Support Torah
Recordings

010 —010 - ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"א - וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך

10

Maamar - "Vechol Banayich Limudei Havayah Verav Shalom Banayich"
Shabbos Parshas Vayishlach, 14 Kislev 5741
This maamar explains "All your children shall be taught of G-d, and great shall be the peace of your children": Yaakov refined Lavan before Esav "from above to below," an empowerment for refining the world through Torah, especially penimiyus haTorah, which elevates nigleh and brings peace to the Torah scholars themselves.
Prev Search
0:00 0:00
Next

Video part 1   Video part 2  Video part 3

בס"ד. ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"א*

וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך[1], ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה[2] (שבקונטרס דרושי חתונה תרפ"ט[3]), דבורב שלום בניך שני פירושים. הא', דפירוש ורב שלום בניך הוא שיהי' רוב שלום לבניך, כפירוש המצודת דוד והתרגום. והב', דפירוש ורב שלום בניך הוא שע"י בניך נעשה ריבוי שלום בעולם, כמאמר רז"ל[4] תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך. ומבאר בהמאמר, דזה מה שתלמידי חכמים נק' בוניך הוא כמארז"ל[5] מאי בנאין אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם. ומזה מובן, דזה שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם הוא לא מצד המעלה דתלמידי חכמים (לימוד התורה) כמו שהיא מצד עצמה, אלא עי"ז שהם עוסקים בבנינו של עולם, שע"י עסקם בתורה נעשה הבירור דעולם. וזהו וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך, שמבאר כאן שני ענינים. וכל בניך לימודי הוי', דפירוש לימודי הוי' הוא דאלפין באורייתא דהוי'[6] – המעלה דתלמידי חכמים מצד עצמם, ואח"כ מוסיף ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, הבירור דעולם (בוניך) וריבוי השלום בעולם, שנעשה ע"י עסק התורה. ובסיום המאמר[7], דע"י הענין דורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, בנאים העוסקים בבנינו של עולם, עי"ז יקויים גם בהם ורב שלום בניך, כמ"ש[8] וראה בנים לבניך שלום על ישראל, היינו, דע"י הבירור דעולם שנעשה ע"י עסק התורה דהתלמידי חכמים, נמשך ריבוי שלום גם להתלמידי חכמים עצמם (כפירוש המצודות והתרגום בורב שלום בניך).
ב) ויש לקשר זה עם מ"ש בריש פרשתנו[9] וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו גו' כה תאמרון גו' עם לבן גרתי ואחר עד עתה, דמשמעות הכתוב הוא שיעקב צריך לבוא תחלה אל עשו, ולכן נתן טעם על זה שנתאחר לבוא אליו, עם לבן גרתי (ולכן[10]) ואחר עד עתה. וצריך להבין[11] למה צריך למהר לבוא אל עשו ועד שצריך לטעם על זה שנתאחר. וגם צריך להבין[12] מה שפירש רש"י גרתי בגימטריא תרי"ג, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, הרי יעקב ידע שעשו אינו מייקר ענין קיום המצוות, ומה מודיע לו ששמר תרי"ג מצוות. והנה ידוע הביאור בזה[13], דהברכות שברך יצחק את יעקב הן בכדי לברר את עשו, אלא בכדי שיוכל לברר את עשו הי' צ"ל תחלה עבודתו בבית לבן. וזהו מה שאמר יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה, דהטעם על שנתאחר ללכת לעשו לבררו עד עתה (אף שלכאורה הוצרך לבררו תיכף לאחרי שקיבל הברכות) הוא כי (עד עכשיו) עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולאחרי שגמר עבודתו בבית לבן, שלח מיד אל עשו לבררו.
ג) והנה הטעם על זה שבכדי לברר את עשו צריך להיות תחלה עבודתו בבית לבן, מבואר בכמה דרושים[14] ובארוכה בד"ה וישלח שבהמשך תער"ב[15], דשני ענינים בזה. הא', שבכדי לברר את עשו הוצרך לאור נעלה ביותר, ולכן צריך להיות תחלה עבודתו בבית לבן, בחינת לובן העליון שלמעלה מהשתלשלות[16]. ולאחרי שע"י עבודתו בבית לבן במשך עשרים שנה המשיך כל האורות דבחי' לובן העליון, ועד לענין דוישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו גו'[17], ההמשכה דלובן העליון בבחי' נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא לכל עניני יעקב (להמשפיעים ולהמקבלים, בניו ובנותיו)[18], הי' ביכלתו לברר את עשו[19]. והב', שהצורך בהקדמת העבודה בבית לבן כדי לברר את עשו הוא (לא רק מצד השרש דלבן, לובן העליון, אלא גם) מצד לבן שלמטה, לבן דקליפה. דעשו הוא למטה מלבן, דלבן הוא כח"ב דק"נ ועשו הוא ז"מ דק"נ[20], ולכן צריך תחלה
לברר את לבן, ואח"כ הלך לברר את עשו[21].
Part 2
 
