035 —מאמרים מלוקט חלק א - מוצאי ש"פ לך לך – בחדרו – ה'תשל"ח

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, וידוע שיש בזה ב' פירושים.

Vayomer Hashem el Avram lech lecha me'artzecha umimoladtecha umibeis avicha el ha'aretz asher ar'eka ("And G‑d said to Avram: Go forth from your land, from your birthplace and from your father's house, to the land that I will show you"), and it is known¹ that there are two interpretations of this.

פירוש הא' שההליכה (דלך לך) היא מלמעלמ"ט.

According to the first interpretation, the going (of "lech lecha") is from above to below.

וכמבואר בתו"א שאברם הוא אב רם, שכל הנעלם מכל רעיון [שהוא למעלה גם מבחי' חכמה. כי חכמה (עם היותה ראשית כל הכחות פנימיים) היא בחי' גילוי. משא"כ אב רם הוא שכל הנעלם מכל רעיון. וכמבואר בהגהות וביאורי הצ"צ לתו"א שם פרטי הדרגות שבזה].

As explained in Torah Ohr,² Avram is av ram ("exalted father") — the intellect that is hidden from all thought (sechel hane'lam mikol ra'ayon) [which is higher even than the level of Chochmah (wisdom). For Chochmah (although it is the first of all the inner faculties) is a level of revelation, whereas av ram is the intellect that is hidden from all thought. The particular levels within this are explained in the Tzemach Tzedek's glosses and explanations on Torah Ohr there³].

ואמר ה' אל אברם לך לך מארצך גו' שיצא אורו הנעלם לגילוי ויומשך מלמעלה למטה עד אל הארץ, בחי' מלכות.

G‑d said to Avram, "Go forth from your land…," meaning that his hidden light should go out into revelation and be drawn down from above to below, as far as "the land" — the level of Malchus (Sovereignty).

ומוסיף "אשר אראך", ובזה ב' פירושים.

The verse adds, "that I will show you," and this too has two interpretations.

א' (כפשוטו) שאראך קאי על הארץ, בחי' מלכות, שהמלכות היא בחי' עלמא דאתגליא לכן אומר עלי' אשר אראך.

One (in its plain sense) is that "I will show you" refers to the land, the level of Malchus; since Malchus is the level of alma de'isgalya ("the revealed world"), it says of it, "that I will show you."⁴

ופירוש ב' שאראך קאי על אברם (בחי' שכל הנעלם מכל רעיון) – "אראה ואגלה אותך בעצמך" ("במהותך ועצמותך").

The second interpretation is that "I will show you" refers to Avram (the level of the intellect hidden from all thought): "I will show and reveal you in your very self"⁵ ("in your being and essence"⁶).

והיינו, דהגם שספירת המלכות עלמא דאתגליא (ובפרט כמו שנמשכת בבי"ע) היא קצה הכי תחתון, ושכל הנעלם מכל רעיון (שהוא נעלם גם מרעיון העליון) הוא קצה הכי עליון, אעפ"כ, ע"י הירידה וההמשכה (דאברם, שכל הנעלם מכל רעיון) אל הארץ אשר אראך (כפירוש הא'), לבחי' מלכות עלמא דאתגליא (קצה התחתון), עי"ז יתראה ויתגלה אמיתית ענינו (מהותו ועצמותו) של אברם (כפירוש הב'), שנעשה עילוי (גם) בבחי' שכל הנעלם מכל רעיון (קצה הכי עליון), כמובן מהמבואר בתו"א שם.

That is to say: although the sefirah of Malchus, the revealed world (especially as it is drawn down into Beriah, Yetzirah and Asiyah⁷), is the very lowest extreme, and the intellect hidden from all thought (which is hidden even from the supernal thought) is the very highest extreme — nevertheless, through the descent and drawing down (of Avram, the intellect hidden from all thought) "to the land that I will show you" (according to the first interpretation), to the level of Malchus, the revealed world (the lowest extreme), the true nature (the being and essence) of Avram will be seen and revealed (according to the second interpretation): an elevation is brought about (even) in the level of the intellect hidden from all thought (the very highest extreme), as is understood from what is explained in Torah Ohr there.⁸

ב) ועד"ז הוא גם בענין ירידת הנשמה בגוף, שהעלי' הנעשית בהנשמה ע"י ירידתה למטה [שנעשית בבחינת מהלך, ענין "לך לך"], היא גם בהדרגות הכי נעלות שבה, ואפילו בבחינת יחידה.

