034 —מאמרים מלוקט חלק א - מוצאי ש"פ נח – בחדרו – ה'תשל"ח

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה גו', ואיתא בדרושי רבותינו נשיאינו, שמים רבים הם כל טרדות הפרנסה והמחשבות שבעניני עולם הזה, ועכ"ז לא יוכלו לכבות את האהבה המסותרת שיש בכל נפש מישראל, ונהרות לא ישטפוה, שגם כאשר מחשבות הנ"ל הם מטרידות ביותר, עד שהן משוטטות במרוצה בתמידות בלי הפסק כלל, כמו הנהרות שנובעים תמיד בלי הפסק וניידי ואזלי בשטף גדול, מ"מ לא ישטפוה להאהבה (ולא יוכלו לכבותה).

Mayim rabim lo yuchlu lechabos es ha'ahavah uneharos lo yishtefuha gu' ("Many waters cannot extinguish the love, nor can rivers drown it…").¹ It is explained in the discourses of our Rebbeim² that the "many waters" are all the worries of earning a living and the thoughts about the affairs of this world; nevertheless, they cannot extinguish the ahavah mesuteres (the hidden love for G‑d) that is in every Jewish soul. "Nor can rivers drown it": even when these thoughts are extremely troubling, to the point that they race on constantly without any pause at all, like rivers³ that flow continually without a break and sweep along in a powerful torrent,⁴ they still cannot drown the love (and cannot extinguish it⁵).

ב) וביאור דיוק הלשון "טרדות הפרנסה", הנה כתיב יגיע כפיך כי תאכל גו', וידוע הדיוק בזה, יגיע כפיך דוקא אבל לא יגיעת המוח והלב.

2) The explanation of the precise wording "the worries of earning a living": It is written,⁶ Yegia kapecha ki socheil gu' ("When you eat the labor of your hands…"), and the precision in this is well known:⁷ specifically "the labor of your hands," but not the labor of the mind and heart.

והיינו דהגם אשר (מצד זה שהשפע בעוה"ז נמשכת דרך לבוש הטבע) צריך להיות עשי' שבזה תתלבש השפע שלמעלה, וכמ"ש וברכך הוי' אלקיך בכל אשר תעשה (דוקא), ועד שלפעמים (מצד גודל ההעלם וההסתר) צריכים גם ליגיעה, מ"מ אין צריך להעסיק בעשי' זו כ"א רק את כחות החיצונים שלו, יגיע כפיך [כפים ושארי אברים החיצונים], אבל לא את כחות הפנימיים והנעלים (שבמוח ולב), כי כחות אלו צריכים להיות מוקדשים לשמש את קונו, שזהו תכלית בריאתו.

That is to say: it is true that (since the shefa — the flow of Divine blessing — in this world is drawn down through the garment of nature⁸) there must be some activity in which the blessing from Above can be clothed, as it is written,⁹ "And the L‑rd your G‑d will bless you in all that you do" (specifically "that you do"); and at times (because of the great concealment and hiddenness¹⁰) toil is needed as well. Nevertheless, one need occupy in this activity only his external faculties — "the labor of your hands" [the hands and the other external limbs¹¹] — but not his inner and loftier faculties (those of the mind and heart), because these faculties must be dedicated to serving his Maker, which is the purpose for which he was created.¹²

והגם שמכיון שהשפע מתעלם ומסתתר בלבושי הטבע צריך להשתמש גם בשכלו לצורך העסק, הוא רק מה שמוכרח להעשי', אבל לא באופן דיגיעה בהתחכמות ותחבולות.

And although, since the blessing is hidden and concealed in the garments of nature, he must also use his intellect for the needs of his business, this is only as much as the activity requires, and not in the manner of toil with clever schemes and stratagems.

ובפרט שברכת הוי' היא תעשיר, והעסק אינו אלא לבוש לברכת הוי' (ולא שהעסק הוא מקור פרנסתו ח"ו), הרי מובן, שבדוגמת הלבושים בפשטות "המרבה בלבושים לא העדיף מאומה, ואדרבה מקלקל יותר".

All the more so, since "the blessing of G‑d — it makes rich,"¹³ and business is no more than a garment for G‑d's blessing (and not, G‑d forbid, that the business is the source of his livelihood), it is understood¹⁴ that, as with actual garments, "one who adds more garments has gained nothing — on the contrary,¹⁵ he spoils things more."¹⁶

וזהו דיוק הלשון "טרדות הפרנסה", דהגם שהוא במצב נמוך שיש לו טרדות הפרנסה [שזה מראה אשר אינו מתבונן כדבעי אליבי' דנפשי' שברכת הוי' היא תעשיר], מ"מ, הנה גם הטרדות לא יוכלו לכבות ח"ו את האהבה המסותרת שבכ"א מישראל.