ד) והענין הוא, דהבירורים דיעקב היו בכלל בדרך מלמעלה למטה, ע"י גילוי אור עליון. כי יעקב הוא תורה [כידוע[22] שג' האבות הם ג' הקוין תורה עבודה וגמ"ח, אברהם – גמ"ח, יצחק – עבודה, ויעקב – תורה], והבירור שע"י התורה הוא בדרך מלמעלה למטה, כמשנת"ל בד"ה פדה בשלום[23] בענין החילוק שבין הבירור דתפלה להבירור דתורה, שהבירור דתפלה הוא בדרך מלמטה למעלה (שמתעסק עם המתברר), והבירור דתורה הוא בדרך מלמעלה למטה. דהחילוק שבין שני ענינים אלו אינו רק באופן הבירור, אלא גם בסדר הבירור[24]. דבהבירור שבאופן דמלמטה למעלה (שמתעסק עם המתברר) גם סדר הבירור הוא מלמטה למעלה, שבתחלה מברר התחתון ואח"כ העליון, והבירור באופן דמלמעלה למטה (ע"י גילוי אור מלמעלה) הוא בסדר דמלמעלה למטה. ולכן, בהבירורים עכשיו, שהם (בעיקר) באופן דמלמטה למעלה, הסדר הוא שהבירור דז' תחתונות הוא לפני הבירור דג' ראשונות, וזהו מה שבתחלה הי' הכיבוש דארץ ז' עממין ואח"כ (לע"ל) יהי' הכיבוש דקיני קניזי וקדמוני, וידוע הביאור דבעל הגאולה דיו"ד כסלו[25] [שהעלי' דיו"ד כסלו היא ביום השבת שלאחריו[26]] דבכיבוש יהושע נתבררו רק ז' המדות (והמוחין השייכים למדות), וג"ר יתבררו לעת"ל, משא"כ בהבירורים דיעקב, שהיו בדרך מלמעלה למטה, הי' הסדר שבתחילה בירר כח"ב (לבן) ואח"כ ז"מ (עשו)[27].
ה) והנה ידוע, דהגם שבכלל הבירור בדרך מלמעלה למטה הוא נעלה יותר מהבירור בדרך מלמטה למעלה, יש יתרון בהבירור בדרך מלמטה למעלה על הבירור בדרך מלמעלה למטה[28], דהבירור בדרך מלמעלה למטה, כיון שהבירור הוא מצד הגילוי אור (ולא מצד התחתון גופא), אין זה שייך כ"כ להתחתון עצמו, משא"כ בהבירור בדרך מלמטה למעלה, התחתון עצמו נעשה כלי לאלקות[29]. וזהו מה שגם לאחרי שיעקב פעל הבירור דעשו, ועד אשר וירץ עשו לקראתו ויחבקהו גו' וישקהו[30], אמר לו[31] ואני אתנהלה לאטי גו' עד אשר אבוא אל אדוני שעירה, ואימתי ילך בימי המשיח, שנאמר[32] ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו[33], כי הבירור דעשו שנעשה ע"י יעקב הי' ע"י גילוי אור מלמעלה (כנ"ל), ולכן לא הי' הבירור בשלימות[34], ושלימות הבירור שלו בימי המשיח הוא ע"י מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות[35], בירור בדרך מלמטה למעלה. ויש לומר, דזה שהי' תחלה הבירור שלו ע"י יעקב בדרך מלמעלה למטה הוא נתינת כח שיוכל להיות אח"כ הבירור בדרך מלמטה למעלה.
Part 3
ו) וצריך להבין, הרי התורה היא נצחית[36], וכל הסיפורים וההוראות שבתורה הם הוראות נצחיות, ומכיון שהעבודה עכשיו היא בדרך מלמטה למעלה, למה נכתב בתורה, ובאריכות, הסיפור דוישלח יעקב גו' אל עשו, שתוכנו הוא בירור מלמעלה למטה. וביותר צריך ביאור מה שמסופר בתורה (שהיא נצחית) גם סדר הבירור דיעקב, הבירור דג"ר (לבן) לפני הבירור דז"ת (עשו). ויש לומר הביאור, דזה שאצל יעקב אבינו הי' הבירור בדרך מלמעלמ"ט הוא (ככל מעשה אבות[37] שהם) סימן ונתינת כח לבנים[38] על עבודה זו גופא. והיינו, דנוסף על זה שהבירור דיעקב בדרך מלמעלה למטה הוא נתינת כח על הבירור בדרך מלמטה למעלה (עיקר הבירור דעכשיו), הוא נתינת כח גם על ענין הבירור בדרך מלמעלה למטה דבנים, הבירור שע"י תורה. ובתורה גופא – הבירור שע"י פנימיות התורה, דעיקר ענין הבירור בדרך מלמעלה למטה הוא בפנימיות התורה. וכמשנת"ל (בד"ה פדה בשלום[39]) בארוכה, דהבירור שע"י נגלה דתורה, מכיון שנתלבשה בעה"ד טו"ר בכדי לברר בירורים, הוא דוגמת הבירור בדרך מלמטה למעלה, בהתלבשות (בדרך מלחמה), משא"כ הבירור שע"י פנימיות התורה, אילנא דחיי (שאינה מלובשת בטו"ר)[40], הוא שלא בדרך התלבשות, מלמעלה למטה.
ז) והנה חילוק הנ"ל שבין נגלה דתורה לפנימיות התורה הוא בכללות, אבל בפרטיות, יש בכל א' מהם שני הענינים (כי תורה כללות ופרטות נאמרה[41]). והענין הוא, כמ"ש אדה"ז, בעל הגאולה די"ט כסלו [דשבת זה מיני' מתברכין כולהו יומין שלאחריו[42], כולל יום הגאולה י"ט כסלו] בתניא[43] דלימוד פנימיות התורה היא "מצוה רמה[44] ונשאה כו' ומביאה ללב שלם", היינו, דבלימוד פנימיות התורה שני ענינים. הא', שמביאה ללב שלם, דענין זה שבפנימיות התורה שייך לבירור המדות, והב', שהלימוד והידיעה דפנימיות התורה (מצד עצמו) הוא "מצוה רמה ונשאה" – ענין פנימיות התורה שלמעלה מבירורים[45]. ועד"ז לאידך גיסא, שגם בנגלה דתורה ישנם ענינים שלמעלה מענין הבירורים. וכמו הלימוד באופן ד"דרוש וקבל שכר"[46] שאינו נוגע למעשה, שהוא (בנגלה דתורה גופא) למעלה מענין הבירורים. וענין זה (שגם בנגלה דתורה יש ענין שלמעלה מבירורים) מודגש יותר בתורה שבכתב. דלימוד התושב"כ בהבנה והשגה, ובפרט לימוד ההוראות שבה (הן בההלכות דתושב"כ והן בהסיפורים שבה) בנוגע למעשה, שייך לענין הבירורים, משא"כ לימוד הסיפורים דתושב"כ כמו שהם מצד עצמם[47], ומכ"ש הקריאה בתושב"כ שלמעלה מהשגה לגמרי (שגם זה שאינו מבין אפילו פירוש המלות מקיים מצות ת"ת[48]), הוא כמו פנימיות התורה שלמעלה מבירורים. וכמבואר בלקו"ת[49] דפנימיות התורה היא בכלל שליש[50] במקרא. ועד"ז הוא גם לאידך גיסא, שגם בספר התניא, התושב"כ דחסידות[51] (פנימיות התורה), יש גם ענין ששייך לבירורים, כמ"ש אדה"ז בההקדמה וגם בהשער (של התניא) שהוא מיוסד על פסוק[52] כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאד כו', היינו שהכוונה והתכלית דספר התניא הוא לבאר איך לעשותו[53]. אלא שענין זה [שהן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה ישנם שני הענינים] הוא בפרטיות, אבל בכללות, נגלה דתורה שייכת לבירורים (ובאופן דהתלבשות), ופנימיות התורה היא אילנא דחיי שלמעלה מענין הבירורים, והבירור שנעשה ע"י לימוד התורה הוא שלא בדרך התלבשות.
ח) ויש לומר, דכמו שהבירור דיעקב, להיותו באופן דמלמעלמ"ט (ע"י גילוי אור עליון), הי' גם בהסדר דמלמעלה למטה, שבירר הג"ר לפני שבירר המדות, עד"ז הוא גם בפנימיות התורה, דע"י לימוד החסידות בהבנה והשגה, נעשה בירור המוחין וגם דנפש הבהמית, כולל גם המוחין שלמעלה משייכות למדות. דהבירור שע"י נגלה דתורה הוא (בעיקר) בהמדות ובהמוחין השייכים למדות, משא"כ ע"י לימוד פנימיות התורה, מכיון שהיא "מצוה רמה ונשאה" מצד עצמה (למעלה מזה ש"מביאה ללב שלם"), נעשה הבירור גם בעצם המוחין. והגם שהכיבוש דקיני קניזי וקדמוני (עצם המוחין שלמעלה ממדות) יהי' רק לעת"ל (לאחרי השלימות דבירור המדות והמוחין השייכים למדות), מ"מ, מעין זה הוא גם עכשיו ע"י לימוד פנימיות התורה. וזהו מה שמסופר בתורה אופן הבירור דיעקב (ע"י גילוי אור עליון) וגם סדר הבירור (שהתחיל בהבירור דג"ר), דשני ענינים אלו הם (ככל הענינים שבתורה) הוראות נצחיות גם עכשיו, כנ"ל.
