ארבעים. דבעינן ועשיתם לו כאשר זמם, וכל אחד מהם מבקש להלקות הנדון מלקות שלם. וממון מצטרף, כשיתן כל אחד מהם שליש הרי קיבל מה שרצו להפסידו בין כולם, אבל מכות לא מצטרפין:

. כיצד העידוהו שהוא חייב לחברו מאתים זוז. ונמצאו זוממין משלשין ביניהם אבל אם העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים ונמצאו זוממין כל אחד ואחד לוקה ארבעים:

(ד) אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו

עד שיזומו עצמן - שיזומו אותן בעסקי גופן, לא בעסקי ההורג [וההרוג], כדמפרש ואזיל. ונפקא לן מקרא דכתיב (דברים י״ט) והנה עד שקר העד, עד שיהיה השקר בגופן של עדים:

את עצמן. כיצד אמרו מעידין אנו באיש פלוני. שהרג את הנפש. אמרו להם היאך אתם מעידין שהרי נהרג זה או ההורג היה עמנו אותו היום במקום פלוני אין אלו זוממין. אבל אמרו להם היאך אתם מעידין. שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני. הרי אלו זוממין ונהרגין על פיהם:

(ה) באו אחרים והזימום. באו אחרים והזימום אפילו מאה כולם יהרגו רבי יהודה אומר איסטסית היא זו ואינה נהרגת אלא כת

ואפילו היו מאה - כתות שהעידו זו אחר זו בעדות אחת וכת אחת הזימה את כולן, כולן יהרגו:

איסטטית היא זאת - כלומר זאת הכת סרה וסטיא היא, שכך נטלו עצה ביניהן להזים כל הבא להעיד בעדות זאת. פירוש אחר איסטסית היא זו, וכי עדות זו יורה של איסטיס היא שצובעת כל הנוגע בה:

ואינה נהרגת אלא כת ראשונה בלבד - דסבירא ליה לר׳ יהודה דלאחר דאתזמא לה כת ראשונה, תו לא מקבלים סהדותא דכת שניה דאתיא לאסהד בתרה, ואי אסהדה ואיתזמא לא קטלינן לה, דלא קרינן לה ועשיתם לו, דהא לא קטלינן אפומה. ואין הלכה כר׳ יהודה:

הראשונה בלבד:

(ו) אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין

עד שיגמר הדין - של הנדון. שיהרג על פיהן, ואחר כן הוזמו:

. שהרי הצדוקין אומרים עד שיהרג. שנאמר נפש תחת נפש. אמרו להם חכמים והלא כבר נאמר (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. והרי אחיו קיים. ואם כן למה נאמר נפש תחת נפש. יכול משעה שקבלו עדותן. יהרגו. תלמוד לומר נפש תחת נפש הא אינן נהרגין עד שיגמר הדין:

(ז) על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת (דברים יז, ו). אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להקיש שלשה לשנים. מה שלשה מזימין את השנים אף השנים יזומו את השלשה. ומנין אפילו מאה

ומנין אפילו מאה - ששנים מזימין מאה שהעידו יחד:

תלמוד לומר עדים. רבי שמעון אומר מה שנים אינן נהרגין עד

מה שנים אינן נהרגין עד שהוזמו שניהן - דכתיב (דברים י״ט) והנה עד שקו׳ העד, ואמר מר, כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד:

שיהו שניהם זוממין. אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין

עד שיהיו שלשתן זוממין - והוא שהעיד כל אחד בתוך כדי דיבור של סיומו של חברו. אבל אם העידו שנים ולאחר זמן העידו האחרים, הרי הן שתי כתות לכל דבר:

ומנין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. רבי עקיבא אומר לא בא השלישי אלא להחמיר עליו

רבי עקיבא אומר לא בא השלישי אלא להחמיר עליו - שלא תאמר הואיל ובלא השלישי היתה העדות מתקיימת לא יעשו בו דין הזמה, למדך הכתוב שאף הוא נדון:

ולעשות דינו כיוצא באלו ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה. כעוברי עבירה. על אחת כמה וכמה

על אחת כמה וכמה - שמדה טובה מרובה על מדת פורענות:

ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה. כעושי מצוה:

(ח) מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה. מנין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות

במה דברים אמורים בדיני נפשות - דכתיב (במדבר ל״ה) והצילו העדה, ומהדרינן אזכותא:

. אבל בדיני ממונות. תתקיים העדות בשאר. רבי אומר אחד דיני ממונות

אחד דיני ממונות - נמי עדותן בטלה:

ואחד דיני נפשות בזמן שהתרו בהן

בזמן שהתרו בהן - בדיני נפשות איירי. כלומר, כי אמרינן דבטלה, זהו בזמן שהקרוב או הפסול נשתתף מתחלה להיות מן המתרין בעובר עבירה, אבל אם לא התרו בהן ולא כיון להיות עד בדבר, לא בטלה עדות האחרים בשביל ראייתו של זה. והלכה כרבי:

. אבל בזמן שלא התרו בהן. מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש:

(ט) היו שנים רואין אותו מחלון זה. ושנים רואין אותו מחלון זה. ואחד מתרה בו באמצע

ואחד מתרה בו באמצע - המתרה מצטרף עם הכת של עדים, שהוא רואה אותם והם רואים אותו בשעת ההתראה. לפיכך אם היו שתי הכתות שבשתי החלונות רואים אותו, מצטרפים אלו עם אלו והם כולם עדות אחת:

. בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו. הרי אלו עדות אחת. ואם לאו הרי אלו שתי עדיות. לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין

הוא והן נהרגין - הוא נהרג דאכתי איכא כת אחת שלא הוזמה, והם הניזמין נהרגין שהרי הוזמו:

והשניה פטורה רבי יוסי אומר לעולם אין נהרגין עד שיהו פי שני עדיו מתרין בו שנאמר (דברים יז, ו) על פי שנים עדים. דבר אחר על פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן:

שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן - שצריכין שיהיו הדיינים מכירים בלשון העדים. ולא יצטרכו להעמיד מליץ בינותם. וכן הלכה:

(י) מי שנגמר דינו וברח. ובא לפני אותו בית דין אין סותרים את דינו כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דין של פלוני. ופלוני ופלוני עדיו. הרי זה יהרג. סנהדרין

סנהדרין - הסמוכים בארץ, יש להן רשות לדון דיני קנסות ודיני נפשות, בין בארץ בין בחוצה לארץ, כל זמן שיש ב״ד הגדול בלשכת הגזית. שנאמר (דברים י״ז) לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט, בזמן שיש כהן מקריב על גבי מזבח יש שופט שדן דיני נפשות, בזמן שאין כהן אין שופט:

נוהגת בארץ ובחוצה לארץ סנהדרין ההורגת

סנהדרין ההורגת אחת בשבוע - אחת לשבע שנים:

אחד בשבוע. נקראת חובלנית

נקראת חובלנית - שצריך שיהיו מתונים בדין, ויחזירו בדיני נפשות לזכות:

. רבי אליעזר בן עזריה אומר אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין. לא נהרג אדם מעולם

לא נהרג אדם מעולם - שיבדקו העדים בדבר שלא ידעו להשיב. אם רוצח הוא, מה ראיתם, טריפה הרג או שלם הרג, ואם תמצא לומר שלם הרג, שמא במקום סייף נקב היה. ואם מגלה עריות הוא, ראיתם כמכחול בשפופרת:

רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן

אף הן מרבים שופכי דמים - מתוך כך אין מכלין הרשעים ומרבים לשפוך דם:

מרבין שופכי דמים בישראל: