025 —מאמרים מלוקט חלק א - יום ב' דחג הסוכות ה'תשכ"ג

בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים^[2],

You shall dwell in sukkos for seven days; every native in Israel shall dwell in sukkos, so that your generations may know that I made the children of Israel dwell in sukkos when I brought them out of the land of Egypt.

ומדייק כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה (שבהמשך ראש השנה תש"ג)^[3], דבסוכות הושבתי הוא שהקב"ה הושיב את בני ישראל בסוכות,

The Rebbe, my father-in-law, explains in his maamar beginning with 'Zeh' (in the series of Rosh Hashanah 5703), that 'ki vasukkos hoshavti' ('for in sukkos I made the children of Israel dwell') means that G‑d Himself made the Jewish people dwell in sukkos.

ובסוכות תשבו הוא ציווי לישראל שהם ישבו בסוכות, היינו שישבו בסוכות בכח עצמם, ואעפ"כ אומר דבסוכות הושבתי הוא טעם על בסוכות תשבו,

And 'basukkos teishvu' ('you shall dwell in sukkos') is a command to the Jewish people that they should dwell in sukkos, meaning that they do so by their own power; nevertheless, he says that 'ki vasukkos hoshavti' is the reason for 'basukkos teishvu'.

דכיון שהקב"ה הושיב את בני ישראל בסוכות [ענין שהוא רק בחיק הבורא] לכן הם יכולים וצריכים לשבת בסוכות בכח עצמם.

Because G‑d made the Jewish people dwell in sukkos [something that is only in the embrace of the Creator], therefore they can and must dwell in sukkos by their own power.²

ויש לומר, שבהדיוק שבהמאמר שני ענינים.

And it can be said that in the precise wording of the maamar there are two points.³

דכיון שבסוכות הושבתי הוא בחיק הבורא איך אפשר שהנברא ידמה להבורא.

Since 'ki vasukkos hoshavti' is in the embrace of the Creator, how is it possible for the created being to resemble the Creator?

וגם, דמזה שאומר טעם על בסוכות תשבו (כי בסוכות הושבתי) מוכח שבכדי שיוכלו ישראל לישב בסוכות הוא לא בכח עצמם אלא ע"י נתינת כח מלמעלה,

Also, from the fact that it gives a reason for 'basukkos teishvu' ('for in sukkos I made...'), it is evident that in order for the Jewish people to be able to dwell in sukkos, it is not by their own power but through empowerment from Above.

ואעפ"כ, לאחרי שהקב"ה הושיב את בני ישראל בסוכות (כשהוציא אותם מארץ מצרים) יכולים הם לישב בסוכה בכח עצמם.

Nevertheless, after G‑d made the Jewish people dwell in sukkos (when He took them out of Egypt), they are able to dwell in the sukkah by their own power.

ונקודת הביאור בזה (בהמאמר), דבסוכה נמשכים אורות מקיפים, וע"י הישיבה בסוכה ממשיכים אותם בפנימיות ונעשים אורות מתיישבים.

And the main point of explanation in the maamar is that in the sukkah, transcendent lights (orot makifim) are drawn down, and through dwelling in the sukkah, these are drawn into the inner dimension and become settled lights.⁴

וזהו שבסוכות תשבו הוא ע"י נתינת כח מלמעלה, כי המקיפים (כמו שהם מצד עצמם) הם היפך ההתיישבות, ובכדי שיהי' בסוכות תשבו – שעל ידי שישראל יושבים בסוכה הם ממשיכים את אורות המקיפים בפנימיות,

And this is why 'basukkos teishvu' is through empowerment from Above, because the makifim (as they are in themselves) are the opposite of settlement, and in order for there to be 'basukkos teishvu'—that through the Jewish people dwelling in the sukkah they draw the transcendent lights inward,

ויתירה מזו שנעשים אורות מתיישבים – הוא ע"י בסוכות הושבתי, שהקב"ה הושיב את בני ישראל בסוכות, אתערותא דלעילא.

and even more so, that they become settled lights—this is through 'ki vasukkos hoshavti,' that G‑d made the Jewish people dwell in sukkos, an isarusa d'le'eila (arousal from Above).⁵

ומ"ש בסוכות תשבו שפירושו הוא (כנ"ל) שישראל ימשיכו המקיפים בפנימיות בכח עצמם, הוא, כי זה שבסוכות הושבתי את בני ישראל בדרך אתערותא דלעילא הי' מלכתחילה על מנת שעי"ז יהי' בסוכות תשבו ע"י עבודה בכח עצמם.

And what is said about 'basukkos teishvu,' whose meaning (as above) is that the Jewish people draw the transcendent lights inward by their own power, is because this, that 'ki vasukkos hoshavti' happened as an isarusa d'le'eila, was from the outset in order that through it there would be 'basukkos teishvu' through their own effort.

ב) והנה גם בהישיבה בסוכות דישראל בכח עצמם, שני ענינים.

2) And behold, even in the dwelling in sukkos by the Jewish people through their own power, there are two aspects.

