002_מסכת תרומות פרק ב

תרומות פרק ב

(א) אין תורמין מטהור על הטמא

אין תורמין מטהור על הטמא - גזירה שמא יתרום שלא מן המוקף משום דמסתפי שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו, ואנן בעינן שהתורם יתרום מן המוקף:

ואם תרמו תרומתן תרומה. באמת אמרו

באמת אמרו - כל היכא דתנינן באמת אמרו כאילו היא הלכה למשה מסיני, אבל לאו דוקא הלכה למשה מסיני שהרי בפרק קמא דשבת שנינו באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקות קורין ומדרבנן היא:

העגול של דבילה

העגול של דבילה - אף על פי שהדבלות מדובקות זו בזו בתוך העגול אינן חשובות חבור לענין טומאה, ואם נגעה טומאה באחת מן הדבלות לא נטמאת האחרת:

שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכן אגודה של ירק וכן ערימה

וכן אגודה של ירק וכן ערימה - צריכי, דאי אשמעינן עגול הוה אמינא עגול שכולו גוף אחד תורם, אגודה שאינה גוף אחד אינו תורם. ואי אשמעינן אגודה הוה אמינא אגודה שהכל תפוסה אחת תורם, ערימה שאינה תפוסה אחת אינו תורם, צריכי:

. היו שני עגולים שתי אגודות שתי ערמות אחת טמאה ואחת טהורה לא יתרום מזה על זה. רבי אליעזר אומר

רבי אליעזר אומר תורמים - לכתחילה מן הטהור על הטמא, דלא גזר רבי אליעזר שמא יבוא לתרום שלא מן המוקף, ואין הלכה כרבי אליעזר:

תורמין מן הטהור על הטמא:

(ב) אין תורמין מן הטמא על הטהור

אין תורמין מן הטמא על הטהור - משום פסידא דכהן:

ואם תרם שוגג תרומתו תרומה

ואם תרם שוגג תרומתו תרומה - ודוקא שהיתה לה שעת הכושר והגיעה לעונת מעשרות קודם שנטמאה דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא, אבל אם נטמאת קודם שהגיע לעונת מעשרות לא הויא תרומה מדאורייתא, ואם תרם אפילו שוגג אין תרומתו תרומה:

. ומזיד לא עשה כלום. וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל

מעשר טבל - מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומת מעשר:

היה מפריש עליו והולך

היה מפריש עליו והולך - היה מפריש מזה על שאר מעשרותיו:

. שוגג מה שעשה עשוי. מזיד לא עשה כלום. רבי יהודה אומר אם היה יודע בו בתחלה

אם היה יודע בו בתחלה - שהוא טבל או שהוא טמא, אע״פ שבשעה שתרם היה שוגג ששכח שהוא טבל או שהוא טמא הוי שוגג קרוב למזיד, ולא עשה ולא כלום. ואין הלכה כרבי יהודה:

אף על פי שהוא שוגג לא עשה כלום:

(ג) המטביל כלים בשבת

המטביל כלים בשבת - שאסור להטביל כלים טמאים להעלותם מידי טומאתן בשבת, מפני שנראה כמתקן כלי:

. שוגג ישתמש בהם מזיד לא ישתמש בהם. המעשר

המעשר - שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת מפני שהוא מתקן:

והמבשל בשבת

והמבשל בשבת - בשוגג, יאכל אותו תבשיל למוצאי שבת, אבל לא בשבת עצמו. ובמזיד לא יאכל הוא, אבל אחרים אוכלים למוצאי שבת דכתיב (שמות ל״א:י״ד) ושמרתם את השבת כי קדש היא, היא קדש ואין מעשיה קדש:

שוגג יאכל מזיד לא יאכל. הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור. ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור:

ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור - שנחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבת:

(ד) אין תורמין ממין על שאינו מינו. ואם תרם אין תרומתו תרומה. כל מין חטים אחד

כל מין חטים אחד - ואע״ג דאיכא שחמתית ולבנה:

. כל מין תאנים וגרוגרות ודבלה אחד. ותורם מזה על זה. כל מקום שיש כהן תורם מן היפה

וכל מין תאנים אחד - ואע״ג דאיכא שחורות ולבנות. תאנים בעודן לחים קרויין תאנים, וכשיבשו קרויין גרוגרות, וכשנדרסין בעגול קרויין עגול דבלה:

תורם מן היפה - מן התאנים על הגרוגרות דתאנים יפים מן הגרוגרות:

וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים

תורם מן המתקיים - מן הגרוגרות על התאנים, דגרוגרות מתקיימי טפי:

. רבי יהודה אומר לעולם הוא תורם מן היפה:

לעולם הוא תורם מן היפה - דכתיב (במדבר י״ח:ל׳) בהרימכם את חלבו לעולם בעינן חלבו, ואי פסיד יפסד. ואין הלכה כרבי יהודה:

(ה) תורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול

תורמים בצל קטן שלם - לפי שהוא מתקיים:

ולא חצי בצל גדול - אף על פי שהוא יפה ממנו:

. ר' יהודה אומר לא כי אלא חצי בצל גדול. וכן היה רבי יהודה אומר

רבי יהודה אומר לא כי - ר׳ יהודה לטעמיה דאמר לעולם הוא תורם מן היפה:

תורמין בצלים מבני המדינה

מבני המדינה - טובים לאכילה מן הכופרים הבצלים של בני הכפרים, אבל של בני הכפרים מתקיימים יותר:

על הכופרים אבל לא מן הכופרים על בני המדינה מפני שהוא מאכל

מפני שהוא מאכל פולטיקין - בצלים של בני המדינה הוא מאכל לאנשים חשובים, והם יפים יותר מאותן של בני הכפרים. פולטיקין, בני פלטרין של מלכים:

פוליטיקין:

(ו) ותורמין זיתי שמן

תורמין זיתי שמן - העומדים להוציא שמנן:

על זיתי כבש

על זיתי כבש - זיתים שאין עושים שמן, וכובשים אותן ביין או בחומץ לקיים אותן לאכילה. וזיתי שמן יפין מזיתי כבש הלכך מפרישים מזיתי שמן על זיתי כבש דה״ל מן היפה על הרע:

ולא זיתי כבש על זיתי שמן. ויין שאינו מבושל

ויין שאינו מבושל - יפה לשתיה מן המבושל:

על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל. זה הכלל כל שהוא כלאים

כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה לזה - דאמר קרא (במדבר י״ח:י״ב) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן, אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה:

בחברו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע. וכל שאינו כלאים בחברו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה. ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה חוץ מן הזונין

חוץ מן הזונין - בערבי זוא״ן ובלע״ז ויצ״א, ואינו אוכל אדם ומקיימים אותו ליונים:

על החטים שאינן אוכל. והקישות

הקישות - בערבי פאקו״ס:

והמלפפון

והמלפפון - בערבי כייא״ר:

מין אחד

מין אחד - ותורמין מזה על זה:

. ר' יהודה אומר שני מינין:

שני מינים - ואין תורמין מזה על זה, ואין הלכה כרבי יהודה: