גיטין פרק ו
(א) האומר התקבל
האומר התקבל - אם רצה לחזור יחזור. דגט חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא מדעתו:
גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה לחזור יחזור. האשה שאמרה התקבל לי גטי. אם רצה לחזור. לא יחזור
לא יחזור - דכיון דאיהי שויתיה שליח הרי הוא כידה ונתגרשה מיד בקבלתו של זה:
. לפיכך אם אמר לו הבעל אי אפשי שתקבל לה. אלא הולך ותן לה. אם רצה לחזור יחזור רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף האומרת טול לי
אף האומרת טול לי גיטי - לשון קבלה הוא. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
גטי. אם רצה לחזור. לא יחזור:
(ב) האשה שאמרה התקבל לי גטי. צריכה
צריכה - להביא לפנינו שתי כיתי עדים:
שתי כתי עדים. שנים שאומרים בפנינו אמרה. ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע. אפילו הן הראשונים והן האחרונים. או אחד מן הראשונים
שנים שיאמרו בפנינו אמרה - לו לקבלו:
ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע - ובשעת השמד שנו, שגזרו על המצות והיו קורעים הגט מיד, שלא ייראה:
ואפילו הן כו׳ - שהשנים שאמרה בפניהם הם עצמם ראו כשקבלו:
או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד - שלישי, שנעשה עד בזו ובזו, מצטרך עמהם:
. ואחד מן האחרונים. ואחד מצטרף עמהן. נערה המאורסה. היא ואביה
היא ואביה - או היא או אביה. היא יש לה יד דהא גדולה היא. ואביה נמי זכאי לקבלו:
מקבלין את גיטה. אמר רבי יהודה אין שתי ידים זוכות כאחת. אלא אביה מקבל את גטה בלבד. וכל שאינה יכולה לשמור את גטה אינה יכולה להתגרש:
אינה מתגרשת - ואפילו בקבלת אביה, דכתיב (דברים כ״ד:א׳) ושלחה מביתו, מי שמשלחה ואינה חוזרת, יצאה זו שמשלחה וחוזרת:
(ג) קטנה שאמרה התקבל לי גטי. אינו גט עד שיגיע גט לידה. לפיכך אם רצה הבעל לחזור. יחזור. שאין קטן עושה שליח. אבל אם אמר לו אביה. צא והתקבל לבתי גטה. אם רצה להחזיר לא יחזיר. האומר תן גט זה לאשתי במקום פלוני. ונתנו לה במקום אחר
במקום אחר פסול - שהבעל מקפיד שאין רצונו שילעיזו עליו שם:
. פסול. הרי היא במקום פלוני
הרי היא במקום פלוני - אינו אלא כמראה מקום, שם תמצאנה:
. ונתנו לה במקום אחר. כשר האשה שאמרה התקבל לי גטי במקום פלוני. וקבלו לה במקום אחר. פסול. רבי אליעזר מכשיר. הבא לי גטי ממקום פלוני. והביאו לה ממקום אחר כשר:
ורבי אליעזר מכשיר - דסבר איהו דמדעתיה מגרש איכא קפידא, איהי דבעל כרחה מתגרשת מראה מקום היא לו. ואין הלכה כרבי אליעזר:
(ד) הבא לי גטי אוכלת בתרומה
הבא לי גטי אוכלת בתרומה - אם אשת כהן היא. עד שיגיע גט לידה:
עד שיגיע גט לידה. התקבל לי גטי. אסורה לאכול בתרומה מיד. התקבל לי גטי במקום פלוני. אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום
לאותו מקום - שכך אמרה לו לא תהא שלוחי אלא שם:
. ר' אליעזר אוסר מיד:
ורבי אליעזר אוסר מיד - משפירש מאצלה. ורבי אליעזר לטעמיה דמכשיר כשקבלו במקופ אחר, דמראה מקום היא לו ומשעת קבלה איגרשה לה, לפיכך משעה שפירש מלפניה אסורה, שמא מצאו חוץ לעיר וקבלו הימנו. ואין הלכה כר״א:
(ה) האומר כתבו גט. ותנו לאשתי. גרשוה. כתבו אגרת
כתבו אגרת וכו׳ - שהגט קרוי אגרת שכך כתוב בו ואגרת שבוקין:
ותנו לה. הרי אלו יכתבו ויתנו. פטרוה. פרנסוה
פטרוה לא אמר כלום - דלמא לשון פטור וחובד קאמר, להקל מעליה חובות שחייבת:
פרנסוה - לשון עשיית צרכיה כמו מוציאים לפרנסה וכו׳. הלכך לא ידעינן אי צרכי הגט הוא, שלא תהא זקוקה ליבם, אי צרכי מלבוש וכסות הוא:
. עשו לה כנימוס
כנימוס - כחוק. לא ידעינן אי חוק גט אי חוק מזון וכסות. וכן כראוי:
. עשו לה כראוי. לא אמר כלום. בראשונה היו אומרים היוצא בקולר
היוצא בקולר - ליהרג בדין המלכות:
ואמר כתבו
ואמר כתבו - אע״פ שלא אמר תנו:
גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו
יכתבו ויתנו - דאגב פחדיה. טריד ולא פריש:
. חזרו לומר. אף המפרש
המפרש - לים:
והיוצא בשיירא
והיוצא בשיירא - למדבריות:
. ר' שמעון שזורי אומר. אף המסוכן:
המסוכן - חולה. והלכה כר״ש שזורי:
(ו) מי שהיה מושלך לבור. ואמר כל השומע את קולו
ואמר כל השומע את קולו - ופירש שמו ושם עירו:
יכתוב גט לאשתו. הרי אלו יכתבו ויתנו. הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה
רצה לשחק בה - הואיל ולא אמר תנו:
. מעשה בבריא
מעשה בבריא - מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו, הרי זה גט, ומעשה נמי בבריא וכו׳. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
אחד שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג. ונפל ומת. אמר רבן שמעון בן גמליאל. אמרו חכמים אם מעצמו נפל. הרי זה גט. אם הרוח דחאתו. אינו גט.
(ז) אמר לשנים תנו גט לאשתי
אמר לשנים תנו גט לאשתי - אע״ג דלא אמר כתבו ותנו, הרי אלו יכתבו בעצמן. ולא יאמרו לסופר אחר שיכתוב, ולא לעדים לחתום, דלאו בית דין שוינהו לצוות על אחרים אלא עדים שוינהו, והן הן שלוחיו הן הן עדיו. ואם אמר לג׳ כתבו ותנו גט לאשתי, אע״פ שהן ראוין ליעשות ב״ד, כיון דבהדיא אמר להו כתבו, לאו בית דין שוינהו אלא עדים:
. או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי. הרי אלו יכתבו ויתנו. אמר לשלשה תנו גט לאשתי. הרי אלו יאמרו
אמר לג׳ תנו - ולא אמר כתבו:
הרי אלו יאמרו - לעדים אחרים, לכתוב ולחתום וליתן, מפני שעשאן בית דין:
לאחרים ויכתבו. מפני שעשאן בית דין. דברי ר' מאיר. וזו הלכה העלה רבי חנינא איש אונו מבית האסורין. מקובל אני באומר לשלשה תנו גט לאשתי. שיאמרו לאחרים. ויכתבו. מפני שעשאן בית דין. אמר רבי יוסי נומינו לשליח
מבית האסורים - משמו של רבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים:
נומינו לשליח - אמרנו לרבי חנינא שנעשה שליח בהלכה זו לאמרה בבית המדרש:
אף אנו מקובלין. שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים. תנו גט לאשתי. שילמדו
ילמדו - אם אינם יודעים לכתוב. ילמדו לכתוב עד שיכתבוהו הן בעצמן:
ויכתבו ויתנו. אמר לעשרה כתבו גט לאשתי. אחד כותב ושנים חותמין כולכם כתובו. אחד כותב. וכולם חותמין. לפיכך אם מת אחד מהן. הרי זה גט בטל.