ט) ויש להוסיף, דההוראה מסדר הבירורים דיעקב (ג"ר לפני ז"ת) היא גם בנוגע להסדר דנגלה ופנימיות התורה. דהגם שהתחלת הלימוד הוא בנגלה דתורה, ובאופן דיגיעה, ואח"כ הוא הלימוד בפנימיות התורה, וכמ"ש הרח"ו[54] שעסק ההלכה דהאריז"ל הי' ביגיעה עד שהי' מזיע זיעה גדולה כדי לשבר הקליפה, ומרוב גודל חריפותו הי' מעיין ו' דרכים בהלכה, ורק לאח"ז הי' מעיין ע"ד הסוד, אעפ"כ, ידיעת הענינים היסודיים דפנימיות התורה באופן של הנחה פשוטה שלמעלה מהבנה צ"ל עוד לפני הלימוד בנגלה דתורה, שעי"ז, גם לימוד הנגלה (והבירור שעל ידו) הוא באופן נעלה יותר. והענין הוא, דנגלה דתורה הוא בכלל בהגבלה[55], ופנימיות התורה הוא בל"ג, וע"י ידיעת הענינים דפנימיות התורה באופן של הנחה פשוטה כנ"ל, ועאכו"כ ע"י הלימוד דפנימיות התורה בהבנה והשגה, ובפרט כשהלימוד גופא הוא באופן דכי ירחיב[56], למעלה ממדידה והגבלה [ובפשטות, שאינו מתחשב עם הזמן, אם הוא עדיין באמצע זמן הסדר או שזה כבר לאחרי הסדר], הנה עי"ז גם לימוד הנגלה הוא באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וגם הבירור שע"י לימוד הנגלה, עם היותו בירור בדרך התלבשות, הוא באופן נעלה יותר.
יו"ד) והנה הגם דזה מה שע"י לימוד פנימיות התורה נעשה יתרון בלימוד הנגלה ובהבירור שעי"ז הוא לכאורה ענין של ירידה לגבי הלימוד דפנימיות התורה כמו שהוא מצד עצמו, אעפ"כ, מכיון שהשלימות דדירה בתחתונים הוא שהתחתון מצד עצמו יהי' כלי לאלקות, דענין זה הוא דוקא ע"י הבירור שבדרך התלבשות (כנ"ל סעיף ה), יש לומר, דע"י ההמשכה דפנימיות התורה לנגלה דתורה, שעל ידה נעשה יתרון בלימוד הנגלה ובהבירור שע"י לימוד הנגלה, היא מתעלית למעלה יותר מכמו שהיתה מצד עצמה.
יא) וזהו וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך, דכל בניך לימודי הוי', דאלפין באורייתא דהוי', הוא מעלת לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה (אורייתא דהוי'), כמו שהיא מצד עצמה, ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך הו"ע הבירור בעולם שע"י עסק התורה. וכיון שעי"ז (הבירור שע"י עסק התורה) נעשה עליית התורה מכמו שהיא מצד עצמה, לכן מבאר ומסיים בהמאמר, שע"י הענין דבוניך, בנאים העוסקים בבנינו של עולם, יקויים גם בהם (בהתלמידי חכמים עצמם) ורב שלום בניך. **********
*) יצא לאור בקונטרס י"ד כסלו – תשמ"ח, "לקראת י"ד כסלו הבעל"ט, התחלת שנת הששים לחתונת כ"ק אדמו"ר שליט"א עם הרבנית שתליט"א (תרפ"ט – תשמ"ח) . . עש"ק וישלח, י"ד כסלו, שנת הקהל, שנת תשמ"ח".
  1. 1 ישעי' נד, יג.
  2. 2 שנאמר ב"ש"פ ויצא, קריאת החתן שי' לתורה, וביום ב' וישלח לילה על החתן-מאָל בישיבת "תומכי תמימים" בוואַרשא".
  3. 3 קונטרס ב – נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א וגם בקונטרס בפ"ע. – ראה שם טז, ב ואילך.
  4. 4 סוף מס' ברכות.
  5. 5 שבת קיד, א.
  6. 6 ל' התיב"ע בישעי' שם.
  7. 7 סה"מ קונטרסים שם יט, סע"ב.
  8. 8 תהלים קכח, ו.
  9. 9 לב, ד-ה.
  10. 10 ראה גם חזקוני עה"פ.
  11. 11 ראה רד"ה וישלח תרס"ו (המשך תרס"ו ע' קא).
  12. 12 ראה רד"ה הנ"ל שם. רד"ה וישלח תרע"ג (המשך תער"ב ח"א ע' רח).
  13. 13 ד"ה וישלח תרס"ו בסופו (המשך תרס"ו ע' קט).
  14. 14 ראה אוה"ת וישלח רל, ב ואילך. המשך תרס"ו שם.
  15. 15 המשך תער"ב שם ע' ריז.
  16. 16 תו"א ס"פ ויצא (כד, ב). המשך תער"ב שם פק"ז (ע' רו) ואילך.
  17. 17 ויצא לב, א.
  18. 18 תו"א ויצא סד"ה וישכם לבן בבוקר (כד, ב). ד"ה זה דש"פ ויצא תשמ"ח.
  19. 19 בהמשך תער"ב שם משמע, דבזה גופא [שבשביל הבירור דעשו הוצרך להמשיך מבחי' לובן העליון] שני ענינים: (א) שבכדי שיוכל להיות הבירור דק"נ [איזה בירור שיהי', הן הבירור שבדרך מלמעלה למטה והן הבירור שבדרך מלמטה למעלה] צריכה להיות תחלה המשכת אור עליון, כמבואר שם פק"ח (ע' רט). (ב) לפי שהבירורים דיעקב היו בדרך מלמעלה למטה ע"י גילוי אור עליון – כ"מ שם ס"ע ריז.
  20. 20 כ"ה גם באוה"ת וישלח רלא, א בסוף הפרק. וראה שם לפנ"ז ובהמשך תרס"ו ע' קט עוד ענינים בהחילוק שבין לבן לעשו.
  21. 21 אוה"ת שם רלא, א. המשך תער"ב שם ס"ע ריז.
  22. 22 מגלה עמוקות אופן רנ (בסופו). וראה לקו"ש ח"ל ע' 137. וש"נ.
  23. 23 דיו"ד כסלו שנה זו – ה'תשמ"א (לעיל ע' מו) סעיף ב. וראה בהנסמן שם.
  24. 24 ראה המשך תער"ב ח"ב ע' א'מח ואילך. סה"מ ה'ש"ת ע' 114 ואילך. ובכ"מ.
  25. 25 במאמרו ד"ה אל תצר את מואב – נדפס בקונטרס בפ"ע (קה"ת, תשל"ו) ובס' מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"א בתחלתו. – ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי שם ע' ג ואילך.
  26. 26 כידוע בענין "ויכולו" – אוה"ת בראשית מב, ב ואילך.
  27. 27 ראה המשך תער"ב שם (ס"ע ריז) "גבי יעקב שהי' הבירור בדרך מלמעלמ"ט, תחילה הבירור דכח"ב כו'".
  28. 28 ראה גם המשך תרס"ו ע' שמט, שבהבירור דמלמעלמ"ט "אינו נשלם עדיין אמיתית הכוונה".
  29. 29 ראה בארוכה המשך תער"ב ח"ג ע' א'ש ואילך.
  30. 30 פרשתנו לג, ד. וראה תו"א פרשתנו כו, א.
  31. 31 פרשתנו שם, יד.
  32. 32 עובדי' א, כא.
  33. 33 פרש"י עה"פ וישלח שם, מב"ר פרשתנו פע"ח, יד (בסופו). יל"ש עה"פ (רמז קלג).
  34. 34 ועד שאמר יעקב "אם דעתו לעשות לי רעה" (פרש"י שם).
  35. 35 תניא רפל"ז.
  36. 36 תניא רפי"ז.
  37. 37 ובפרט הענינים דיעקב – ראה ד"ה ושבתי בשלום ה'תשל"ח (לעיל ע' כב) סעיף ז. וש"נ.
  38. 38 ראה רמב"ן עה"פ לך לך יב, ו. ד"ה הנ"ל סעיף ב, ובהנסמן שם בהערות 12; 14.
  39. 39 הנ"ל הערה 23 – סעיף ג.
  40. 40 אגה"ק סכ"ו.
  41. 41 חגיגה ו, ב.
  42. 42 זח"ב סג, ב. פח, א.
  43. 43 בקו"א קנו, ב.
  44. 44 כצ"ל – ראה לוח התיקון לתניא שם.
  45. 45 ובתניא שם הוא בסדר דמלמעלה למטה.
  46. 46 סנהדרין עא, א.
  47. 47 ראה לקו"ת ויקרא ה, ב.
  48. 48 ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. וש"נ.
  49. 49 שם ה, ד.
  50. 50 קידושין ל, א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"א. וש"נ.
  51. 51 ראה בארוכה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שבסוף ספר קיצורים והערות לתניא (ע' קכג ואילך).
  52. 52 נצבים ל, יד.
  53. 53 להעיר מהמבואר לקמן סעיף יו"ד.
  54. 54 בטעהמ"צ פ' ואתחנן.
  55. 55 ועד שאפשרי (וצ"ל) לימוד כל התורה כולה (מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ה).
  56. 56 לשון הכתוב – ראה יב, כ. שופטים יט, ח. ובספרי ראה שם; פרש"י שופטים שם: ארץ קני קניזי וקדמוני.
בס"ד. ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"א
B"H. Shabbos Parshas Vayishlach, 14 Kislev 5741*

וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה (שבקונטרס דרושי חתונה תרפ"ט), דבורב שלום בניך שני פירושים.

Vechol banayich limudei Havayah verav shalom banayich ("All your children shall be taught of G‑d, and great shall be the peace of your children").1 My father-in-law, the Rebbe [the Previous Rebbe], cites in his maamar that begins with this verse2 (in the Kuntres of wedding discourses of 56893) that there are two interpretations of verav shalom banayich.

הא', דפירוש ורב שלום בניך הוא שיהי' רוב שלום לבניך, כפירוש המצודת דוד והתרגום.

The first: verav shalom banayich means that there will be great peace for your children, as the Metzudas David and the Targum explain.

והב', דפירוש ורב שלום בניך הוא שע"י בניך נעשה ריבוי שלום בעולם, כמאמר רז"ל תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך.

The second: verav shalom banayich means that through your children much peace is brought about in the world, as our Sages say:4 "Torah scholars increase peace in the world, as it is said, 'All your children shall be taught of G‑d, and great shall be the peace of your children' — do not read banayich (your children) but bonayich (your builders)."

ומבאר בהמאמר, דזה מה שתלמידי חכמים נק' בוניך הוא כמארז"ל מאי בנאין אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם.

The maamar explains that Torah scholars are called "builders" in the sense of the saying of our Sages:5 "Who are the builders? These are the Torah scholars, who are occupied with the building of the world."

ומזה מובן, דזה שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם הוא לא מצד המעלה דתלמידי חכמים (לימוד התורה) כמו שהיא מצד עצמה, אלא עי"ז שהם עוסקים בבנינו של עולם, שע"י עסקם בתורה נעשה הבירור דעולם.

It follows that the fact that Torah scholars increase peace in the world is not because of the virtue of Torah scholars (the study of Torah) as it is in itself, but because they are occupied with the building of the world — through their occupation with Torah, the world is refined (birur).

וזהו וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך, שמבאר כאן שני ענינים.

This is the meaning of "All your children shall be taught of G‑d, and great shall be the peace of your children": two matters are explained here.

וכל בניך לימודי הוי', דפירוש לימודי הוי' הוא דאלפין באורייתא דהוי' – המעלה דתלמידי חכמים מצד עצמם, ואח"כ מוסיף ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, הבירור דעולם (בוניך) וריבוי השלום בעולם, שנעשה ע"י עסק התורה.

"All your children shall be taught of G‑d" — limudei Havayah means that they are "masters in the Torah of G‑d"6 — the virtue of Torah scholars in their own right; and then it adds "great shall be the peace of your children — do not read 'your children' but 'your builders'": the refinement of the world ("your builders") and the abundance of peace in the world, brought about through occupation with Torah.

ובסיום המאמר, דע"י הענין דורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, בנאים העוסקים בבנינו של עולם, עי"ז יקויים גם בהם ורב שלום בניך, כמ"ש וראה בנים לבניך שלום על ישראל, היינו, דע"י הבירור דעולם שנעשה ע"י עסק התורה דהתלמידי חכמים, נמשך ריבוי שלום גם להתלמידי חכמים עצמם (כפירוש המצודות והתרגום בורב שלום בניך).

And at the end of the maamar7 it explains that through "great shall be the peace of your children — do not read 'your children' but 'your builders'," builders occupied with the building of the world, "great shall be the peace of your children" will be fulfilled in them as well, as it is written:8 "And see children of your children, peace upon Israel." That is, through the refinement of the world brought about by the Torah study of the Torah scholars, abundant peace is drawn down to the Torah scholars themselves too (in keeping with the interpretation of the Metzudos and the Targum on verav shalom banayich).

ב) ויש לקשר זה עם מ"ש בריש פרשתנו וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו גו' כה תאמרון גו' עם לבן גרתי ואחר עד עתה, דמשמעות הכתוב הוא שיעקב צריך לבוא תחלה אל עשו, ולכן נתן טעם על זה שנתאחר לבוא אליו, עם לבן גרתי (ולכן) ואחר עד עתה.

2) This may be connected with what is written at the beginning of our parsha:9 "And Yaakov sent messengers before him to Esav his brother… Thus shall you say… I have sojourned with Lavan and have tarried until now." The plain sense of the verse is that Yaakov ought to have come to Esav first, and therefore he gives a reason why he was late in coming to him: "I have sojourned with Lavan (and therefore10) I have tarried until now."

וצריך להבין למה צריך למהר לבוא אל עשו ועד שצריך לטעם על זה שנתאחר.

This needs to be understood:11 why did he need to hurry to Esav, to the extent that he had to give a reason for his delay?

וגם צריך להבין מה שפירש רש"י גרתי בגימטריא תרי"ג, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, הרי יעקב ידע שעשו אינו מייקר ענין קיום המצוות, ומה מודיע לו ששמר תרי"ג מצוות.

It also needs to be understood:12 Rashi explains that garti ("I have sojourned") has the numerical value of taryag (613) — "I sojourned with Lavan and kept the 613 mitzvos." Yaakov knew that Esav did not value the keeping of the mitzvos; why then did he tell him that he had kept the 613 mitzvos?

והנה ידוע הביאור בזה, דהברכות שברך יצחק את יעקב הן בכדי לברר את עשו, אלא בכדי שיוכל לברר את עשו הי' צ"ל תחלה עבודתו בבית לבן.

The known explanation of this13 is that the blessings Yitzchak gave Yaakov were in order to refine Esav; but in order to be able to refine Esav, Yaakov first had to do his work in the house of Lavan.

וזהו מה שאמר יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה, דהטעם על שנתאחר ללכת לעשו לבררו עד עתה (אף שלכאורה הוצרך לבררו תיכף לאחרי שקיבל הברכות) הוא כי (עד עכשיו) עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולאחרי שגמר עבודתו בבית לבן, שלח מיד אל עשו לבררו.

This is what Yaakov said: "I have sojourned with Lavan and have tarried until now." The reason he delayed until now going to Esav to refine him (although it would seem he should have refined him immediately after receiving the blessings) is that (until now) "I sojourned with Lavan and kept the 613 mitzvos"; and once he had completed his work in the house of Lavan, he immediately sent to Esav to refine him.

ג) והנה הטעם על זה שבכדי לברר את עשו צריך להיות תחלה עבודתו בבית לבן, מבואר בכמה דרושים ובארוכה בד"ה וישלח שבהמשך תער"ב, דשני ענינים בזה.

3) Now, the reason why, in order to refine Esav, Yaakov first had to do his work in the house of Lavan is explained in several discourses,14 and at length in the maamar beginning Vayishlach in the Hemshech 5672,15 where it is explained that there are two aspects to this.

הא', שבכדי לברר את עשו הוצרך לאור נעלה ביותר, ולכן צריך להיות תחלה עבודתו בבית לבן, בחינת לובן העליון שלמעלה מהשתלשלות.

The first: in order to refine Esav a very lofty light was needed, and therefore he first had to work in the house of Lavan — the level of lovan ha'elyon (the "supernal whiteness") that is above the order of descending worlds (hishtalshelus).16

ולאחרי שע"י עבודתו בבית לבן במשך עשרים שנה המשיך כל האורות דבחי' לובן העליון, ועד לענין דוישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו גו', ההמשכה דלובן העליון בבחי' נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא לכל עניני יעקב (להמשפיעים ולהמקבלים, בניו ובנותיו), הי' ביכלתו לברר את עשו.

After Yaakov, through his twenty years of work in the house of Lavan, drew down all the lights of the level of supernal whiteness — up to "And Lavan rose early in the morning and kissed his sons and his daughters…"17 — the drawing down of the supernal whiteness, in the manner of "kisses," the cleaving of spirit to spirit, to all of Yaakov's affairs (to those who give influence and those who receive it — his sons and his daughters)18 — he was able to refine Esav.19

והב', שהצורך בהקדמת העבודה בבית לבן כדי לברר את עשו הוא (לא רק מצד השרש דלבן, לובן העליון, אלא גם) מצד לבן שלמטה, לבן דקליפה.

The second: the need for the work in the house of Lavan to come first in order to refine Esav was (not only because of Lavan's root, the supernal whiteness, but also) because of Lavan below — the Lavan of kelipah.

דעשו הוא למטה מלבן, דלבן הוא כח"ב דק"נ ועשו הוא ז"מ דק"נ, ולכן צריך תחלה לברר את לבן, ואח"כ הלך לברר את עשו.

For Esav is lower than Lavan: Lavan is Chochmah, Binah and Daas of kelipas nogah, and Esav is the seven emotive attributes (middos) of kelipas nogah;20 therefore he first had to refine Lavan, and afterwards he went to refine Esav.21

ד) והענין הוא, דהבירורים דיעקב היו בכלל בדרך מלמעלה למטה, ע"י גילוי אור עליון.

4) The explanation is that Yaakov's refinements were, in general, in the manner of "from above to below" — through the revelation of a supernal light.

כי יעקב הוא תורה [כידוע שג' האבות הם ג' הקוין תורה עבודה וגמ"ח, אברהם – גמ"ח, יצחק – עבודה, ויעקב – תורה], והבירור שע"י התורה הוא בדרך מלמעלה למטה, כמשנת"ל בד"ה פדה בשלום בענין החילוק שבין הבירור דתפלה להבירור דתורה, שהבירור דתפלה הוא בדרך מלמטה למעלה (שמתעסק עם המתברר), והבירור דתורה הוא בדרך מלמעלה למטה.

For Yaakov is Torah [as is known22 that the three Avos are the three pillars: Torah, avodah (prayer) and acts of kindness — Avraham, kindness; Yitzchak, avodah; and Yaakov, Torah], and the refinement brought about through Torah is "from above to below," as explained earlier in the maamar beginning Padah Veshalom23 regarding the difference between the refinement accomplished by prayer and that accomplished by Torah: the refinement through prayer is "from below to above" (engaging with what is being refined), while the refinement through Torah is "from above to below."

דהחילוק שבין שני ענינים אלו אינו רק באופן הבירור, אלא גם בסדר הבירור.

The difference between these two is not only in the manner of the refinement but also in its order.24

דבהבירור שבאופן דמלמטה למעלה (שמתעסק עם המתברר) גם סדר הבירור הוא מלמטה למעלה, שבתחלה מברר התחתון ואח"כ העליון, והבירור באופן דמלמעלה למטה (ע"י גילוי אור מלמעלה) הוא בסדר דמלמעלה למטה.