This is the precision of the phrase "the worries of earning a living": although he is in a low state, in which he has worries about his livelihood [which shows that he does not reflect properly, in his own soul, that "the blessing of G‑d — it makes rich"¹⁷], nevertheless even the worries cannot, G‑d forbid, extinguish the hidden love that is in every Jew.

ג) והנה החידוש בזה שמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, דידוע דשרש המים רבים [שהוא טרדות הפרנסה] הוא בבחי' התהו שקדם לתיקון.

3) Now, the novelty in the statement that many waters cannot extinguish the love is this: it is known that the root of the "many waters" [the worries of earning a living] is in the level of Tohu (the world of "Chaos"), which preceded Tikkun (the world of "Rectification").¹⁸

דזהו שנקראים מים רבים להיותם "רבים" (גם) מצד שרשם ומקורם.

This is why they are called "many waters" — because they are "many" (also) by virtue of their root and source.¹⁹

וזהו הרבותא בזה שמים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה, דהגם ששרש המים רבים והנהרות הוא בבחי' התהו שקדם לתיקון (שרש נפש האלקית), מ"מ לא יוכלו לכבות ח"ו את האהבה שבנפש האלקית.

And this is the remarkable point²⁰ in the statement that many waters cannot extinguish the love and rivers cannot drown it: although the root of the many waters and the rivers²¹ is in the level of Tohu, which preceded Tikkun (the root of the G‑dly soul), they nevertheless cannot, G‑d forbid, extinguish the love in the G‑dly soul.²²

והטעם לזה הוא (כמ"ש לפנ"ז) רשפי' רשפי אש שלהבת י-ה, ששרש הנשמה והאהבה מסותרת שבה הוא בעצמות אוא"ס שלמעלה גם מבחי' תהו.

The reason for this is (as is written just before it²³) reshafeha rishpei esh shalheves Kah ("its flashes are flashes of fire, a flame of G‑d"):²⁴ the root of the soul and of the hidden love within it is in the Essence of the Ein Sof (G‑d's infinite Being), which is higher even than the level of Tohu.

ששרש האהבה שבנפש האלקית הוא בבחי' שלהבת י-ה כמו שהיא קשורה וגנוזה בגחלת (רשפי אש), ולמעלה יותר – כמו שהוא בבחי' צור (שלמעלה מהוי'), ששם הוא שרש הנשמה, כמבואר בלקו"ת בפירוש הכתוב והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, שבחי' האלקים (אשר נתנה) הוא בחי' צור הנ"ל.

For the root of the love in the G‑dly soul is in the level of "a flame of G‑d" as it is bound up and hidden within the coal ("flashes of fire"²⁵), and higher still²⁶ — as it is in the level of Tzur ("Rock")²⁷ (which is above the name Havayah²⁸), where the root of the soul is, as explained in Likkutei Torah²⁹ on the verse,³⁰ "And the spirit will return to G‑d (ha'Elokim) Who gave it": the level of "G‑d (Who gave it)" is the level of Tzur mentioned above.

ד) והנה לא זו בלבד שאין ביכולת המים רבים הנ"ל לכבות ח"ו את האהבה של הנשמה, אלא יתירה מזו, שעל ידם נעשה יתרון בהאהבה.

4) Moreover, not only are these many waters unable, G‑d forbid, to extinguish the love of the soul; more than that, through them an advantage is brought about in the love.

והוא שע"י ירידת הנשמה למטה בעוה"ז והתלבשותה במים רבים הנ"ל היא מגיעה למדריגה נעלית יותר ממדריגתה קודם ירידתה למטה.

That is: through the soul's descent below into this world and its being clothed in these many waters, it reaches a level loftier than its level before its descent below.³¹

[וזהו תכלית הכוונה של מים רבים הנ"ל. ולכן סו"ס אין ביכולתם לכבות את האהבה, לפי שתכלית עומק כוונתם של המים רבים גופא הוא אדרבא בכדי לפעול יתרון בהאהבה].

[This is the ultimate purpose of these many waters. Therefore, in the end, they are unable to extinguish the love, because³² the ultimate, deepest intent of the many waters themselves is, on the contrary, to bring about an advantage in the love.³³]

ובעבודה העילוי שנעשה בהנשמה ע"י ירידתה למטה והתלבשותה במים רבים הנ"ל הוא שבאה לענין התשובה.

In terms of avodah (Divine service), the elevation the soul attains through its descent below and its being clothed in these many waters is that it comes to teshuvah (return to G‑d).³⁴

וכידוע, שהנשמות קודם ירידתן לגוף הם בבחי' צדיקים גמורים, והיתרון שנעשה בהם ע"י ירידתן בגוף הוא שנעשים בבחי' בעלי תשובה, אשר במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין, ויתירה מזו, שאין יכולין לעמוד בו, שאין זה (אפילו) ביכולת שלהם.