2) The same is true of the soul's descent into the body:⁹ the elevation brought about in the soul through its descent below [through which it becomes a mehalech, "one who goes,"¹⁰ the meaning of "Lech lecha" ("Go forth")¹¹] reaches even its loftiest levels, even the level of yechidah (the soul's innermost essence).

דהגם דזה שנקראת יחידה הוא להיותה "מקבלת מיחיד" [שלכן אין שייך שתהי' כנגדה בלעו"ז, בבואה דבבואה לית להו], מ"מ, ע"י שהנשמה יורדת למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, נעשה עלי' גם בבחינת יחידה שבה.

For although it is called yechidah because it "receives from the Yachid (the One Alone)"¹² [which is why¹³ there cannot be a corresponding level in the realm of unholiness — bavu'a debavu'a leis lehu ("they do not have even a reflection of a reflection")¹⁴], nevertheless, through the soul's descending below, "from a high roof to a deep pit,"¹⁵ an elevation is brought about even in its level of yechidah.

כמבואר בכמה דרושים שע"י עבודת הנשמה בירידתה למטה דוקא נעשה עלי' (ועלי' שלא בערך) גם בשרש ועצם הנשמה שלמעלה.

As explained in several discourses,¹⁶ it is specifically through the soul's avodah (Divine service) in its descent below that an elevation (an elevation beyond all comparison) is brought about even in the root and essence of the soul Above.

וכמובן גם מהמבואר בכמה שיחות (בענין עלי' לתורה), שהעלי' היא בכל חמש הבחינות שבנשמה נפש רוח נשמה חי' יחידה, שהם ג' הבחינות תחתיים שניים ושלישיים דתיבת נח.

This is also understood from what is explained in several sichos¹⁷ (on the subject of being called up to the Torah — an aliyah, literally "ascent"), that the elevation takes place in all five levels of the soul — nefesh, ruach, neshamah, chayah, yechidah — which are the three levels of Noach's ark, "lower, second and third stories."¹⁸

וע"פ משנת"ל (ע"פ תורת הבעש"ט עה"פ בא גו' אל התיבה) שענין תיבת נח הוא "הוראה בסדר עבודה" לכאו"א מישראל [ובפרט לאחרי חודש תשרי שאז מתחיל סדר העבודה ד"ויעקב הלך לדרכו".

And according to what was explained earlier¹⁹ (based on the teaching of the Baal Shem Tov²⁰ on the verse²¹ "Come… into the ark"), that Noach's ark is "an instruction in the order of avodah"²² for every Jew [especially after the month of Tishrei, when the order of avodah of "And Yaakov went on his way"²³ begins.

שהגם שהוא הולך לדרכו (גם) בעניני הרשות ובעובדין דחול, ועד לבחי' מים רבים שהם כל טרדות הפרנסה כו', מ"מ ע"י שמכניס את עצמו בהתיבות דתפלה ותורה הנה לא זו בלבד שהוא "ניצל מהשטף דמבול" אלא יתירה מזו שע"י המים נעשה ותרם התיבה ועד שנעשה ותנח התיבה], מובן מזה, שעליית הנשמה שנעשה ע"י ירידתה למטה והתלבשותה במים רבים הוא בכל ג' הבחינות (דתיבת נח) תחתיים שניים ושלישיים, שענינם בנפש האדם הוא נר"נ חי' יחידה.