In a refinement "from below to above" (engaging with what is being refined), the order of the refinement too is from below to above — first the lower is refined, then the higher; whereas a refinement "from above to below" (through the revelation of light from above) proceeds in the order from above to below.

ולכן, בהבירורים עכשיו, שהם (בעיקר) באופן דמלמטה למעלה, הסדר הוא שהבירור דז' תחתונות הוא לפני הבירור דג' ראשונות, וזהו מה שבתחלה הי' הכיבוש דארץ ז' עממין ואח"כ (לע"ל) יהי' הכיבוש דקיני קניזי וקדמוני, וידוע הביאור דבעל הגאולה דיו"ד כסלו [שהעלי' דיו"ד כסלו היא ביום השבת שלאחריו] דבכיבוש יהושע נתבררו רק ז' המדות (והמוחין השייכים למדות), וג"ר יתבררו לעת"ל, משא"כ בהבירורים דיעקב, שהיו בדרך מלמעלה למטה, הי' הסדר שבתחילה בירר כח"ב (לבן) ואח"כ ז"מ (עשו).

Therefore, in the refinements of the present time, which are (mainly) "from below to above," the order is that the refinement of the seven lower attributes precedes the refinement of the three first ones (the intellect). This is why first there was the conquest of the land of the seven nations, and afterwards (in the future) there will be the conquest of the Keini, Kenizi and Kadmoni. As is known, the explanation of the one whose redemption we celebrate on Yud Kislev [the Mitteler Rebbe]25 [the ascent of Yud Kislev being on the Shabbos that follows it26] is that in Yehoshua's conquest only the seven attributes were refined (together with the intellect related to the attributes), while the three first ones will be refined in the Time to Come. In Yaakov's refinements, however, which were "from above to below," the order was that he first refined Chochmah, Binah and Daas (Lavan) and afterwards the seven attributes (Esav).27

ה) והנה ידוע, דהגם שבכלל הבירור בדרך מלמעלה למטה הוא נעלה יותר מהבירור בדרך מלמטה למעלה, יש יתרון בהבירור בדרך מלמטה למעלה על הבירור בדרך מלמעלה למטה, דהבירור בדרך מלמעלה למטה, כיון שהבירור הוא מצד הגילוי אור (ולא מצד התחתון גופא), אין זה שייך כ"כ להתחתון עצמו, משא"כ בהבירור בדרך מלמטה למעלה, התחתון עצמו נעשה כלי לאלקות.

5) Now, it is known that although, in general, a refinement "from above to below" is loftier than one "from below to above," the refinement "from below to above" has an advantage over the refinement "from above to below":28 in a refinement "from above to below," since the refinement comes from the revealed light (and not from the lower being itself), it does not really belong to the lower being itself; whereas in a refinement "from below to above," the lower being itself becomes a vessel for G‑dliness.29

וזהו מה שגם לאחרי שיעקב פעל הבירור דעשו, ועד אשר וירץ עשו לקראתו ויחבקהו גו' וישקהו, אמר לו ואני אתנהלה לאטי גו' עד אשר אבוא אל אדוני שעירה, ואימתי ילך בימי המשיח, שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, כי הבירור דעשו שנעשה ע"י יעקב הי' ע"י גילוי אור מלמעלה (כנ"ל), ולכן לא הי' הבירור בשלימות, ושלימות הבירור שלו בימי המשיח הוא ע"י מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות, בירור בדרך מלמטה למעלה.

This is why, even after Yaakov had brought about the refinement of Esav — to the point that "Esav ran to meet him and embraced him… and kissed him"30 — Yaakov said to him:31 "I will move along slowly… until I come to my lord to Seir." And when will he go? In the days of Moshiach, as it is said:32 "And saviors shall go up on Mount Zion to judge the mount of Esav."33 For the refinement of Esav that Yaakov brought about was through a revelation of light from above (as explained), and therefore the refinement was not complete;34 its complete refinement, in the days of Moshiach, comes through our deeds and our service throughout the time of exile35 — a refinement "from below to above."

ויש לומר, דזה שהי' תחלה הבירור שלו ע"י יעקב בדרך מלמעלה למטה הוא נתינת כח שיוכל להיות אח"כ הבירור בדרך מלמטה למעלה.

It may be said that the fact that first his refinement was brought about by Yaakov "from above to below" gives the strength for the refinement "from below to above" to take place afterwards.

ו) וצריך להבין, הרי התורה היא נצחית, וכל הסיפורים וההוראות שבתורה הם הוראות נצחיות, ומכיון שהעבודה עכשיו היא בדרך מלמטה למעלה, למה נכתב בתורה, ובאריכות, הסיפור דוישלח יעקב גו' אל עשו, שתוכנו הוא בירור מלמעלה למטה.

6) This needs to be understood: the Torah is eternal,36 and all the narratives and teachings in the Torah are eternal teachings. Since the service now is "from below to above," why does the Torah record — and at length — the story of "And Yaakov sent… to Esav," whose content is a refinement "from above to below"?

וביותר צריך ביאור מה שמסופר בתורה (שהיא נצחית) גם סדר הבירור דיעקב, הבירור דג"ר (לבן) לפני הבירור דז"ת (עשו).

Even more in need of explanation: why does the Torah (which is eternal) also record the order of Yaakov's refinement — the refinement of the three first ones (Lavan) before that of the seven lower ones (Esav)?

ויש לומר הביאור, דזה שאצל יעקב אבינו הי' הבירור בדרך מלמעלמ"ט הוא (ככל מעשה אבות שהם) סימן ונתינת כח לבנים על עבודה זו גופא.

It may be explained that Yaakov Avinu's refinement "from above to below" is (like all the deeds of the Avos,37 which are) a sign and an empowerment for the children38 for this very service.

והיינו, דנוסף על זה שהבירור דיעקב בדרך מלמעלה למטה הוא נתינת כח על הבירור בדרך מלמטה למעלה (עיקר הבירור דעכשיו), הוא נתינת כח גם על ענין הבירור בדרך מלמעלה למטה דבנים, הבירור שע"י תורה.

That is, besides Yaakov's refinement "from above to below" giving strength for the refinement "from below to above" (the main refinement of the present time), it also gives strength for the children's refinement "from above to below" — the refinement through Torah.

ובתורה גופא – הבירור שע"י פנימיות התורה, דעיקר ענין הבירור בדרך מלמעלה למטה הוא בפנימיות התורה.

And within Torah itself — the refinement through the inner dimension of the Torah (penimiyus haTorah), for the main refinement "from above to below" is in the inner dimension of the Torah.

וכמשנת"ל (בד"ה פדה בשלום) בארוכה, דהבירור שע"י נגלה דתורה, מכיון שנתלבשה בעה"ד טו"ר בכדי לברר בירורים, הוא דוגמת הבירור בדרך מלמטה למעלה, בהתלבשות (בדרך מלחמה), משא"כ הבירור שע"י פנימיות התורה, אילנא דחיי (שאינה מלובשת בטו"ר), הוא שלא בדרך התלבשות, מלמעלה למטה.