As is known,³⁵ before their descent into the body the souls are at the level of tzaddikim gemurim (the completely righteous), and the advantage brought about in them through their descent into the body is that they become baalei teshuvah (returnees to G‑d), of whom it is said, "In the place where baalei teshuvah stand, the completely righteous do not stand";³⁶ and more than that, they cannot stand there³⁷ — it is not (even) within their capacity.³⁸

וזהו הטעם שירדה הנשמה למטה, כי ענין התשובה [הגם שאינה על עבירות דוקא, כ"א השבת הנפש למקורה ושרשה] שייך דוקא כאשר אינו נמצא במקומו האמיתי (מקורו ושרשו), שאז שייך שישוב לשרשו ומקורו, בחי' והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה.

This is the reason the soul descended below: teshuvah [although it is not specifically for sins, but is rather the return of the soul to its source and root³⁹] applies specifically when one is not in his true place (his source and root), for then it is possible for him to return to his root and source — the level of "And the spirit will return to G‑d Who gave it."⁴⁰

ומכיון שמעלת הבע"ת היא נעלית יותר ממעלת הצדיקים [ועד שהחילוק שביניהם הוא שלא בערך, שלכן מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד בו, כנ"ל], לכן, ע"י ענין התשובה שמתחדש בהנשמה בירידתה למטה ה"ה מתעלית יותר גם מכפי שהיתה בשרשה, בבחי' האלקים אשר נתנה.

And since the virtue of the baal teshuvah is loftier than the virtue of the tzaddikim [to the point that the difference between them is beyond comparison, which is why in the place where baalei teshuvah stand the completely righteous cannot stand, as above], therefore, through the teshuvah newly brought about in the soul by its descent below, it is elevated higher even than it was in its root, in the level of "G‑d Who gave it."⁴¹

ה) והגם ששרש הנשמות הוא בעצמותו ית' שלמעלה מכל הגילויים, וכדמוכח (גם) ממה שארז"ל במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים, שענין ההמלכה הוא גם על גילויים הכי נעלים (מכיון שהם ברצון ולא בהכרח ח"ו), הרי מובן שהנשמות שבהן נמלך הן למעלה מכל הגילויים, מ"מ שייך לומר שע"י התשובה (בירידתן למטה) נעשית בהן עלי' גם לגבי הדרגא שהי' בשרשן.

5) Now, the root of the souls is in G‑d's Essence, which is above all revelations — as is evident (also) from the saying of our Sages,⁴² "With whom did He consult? With the souls of the righteous": consultation applies even to the loftiest revelations (since they come about by choice and not, G‑d forbid, by necessity), so it is understood that the souls with whom He consulted are above all revelations.⁴³ Even so, it can be said that through teshuvah (in their descent below) they undergo an ascent even in relation to the level they had in their root.

ויובן זה ע"פ מ"ש הרב המגיד בפירוש מרז"ל ישראל עלו במחשבה, שהוא כמשל אדם שיש לו בן, דגם כשהבן עבר מכנגד פניו והלך מאתו, עכ"ז נחקקה הצורה של הבן במחשבה של האב.

This will be understood in light of what the Maggid (of Mezritch) wrote⁴⁴ explaining the saying of our Sages,⁴⁵ "Israel arose in [G‑d's] thought": it is like a man who has a son — even when the son has passed from before him and gone away from him, the son's image is nevertheless engraved in the father's thought.

אלא שבבני אדם שייך זה דוקא במי שיש לו בן כו'.

But among human beings this applies only to someone who already has a son, etc.

אבל אצל השי"ת שייך זה לומר אף קודם שנבראו ישראל הי' נחקק צורתם במחשבה, כמ"ש רז"ל ישראל עלו במחשבה, כי אצלו ית' העבר והעתיד אחד.

With G‑d, however, it can be said that even before Israel was created their image was engraved in His thought, as our Sages said,⁴⁵ "Israel arose in [G‑d's] thought" — for with Him, past and future are one.

ומובן מזה, דזה מה שהנשמות מושרשות בעצמותו ית' ובהם נמלך כו' – הו"ע הנשמות כמו שהן בבחי' נברא (וכמו שהן יורדות למטה), ורק ש(גם) צורה זו היא חקוקה במחשבתו ית', לפי שאצלו ית' העבר והעתיד אחד.

It is understood from this that the souls' being rooted in G‑d's Essence and His consulting with them, etc., refers to the souls as they are as created beings (and as they descend below); it is only that (also) this image is engraved in His thought, because with Him past and future are one.