For although he goes on his way (also) in permitted matters and weekday affairs, down to the level of "many waters," which are all the worries of earning a living, etc.,²⁴ nevertheless, by bringing himself into the teivos (the "arks," which are also "words") of prayer and Torah, not only is he "saved from the torrent of the Flood"²² — moreover, through the waters "the ark was lifted up,"²⁵ until "the ark came to rest"²⁶] — it is understood from this that the elevation of the soul brought about through its descent below and its being clothed in "many waters" takes place in all three levels (of Noach's ark), lower, second and third, which in the human soul are nefesh, ruach and neshamah, chayah and yechidah.²⁷

בדוגמת המבואר לעיל (סעיף א') שע"י הליכת וירידת אברם אל הארץ בחי' מלכות, שהתכלית (דירידה זו) הוא להיות גילוי בבי"ע [וכידוע, שהליכת אברם אל הארץ הי' בכדי להמשיך בבי"ע עד בעוה"ז הגשמי, שעי"ז עשה הכנה לההמשכה שע"י מעשה המצוות בגשמיות לאחרי מתן תורה] נעשה עילוי גם בבחי' שכל הנעלם מכל רעיון.

This is like what was explained above (section 1): through Avram's going and descending "to the land," the level of Malchus — the purpose (of this descent) being that there should be revelation in Beriah, Yetzirah and Asiyah²⁸ [as is known,²⁹ Avram went to the land in order to draw down into Beriah, Yetzirah and Asiyah, down to this physical world, and thereby prepared for the drawing down brought about by performing the mitzvos with physical things after the Giving of the Torah] — an elevation is brought about even in the level of the intellect hidden from all thought.

ג) ופירוש הב' בלך לך גו' אל הארץ הוא (כפשטות הכתוב) שהליכה זו היא מלמטה למעלה, ההליכה מארצך וממולדתך ומבית אביך שהוא (כפשטות הכתוב) ארצו וגו' של תרח [היפך ענין הטהרה], דרגא הכי תחתונה, ומשם ילך ויעלה מלמטלמ"ע עד אל הארץ אשר אראך שקאי (כנ"ל ס"א) על בחי' המלכות, ועד לבחי' ויבן שם מזבח להוי' הנראה אליו (שהוא למעלה מבחי' מלכות), ועד אשר ויבן שם מזבח להוי' סתם, בחי' הוי' דלעילא, הוי' הנעלם, שלמעלה מהוי' (דלתתא) הנראה.

3) The second interpretation of "Lech lecha… to the land" is (in keeping with the plain meaning of the verse³⁰) that this going is from below to above: the going "from your land, from your birthplace and from your father's house" — which (in the plain meaning of the verse) is the land, etc., of Terach [the opposite of purity³¹], the very lowest level — and from there he is to go and rise from below to above, "to the land that I will show you," which refers (as above, section 1) to the level of Malchus; and further, to the level of "He built there an altar to Havayah Who had appeared to him"³² (which is higher than the level of Malchus); and further still, to "He built there an altar to Havayah"³³ unqualified — the level of the supernal Havayah, the hidden Havayah, which is higher than the (lower) Havayah that is seen.³⁴

ועד"ז הוא גם בהעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" שבכאו"א שלאחרי חודש תשרי, שהליכה זו היא (לא רק באופן דמלמעלה למטה, שהולך לדרכו מהמועדים דחודש תשרי לדרכו בעניני הרשות ועובדין דחול במשך כל השנה, אלא) גם באופן דמלמטלמ"ע, מתחיל מכח המעשה שלו, ובכח המעשה גופא כמו שהוא בהעקב שבו, דרגא היותר תחתונה שבגוף האדם [ועד שהוא ענין דהיפך החיים, בדוגמת המובא לעיל בנוגע לתרח שהוא היפך הטהרה], ומשם מתחיל הליכתו מלמטלמ"ע, שפועל גם בהעקב שלו ער זאָל דערהערן אלקות [וכמ"ש באברהם עקב אשר שמע אברהם בקולי שגם העקב שלו האָט דערהערט.

So too with the avodah of "And Yaakov went on his way" in every Jew after the month of Tishrei: this going is (not only from above to below — going on his way from the festivals of Tishrei to his way in permitted matters and weekday affairs throughout the year — but) also from below to above. It begins with his faculty of action, and within the faculty of action itself, as it is in his heel, the lowest level of the human body [to the point that it is "the opposite of life,"³⁵ like what was cited above regarding Terach, who is the opposite of purity]; and from there his going from below to above begins, bringing about that even his heel er zol derheren Elokus ("should sense G‑dliness") [as it is written of Avraham, eikev asher shama Avraham bekoli ("because Avraham hearkened to My voice"³⁶ — eikev also meaning "heel"), that even his heel hot derhert ("sensed it").³⁷

וע"י שהי' זה אצל אברהם אבינו, ניתן הכח על זה לכאו"א מישראל (בדוגמת האהבה מסותרת שבכאו"א מישראל שהיא בירושה לנו מאבותינו, ובפרט מאברהם אבינו)], ומזה נמשך (באופן דהילוך מלמטלמ"ע) השמיעה (דער דערהער) באלקות בכל הכחות, עד לכח השכל שבראש, שתהי' בהם השמיעה למעלה ממדידה והגבלה דשכל.

And because this was so with Avraham our father, the power for it was given to every Jew (like the hidden love in every Jew, which is our inheritance from our forefathers,³⁸ and particularly from Avraham our father³⁹)]; and from this is drawn (in the manner of going from below to above) the "hearing" (der derher, the sensing) of G‑dliness in all the faculties, up to the faculty of intellect in the head, so that they have this "hearing" beyond the measure and limitation of intellect.

וגם ענין זה ד"ויעקב הלך לדרכו" (הליכה מלמטלמ"ע) מתחיל לאחרי חודש תשרי.

This aspect of "And Yaakov went on his way" (going from below to above) also begins after the month of Tishrei.

דהנה העבודה דשמע"צ ושמח"ת (סיום המועדים דחודש תשרי) היא ב(שמחה ו)ריקודים, שענין הריקודים הוא (בעיקר ומתחיל) בהרגלים, ובהם גופא בהעקב שבהם.

For the avodah of Shemini Atzeres and Simchas Torah (the conclusion of the festivals of Tishrei) is with (joy and) dancing, and dancing is (mainly, and begins) with the feet — and within the feet themselves, with the heel.

וע"י שהעקבים מתנשאים (הויבן זיך) ומרקדים, הם מנשאים גם את הראש (וכח השכל שבו), שגם הוא מרקד בשמחה גדולה למעלה ממדידה והגבלה.

And when the heels lift themselves up (hoyben zich, "rise up") and dance, they lift up the head as well (and the faculty of intellect within it),⁴⁰ so that it too dances with great joy, beyond measure and limitation.

ומזה נמשך כח על העבודה דויעקב הלך לדרכו (הליכה מלמטלמ"ע) במשך כל השנה, מתחיל מכח המעשה כמו שהוא בהעקב [כולל הענינים שאדם דש בעקביו, היינו ענינים אשר (מצד איזה סיבה שתהי') אין לו חיות בהם (בדוגמת העקב כפשוטו שהו"ע דהיפך החיים)], ומזה ממשיך (באופן דהילוך מלמטלמ"ע) גם לכח השכל שבראש, כנ"ל.

From this, power is drawn for the avodah of "And Yaakov went on his way" (going from below to above) throughout the year, beginning with the faculty of action as it is in the heel [including the matters "that a person tramples with his heels,"⁴¹ i.e., matters in which (for whatever reason) he has no vitality (like the heel in the plain sense, which is "the opposite of life")], and from there he draws it (in the manner of going from below to above) also into the faculty of intellect in the head, as above.

ד) ושני פירושים הנ"ל בלך לך מארצך גו' הם בהתאם לשני הפירושים ב"בעבר הנהר ישבו אבותיכם".

4) These two interpretations of "Lech lecha me'artzecha…" correspond to the two interpretations of "Your forefathers dwelt beyond the river."⁴²

הפירוש [שבפנימיות התורה] שעבר הנהר הוא הבחי' שלמעלה (גם) מבחי' ונהר יוצא מעדן (בינה דאצילות) ופירוש בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו' הוא ששרש האבות הוא מעבר הנהר שלמעלה מאצילות ומשם נמשכו למטה (בעבר השני של הנהר, היינו) בז"א דאצילות, ועד ש"ואולך אותו בכל ארץ כנען" הירידה וההמשכה בבחינת המלכות (כנ"ל סעיף א' שארץ ישראל קאי על מלכות) – ההליכה מארצך גו', שקאי על עבר הנהר, אל הארץ אשר אראך, הוא הליכה מלמעלה למטה.

According to the interpretation [in the inner dimension of the Torah⁴³] that "beyond the river" is the level that is higher (even) than the level of "A river went out of Eden"⁴⁴ (Binah, understanding, of Atzilus), and the meaning of "Your forefathers dwelt beyond the river…" is that the root of the Patriarchs is "beyond the river," higher than Atzilus, and from there they were drawn down (to the other side of the river, i.e.) into Z"A (Zeir Anpin, the emotive attributes) of Atzilus, and ultimately to "I led him through all the land of Canaan"⁴⁵ — the descent and drawing down into the level of Malchus (as above, section 1, that the Land of Israel refers to Malchus) — the going "from your land…," which refers to "beyond the river," "to the land that I will show you," is a going from above to below.⁴⁶

והפירוש (כמו שהוא בפשטות) שעבר הנהר הוא מקומו של תרח, ומ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו' הוא לגריעותא [כדמוכח ממרז"ל מתחיל בגנות כו' מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו כו' שנאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו'] – ההליכה מארצך גו' (עבר הנהר) אל הארץ אשר אראך, הילוך ועלי' מלמטלמ"ע (כנ"ל סעיף ג').

According to the interpretation (in the plain sense) that "beyond the river" is Terach's place, and "Your forefathers dwelt beyond the river…" is said in disparagement [as is evident from the saying of our Sages,⁴⁷ "He begins with disgrace… 'In the beginning our forefathers were idol-worshippers…, as it is said: Your forefathers dwelt beyond the river…'"] — the going "from your land…" ("beyond the river") "to the land that I will show you" is a going and ascent from below to above⁴⁸ (as above, section 3).

ה) והנה הגם שב' פירושים הנ"ל ב"לך לך" הם שני פירושים שונים והפכיים, מ"מ, מכיון שב' הפירושים הם באותה התיבה (תיבת לך), מוכח מזה, שענין "לך לך" [וההוראה לכאו"א מישראל שבפרשה זו] כולל ב' האופנים יחד, הילוך מלמעלה למטה והילוך מלמטה למעלה.

5) Now, although the two above interpretations of "Lech lecha" are two different and opposite interpretations, nevertheless, since both interpretations are of the same word (the word lech), it is evident from this⁴⁹ that "Lech lecha" [and the instruction for every Jew in this parsha] includes both modes together: going from above to below and going from below to above.

ובדוגמת "והתהלכתי בתוככם" ש"והתהלכתי" (לשון רבים) כולל ב' בחינות הילוך הנ"ל.

This is like "Vehis'halachti besochechem" ("I will walk among you"),⁵⁰ where "vehis'halachti" (a plural expression) includes⁵¹ both of the above kinds of going.⁵²

וכ"ה גם בענין ואולך אתכם קוממיות, ש"קוממיות" (לשון רבים) מורה על ב' קומות [קומה דאור ישר וקומה דאור חוזר, שהם דוגמת ב' בחינות הילוך הנ"ל], הכוונה בזה היא ש"קוממיות" כולל ב' הקומות יחד.

So too with "Va'olech eschem komemiyus" ("I will lead you upright"):⁵³ "komemiyus" (a plural form⁵⁴) indicates two statures⁵⁵ [the stature of or yashar ("direct light") and the stature of or chozer ("returning light"), which parallel the two kinds of going mentioned above⁵⁶], and the intent is that "komemiyus" includes both statures together.

ויש לקשר זה עם שנה זו (ביחוד), שהיא שנת העיבור, ויתירה מזו שהיא שנת העיבור דסיום מחזור קטן, שבה נעשה ההתאמה דשנת החמה עם שנת הלבנה (בתכלית השלימות).

This can be connected with this year (in particular), which is a leap year — and moreover, the leap year that concludes a machzor katan (the nineteen-year "minor cycle"), in which the solar year and the lunar year are brought into alignment (with utmost completeness).⁵⁷

דהנה שמש הוא בחי' משפיע – דוגמת ענין ההילוך מלמעלמ"ט, ולבנה (דלית לה מגרמה כלום) הוא בחי' מקבל – דוגמת ענין ההילוך מלמטלמ"ע.

For the sun is the level of the giver — paralleling the going from above to below — and the moon (which "has nothing of its own"⁵⁸) is the level of the recipient — paralleling the going from below to above.

וענין שנת העיבור (ובפרט שנת העיבור דסיום מחזור קטן) הוא צירוף וחיבור ב' העבודות [העבודה דשמש (בחי' משפיע, הילוך מלמעלמ"ט, שבכללות הוא עבודת הצדיקים), והעבודה דלבנה (בחי' מקבל, הילוך מלמטה למעלה, שבכללות הוא עבודת הבעלי תשובה)], שייעשו ענין אחד (שנה תמימה), כמשנ"ת לעיל בארוכה.

And a leap year (especially the leap year that concludes a minor cycle) is the joining and combining of the two forms of avodah [the avodah of the sun (the level of the giver, going from above to below, which in general is⁵⁹ the avodah of tzaddikim) and the avodah of the moon (the level of the recipient, going from below to above, which in general is⁵⁹ the avodah of baalei teshuvah, those who return to G‑d)], so that they become one (a "complete year"), as was explained above at length.⁶⁰

וכמ"ש ועינינו מאירות כשמש וכירח, שהכוונה בזה היא [לא רק שיהיו ב' המעלות, המעלה דשמש והמעלה דירח אלא גם] שב' הענינים (והמעלות) יהיו כאחד.

As it says,⁶¹ "And our eyes shall shine like the sun and like the moon," the intent being [not only that both qualities should be present, the quality of the sun and the quality of the moon, but also] that the two matters (and qualities) should be as one.

וענין זה [צירוף ואיחוד ב' ענינים הנ"ל] הוא הכנה וכלי [ובאופן דאבר, שהוא לא רק מקבל אלא גם ממשיך] להמשכת אוא"ס שלמעלה מגדר "מעלה ומטה".

And this [the joining and uniting of the two matters above] is a preparation and a vessel [in the manner of a limb, which not only receives but also draws down⁶²] for the drawing down of the Ohr Ein Sof (the Infinite Light), which is beyond the bounds of "above" and "below."

[וע"ד הידוע שלאחרי השלימות דאתערותא דלתתא (בחי' לבנה) וגילוי אתערותא דלעילא (בחי' שמש) (הנמשכת ע"י אתערותא דלתתא) נמשך אח"כ בחי' אתערותא דלעילא ממקום שאין אתערותא דלתתא מגעת שם כלל].

[This is like what is known,⁶³ that after the completion of the isarusa dilesata ("arousal from below," the level of the moon) and the revelation of the isarusa dile'eila ("arousal from Above," the level of the sun) (which is drawn down through the arousal from below), there is afterwards drawn down an arousal from Above from a place that the arousal from below does not reach at all.]

ששלימות העבודה [בצירוף ב' ענינים הנ"ל, שנה תמימה] הוא האתר שלים, שהוא כלי להשראת אוא"ס, דקוב"ה שריא באתר שלים.

For the completeness of the avodah [in the combining of the two matters above, a complete year] is the "complete place," which is a vessel for the dwelling of the Ohr Ein Sof, as "the Holy One, blessed be He, dwells in a complete place."⁶⁴

ועד שעי"ז נעשה המשכת העצמות שהוא אמיתית ותכלית השלימות.

Ultimately, through this the drawing down of the Essence (Atzmus) comes about, which is the truth and ultimate of completeness.

ונעשים ישראל וקוב"ה (ע"י אורייתא) כולא חד, ובאופן שאין שייך לחלק ביניהם, מכיון שתורת אמת מעידה שהם חד.

And Israel and the Holy One, blessed be He, become (through the Torah) kula chad ("entirely one"),⁶⁵ in such a way that any division between them is impossible, since the Torah of truth testifies that they are one.