As explained earlier at length (in the maamar beginning Padah Veshalom39): the refinement brought about by the revealed part of the Torah (nigleh), since it is enclothed in the Tree of Knowledge of good and evil in order to accomplish refinements, is akin to a refinement "from below to above," through enclothement (in the manner of battle); whereas the refinement through the inner dimension of the Torah, the "Tree of Life" (which is not enclothed in good and evil),40 is not by way of enclothement — it is "from above to below."

ז) והנה חילוק הנ"ל שבין נגלה דתורה לפנימיות התורה הוא בכללות, אבל בפרטיות, יש בכל א' מהם שני הענינים (כי תורה כללות ופרטות נאמרה).

7) Now, the above difference between nigleh and penimiyus haTorah applies in general; but in particulars, each of them has both aspects (for the Torah was given with general rules and particulars41).

והענין הוא, כמ"ש אדה"ז, בעל הגאולה די"ט כסלו [דשבת זה מיני' מתברכין כולהו יומין שלאחריו, כולל יום הגאולה י"ט כסלו] בתניא דלימוד פנימיות התורה היא "מצוה רמה ונשאה כו' ומביאה ללב שלם", היינו, דבלימוד פנימיות התורה שני ענינים.

The explanation: as the Alter Rebbe — the one whose redemption we celebrate on Yud-Tes Kislev [and this Shabbos is the one from which all the days that follow it are blessed,42 including the day of redemption, Yud-Tes Kislev] — writes in Tanya43 that the study of penimiyus haTorah is "a lofty and exalted mitzvah44… and it brings to a perfect heart." That is, the study of penimiyus haTorah has two aspects.

הא', שמביאה ללב שלם, דענין זה שבפנימיות התורה שייך לבירור המדות, והב', שהלימוד והידיעה דפנימיות התורה (מצד עצמו) הוא "מצוה רמה ונשאה" – ענין פנימיות התורה שלמעלה מבירורים.

The first, that "it brings to a perfect heart" — this aspect of penimiyus haTorah relates to the refinement of the emotive attributes; and the second, that the study and knowledge of penimiyus haTorah (in itself) is "a lofty and exalted mitzvah" — the aspect of penimiyus haTorah that is above refinements.45

ועד"ז לאידך גיסא, שגם בנגלה דתורה ישנם ענינים שלמעלה מענין הבירורים.

Likewise, conversely, in nigleh too there are matters that are above the matter of refinements.

וכמו הלימוד באופן ד"דרוש וקבל שכר" שאינו נוגע למעשה, שהוא (בנגלה דתורה גופא) למעלה מענין הבירורים.

For example, study in the manner of "Expound and receive reward"46 — study that has no practical bearing — which is (within nigleh itself) above the matter of refinements.

וענין זה (שגם בנגלה דתורה יש ענין שלמעלה מבירורים) מודגש יותר בתורה שבכתב.

This (that nigleh too has an aspect that is above refinements) is more pronounced in the Written Torah.

דלימוד התושב"כ בהבנה והשגה, ובפרט לימוד ההוראות שבה (הן בההלכות דתושב"כ והן בהסיפורים שבה) בנוגע למעשה, שייך לענין הבירורים, משא"כ לימוד הסיפורים דתושב"כ כמו שהם מצד עצמם, ומכ"ש הקריאה בתושב"כ שלמעלה מהשגה לגמרי (שגם זה שאינו מבין אפילו פירוש המלות מקיים מצות ת"ת), הוא כמו פנימיות התורה שלמעלה מבירורים. וכמבואר בלקו"ת דפנימיות התורה היא בכלל שליש במקרא.

The study of the Written Torah with understanding and comprehension — and especially the study of its practical teachings (both in the laws of the Written Torah and in its narratives) — relates to refinements; whereas the study of the narratives of the Written Torah as they are in themselves,47 and all the more so the reading of the Written Torah, which is entirely above comprehension (for even one who does not understand the meaning of the words fulfills the mitzvah of Torah study48), is like penimiyus haTorah, which is above refinements. And, as explained in Likkutei Torah,49 penimiyus haTorah is included in the "third"50 that is Scripture.

ועד"ז הוא גם לאידך גיסא, שגם בספר התניא, התושב"כ דחסידות (פנימיות התורה), יש גם ענין ששייך לבירורים, כמ"ש אדה"ז בההקדמה וגם בהשער (של התניא) שהוא מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאד כו', היינו שהכוונה והתכלית דספר התניא הוא לבאר איך לעשותו.

Likewise, conversely, in the book of Tanya, the "Written Torah" of Chassidus51 (penimiyus haTorah), there is also an aspect that relates to refinements, as the Alter Rebbe writes in the introduction and on the title page (of Tanya), that it is founded on the verse52 "For the matter is very near to you, in your mouth and in your heart, to do it" — "to explain well how it is very near," etc. That is, the intent and purpose of the book of Tanya is to explain how "to do it."53

אלא שענין זה [שהן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה ישנם שני הענינים] הוא בפרטיות, אבל בכללות, נגלה דתורה שייכת לבירורים (ובאופן דהתלבשות), ופנימיות התורה היא אילנא דחיי שלמעלה מענין הבירורים, והבירור שנעשה ע"י לימוד התורה הוא שלא בדרך התלבשות.

But this [that both nigleh and penimiyus haTorah have both aspects] applies in particulars; in general, nigleh relates to refinements (and by way of enclothement), while penimiyus haTorah is the "Tree of Life," above the matter of refinements, and the refinement brought about through its study is not by way of enclothement.

ח) ויש לומר, דכמו שהבירור דיעקב, להיותו באופן דמלמעלמ"ט (ע"י גילוי אור עליון), הי' גם בהסדר דמלמעלה למטה, שבירר הג"ר לפני שבירר המדות, עד"ז הוא גם בפנימיות התורה, דע"י לימוד החסידות בהבנה והשגה, נעשה בירור המוחין וגם דנפש הבהמית, כולל גם המוחין שלמעלה משייכות למדות.

8) It may be said that just as Yaakov's refinement, being "from above to below" (through the revelation of a supernal light), also proceeded in the order from above to below — he refined the three first ones before refining the attributes — so it is with penimiyus haTorah: through studying Chassidus with understanding and comprehension, the intellect is refined, including that of the animal soul, even the intellect that is above any connection to the attributes.

דהבירור שע"י נגלה דתורה הוא (בעיקר) בהמדות ובהמוחין השייכים למדות, משא"כ ע"י לימוד פנימיות התורה, מכיון שהיא "מצוה רמה ונשאה" מצד עצמה (למעלה מזה ש"מביאה ללב שלם"), נעשה הבירור גם בעצם המוחין.

For the refinement through nigleh is (mainly) of the attributes and of the intellect connected with the attributes; whereas through the study of penimiyus haTorah, since it is in itself "a lofty and exalted mitzvah" (above the aspect of "it brings to a perfect heart"), the refinement extends also to the very essence of the intellect.

והגם שהכיבוש דקיני קניזי וקדמוני (עצם המוחין שלמעלה ממדות) יהי' רק לעת"ל (לאחרי השלימות דבירור המדות והמוחין השייכים למדות), מ"מ, מעין זה הוא גם עכשיו ע"י לימוד פנימיות התורה.

And although the conquest of the Keini, Kenizi and Kadmoni (the essence of the intellect, above the attributes) will take place only in the Time to Come (after the completion of the refinement of the attributes and of the intellect connected with them), nevertheless a foretaste of it exists even now, through the study of penimiyus haTorah.

וזהו מה שמסופר בתורה אופן הבירור דיעקב (ע"י גילוי אור עליון) וגם סדר הבירור (שהתחיל בהבירור דג"ר), דשני ענינים אלו הם (ככל הענינים שבתורה) הוראות נצחיות גם עכשיו, כנ"ל.

This is why the Torah records both the manner of Yaakov's refinement (through the revelation of a supernal light) and its order (beginning with the refinement of the three first ones): both of these are (like everything in the Torah) eternal teachings, applying now too, as explained above.

ט) ויש להוסיף, דההוראה מסדר הבירורים דיעקב (ג"ר לפני ז"ת) היא גם בנוגע להסדר דנגלה ופנימיות התורה.

9) It may be added that the lesson from the order of Yaakov's refinements (the three first ones before the seven lower ones) applies also to the order of nigleh and penimiyus haTorah.

דהגם שהתחלת הלימוד הוא בנגלה דתורה, ובאופן דיגיעה, ואח"כ הוא הלימוד בפנימיות התורה, וכמ"ש הרח"ו שעסק ההלכה דהאריז"ל הי' ביגיעה עד שהי' מזיע זיעה גדולה כדי לשבר הקליפה, ומרוב גודל חריפותו הי' מעיין ו' דרכים בהלכה, ורק לאח"ז הי' מעיין ע"ד הסוד, אעפ"כ, ידיעת הענינים היסודיים דפנימיות התורה באופן של הנחה פשוטה שלמעלה מהבנה צ"ל עוד לפני הלימוד בנגלה דתורה, שעי"ז, גם לימוד הנגלה (והבירור שעל ידו) הוא באופן נעלה יותר.

Although study begins with nigleh, with toil, and only afterwards comes the study of penimiyus haTorah — as Rabbi Chaim Vital writes54 that the Arizal's study of halachah was with such toil that he would perspire heavily, in order to break the kelipah, and that because of his great sharpness he would examine a halachah in six ways, and only afterwards would he examine it according to the mystical dimension — nevertheless, knowledge of the fundamental matters of penimiyus haTorah, as a simple premise that is above understanding, must come even before the study of nigleh, so that through this the study of nigleh too (and the refinement accomplished through it) is on a loftier level.

והענין הוא, דנגלה דתורה הוא בכלל בהגבלה, ופנימיות התורה הוא בל"ג, וע"י ידיעת הענינים דפנימיות התורה באופן של הנחה פשוטה כנ"ל, ועאכו"כ ע"י הלימוד דפנימיות התורה בהבנה והשגה, ובפרט כשהלימוד גופא הוא באופן דכי ירחיב, למעלה ממדידה והגבלה [ובפשטות, שאינו מתחשב עם הזמן, אם הוא עדיין באמצע זמן הסדר או שזה כבר לאחרי הסדר], הנה עי"ז גם לימוד הנגלה הוא באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וגם הבירור שע"י לימוד הנגלה, עם היותו בירור בדרך התלבשות, הוא באופן נעלה יותר.

The explanation: nigleh is, in general, limited,55 while penimiyus haTorah is unlimited. Through knowing the matters of penimiyus haTorah as a simple premise, as mentioned, and all the more so through studying penimiyus haTorah with understanding and comprehension — especially when the study itself is in the manner of "when He will broaden,"56 beyond measure and limitation [simply put, not watching the clock, whether it is still in the middle of the study session or already after it] — the study of nigleh too becomes beyond measure and limitation, and the refinement brought about through the study of nigleh, although it is a refinement by way of enclothement, is on a loftier level.

יו"ד) והנה הגם דזה מה שע"י לימוד פנימיות התורה נעשה יתרון בלימוד הנגלה ובהבירור שעי"ז הוא לכאורה ענין של ירידה לגבי הלימוד דפנימיות התורה כמו שהוא מצד עצמו, אעפ"כ, מכיון שהשלימות דדירה בתחתונים הוא שהתחתון מצד עצמו יהי' כלי לאלקות, דענין זה הוא דוקא ע"י הבירור שבדרך התלבשות (כנ"ל סעיף ה), יש לומר, דע"י ההמשכה דפנימיות התורה לנגלה דתורה, שעל ידה נעשה יתרון בלימוד הנגלה ובהבירור שע"י לימוד הנגלה, היא מתעלית למעלה יותר מכמו שהיתה מצד עצמה.

10) Now, although the advantage that the study of penimiyus haTorah brings to the study of nigleh and to the refinement accomplished through it would seem to be a descent relative to the study of penimiyus haTorah as it is in itself, nevertheless — since the completeness of the dwelling place in the lower realms is that the lower being itself becomes a vessel for G‑dliness, and this comes about specifically through refinement by way of enclothement (as explained in section 5) — it may be said that through the drawing down of penimiyus haTorah into nigleh, which brings an advantage to the study of nigleh and to the refinement accomplished through it, penimiyus haTorah itself is elevated higher than it was in itself.

יא) וזהו וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך, דכל בניך לימודי הוי', דאלפין באורייתא דהוי', הוא מעלת לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה (אורייתא דהוי'), כמו שהיא מצד עצמה, ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך הו"ע הבירור בעולם שע"י עסק התורה.

11) This is the meaning of "All your children shall be taught of G‑d, and great shall be the peace of your children": "All your children shall be taught of G‑d" — masters in the Torah of G‑d — is the virtue of Torah study, and especially of penimiyus haTorah ("the Torah of G‑d"), as it is in itself; and "great shall be the peace of your children — do not read 'your children' but 'your builders'" is the refinement of the world accomplished through occupation with Torah.

וכיון שעי"ז (הבירור שע"י עסק התורה) נעשה עליית התורה מכמו שהיא מצד עצמה, לכן מבאר ומסיים בהמאמר, שע"י הענין דבוניך, בנאים העוסקים בבנינו של עולם, יקויים גם בהם (בהתלמידי חכמים עצמם) ורב שלום בניך. **********

And since through this (the refinement accomplished through occupation with Torah) the Torah is elevated above what it is in itself, the maamar explains and concludes that through being "your builders" — builders occupied with the building of the world — "great shall be the peace of your children" will be fulfilled in them as well (in the Torah scholars themselves).

Leave Feedback