וכידוע בפירוש במי נמלך כו', שזהו מה שעלה לפניו ית' התענוג שיתענג כבי' בעבודת הנשמות למטה.

As is known⁴⁶ in explaining "With whom did He consult, etc.": this is the delight that arose before Him — that He would, as it were, take delight in the avodah of the souls below.

ועפ"ז יובן ענין העלי' שנעשה בהנשמות ע"י ירידתן למטה, הגם שגם לפני ירידתן הן מושרשות בעצמותו ית', כי זה מה שהן מושרשות בעצמותו ית' (ובהם נמלך כו') הוא מצד ידיעתו ית' שתהי' אח"כ ירידתן למטה כו' וישלימו הכוונה.

Accordingly, we can understand the ascent the souls attain through their descent below, even though they are rooted in G‑d's Essence even before their descent: their being rooted in His Essence (and His consulting with them, etc.) comes from His knowing that afterwards they will descend below, etc., and fulfill the Divine intent.⁴⁷

והגם שגם בתחלה יודעים בודאות גמורה שישלימו הכוונה, הרי זהו בכח, ותכלית העילוי (והכוונה) הוא הפועל.

And although even at the outset it is known with complete certainty that they will fulfill the intent, that is only in potential, whereas the ultimate elevation (and intent) is⁴⁸ the actual deed.

[וזהו גם דיוק הלשון במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים, שבהיותן בבחינת ההמלכה [שאז העילוי שלהן הוא בכח, שיודעים שישלימו הכוונה] הן בבחינת צדיקים, ולאחרי ירידתן למטה [שאז הם משלימים את הכוונה בפועל] נעשים בבחי' בעלי תשובה].

[This is also the precision of the wording "With whom did He consult? With the souls of the righteous": while they are at the stage of consultation [when their elevation is in potential, in that it is known they will fulfill the intent] they are at the level of tzaddikim, and after their descent below [when they fulfill the intent in actual deed] they become baalei teshuvah.]

ו) ויש לקשר זה עם ענין ד"ויעקב הלך לדרכו" (שבמוצאי שבת פרשת נח), דהגם שלאחרי חודש תשרי הוא הולך לדרכו (גם) בעניני הרשות ובעובדין דחול, ועד לבחינת מים רבים הנ"ל, מ"מ עי"ז גופא הוא מתעלה יותר, שנעשה בבחינת מהלך, וכלשון הכתוב ויעקב הלך לדרכו.

6) This can be connected with "And Yaakov went on his way" (which applies on Motzaei Shabbos Parshas Noach⁴⁹): although after the month of Tishrei one goes on his way (also) in permitted, mundane matters and weekday affairs, down to the level of the "many waters" mentioned above, through this very thing he rises higher, becoming a mehalech ("one who goes" — who advances from level to level)⁵⁰ — as the verse puts it,⁵¹ "And Yaakov went on his way."

וידיעה זו [שהירידה (לדרכו בעניני הרשות וכו') היא צורך עלי'] פועלת שההליכה תהי' בשמחה ובטוב לבב [וע"ד מ"ש גבי יעקב וישא יעקב רגליו גו' משנתבשר בשורה טובה כו'].

Knowing this [that the descent (going on one's way in mundane matters, etc.) is for the sake of an ascent] makes the going be with joy and gladness of heart [similar to what is written⁵² regarding Yaakov, "And Yaakov lifted his feet…" — once he had been given good tidings, etc.].

וזה פועל שעבודתו תהי' בתכלית השלימות ולמעלה ממדידה והגבלה (בחי' בכל מאדך), כי שמחה פורץ כל הגדרים.

This in turn makes his avodah utterly complete and beyond measure and limitation (the level of "with all your might"⁵³), for joy breaks through⁵⁴ all boundaries.

וע"י שעובד עבודתו [בכל הג' קוין (ג' בני נח) דתורה עבודה וגמ"ח] בתכלית השלימות ובשמחה ובטוב לבב, נמשך לו גם ברכת הוי' בכל המצטרך לו [בג' הענינים דבני חיי ומזוני] בתכלית השלימות ובשמחה ובטוב לבב, הן ברוחניות והן בגשמיות, וברוחניות ובגשמיות גם יחד.

And by serving in his avodah [in all three lines (the three sons of Noach⁵⁵) of Torah, avodah (prayer) and gemilus chassadim (acts of kindness)] with utter completeness, with joy and gladness of heart, G‑d's blessing is also drawn down to him in everything he needs [in the three areas of children, life (health) and sustenance⁵⁶], with utter completeness, with joy and gladness of heart — both spiritually and materially, and spiritually and materially together.