בסוכות תשבו גו', וכל האזרח בישראל ישבו בסוכות.

'Basukkos teishvu' ('you shall dwell in sukkos'), and 'kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos' ('every native in Israel shall dwell in sukkos').

ומהחילוקים דשני הענינים, שבסוכות תשבו הוא בלשון ציווי, וישבו בסוכות הוא בלשון דסיפור והודעה.

And among the differences between these two aspects is that 'basukkos teishvu' is in the language of command, while 'yeishvu basukkos' is in the language of narrative and declaration.

ועוד חילוק, שהציווי בסוכות תשבו הוא לכל ישראל, ואלו שישבו בסוכות (מעצמם, ואין צריכים לציווי על זה) הם (רק) האזרח בישראל.

Another difference is that the command of 'basukkos teishvu' is for all of Israel, whereas those who 'shall dwell in sukkos' (on their own, without needing a command) are (only) the native in Israel.

ומבאר בהמאמר^[6], דבמקיפים יש ב' מדריגות, מקיף הקרוב ומקיף הרחוק.

And the maamar explains that in makifim (encompassing lights) there are two levels: the close makif and the distant makif.

ושני הענינים דבסוכות תשבו וישבו בסוכות הם בשתי מדריגות אלו.

And the two aspects of 'basukkos teishvu' and 'yeishvu basukkos' correspond to these two levels.

בסוכות תשבו הוא במקיף הקרוב וישבו בסוכות הוא במקיף הרחוק.

'Basukkos teishvu' is in the closer makif, and 'yeishvu basukkos' is in the more distant makif.

וזהו שגבי ישבו בסוכות אומר כל האזרח בישראל, דאזרח בישראל הוא עצם הנשמה שמושרשת בהעצמות, והישיבה במקיף הרחוק היא בהדרגא דעצם הנשמה.

And this is why, regarding 'yeishvu basukkos,' it says 'kol ha'ezrach b'Yisrael' ('every native in Israel'), for 'ezrach b'Yisrael' refers to the essence of the soul which is rooted in the Essence, and the dwelling in the more distant makif is at the level of the essence of the soul.⁶

ויש לומר, דזהו שישבו בסוכות הוא לא בלשון דציווי אלא בלשון דסיפור והודעה, כי ענין הציווי שייך רק בדרגת הנשמה המלובשת בגוף, משא"כ בהנשמה שלמעלה, ובפרט בעצם הנשמה, אין ציווי.

And it can be said that this is why 'yeishvu basukkos' is not in the language of command but in the language of narrative and declaration, because the concept of command applies only to the level of the soul as it is invested in the body, whereas in the soul above, and especially in the essence of the soul, there is no command.

והענין דישבו בסוכות, שעצם הנשמה יושבת במקיף הרחוק, הוא (לא מפני הציווי, אלא) מצד עצמה, לפי ששרשה הוא בהעצמות.

And the concept of 'yeishvu basukkos,' that the essence of the soul dwells in the more distant makif, is (not because of a command, but) from itself, since its root is in the Essence.⁷

ומבאר בהמאמר, דכל האזרח בישראל ישבו בסוכות הוא טעם על בסוכות תשבו.

And it is explained in the maamar that 'kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos' is a reason for 'basukkos teishvu.'

היינו דהכח על בסוכות תשבו, להמשיך מקיף הקרוב, הוא מפני שעצם הנשמה (האזרח בישראל) מושרשת בהעצמות (מקיף הרחוק).

That is, the power for 'basukkos teishvu,' to draw down the closer makif, is because the essence of the soul (the native in Israel) is rooted in the Essence (the more distant makif).

וצריך להבין, דהטעם (והכח) על בסוכות תשבו הוא (כמפורש בכתוב) כי בסוכות הושבתי, ולמה צריך גם להטעם דכל האזרח בישראל ישבו בסוכות.

But it needs to be understood: the reason (and power) for 'basukkos teishvu' is (explicitly in the verse) 'ki vasukkos hoshavti,' so why is there also a need for the reason of 'kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos'?

Part 2

Part 2

ג) ויובן זה בהקדים, דכיון שאורות המקיפים (כמו שהם מצד עצמם) אינם באים בהתיישבות, הרי זה שע"י שישראל יושבים בסוכה נמשכים הם בפנימיות ובהתיישבות, הוא כמו שינוי באורות המקיפים.

3) This will be understood by first explaining that since the transcendent lights (makifim) as they are in themselves do not come into a settled state, the fact that through the Jewish people dwelling in the sukkah these are drawn inward and become settled is like a change in the transcendent lights.

ויתירה מזו, דמלשון המאמר שע"י הישיבה בסוכה ממשיכים אורות המקיפים בפנימיות ונעשים אורות מתיישבים (ולא ממשיכים אורות המקיפים בפנימיות ובהתיישבות) משמע,

And even more so, from the language of the maamar, that through dwelling in the sukkah, transcendent lights are drawn inward and become settled lights (and not just that transcendent lights are drawn inward and into settlement), it implies,

שהשינוי שנעשה ע"י שישראל יושבים בסוכה הוא גם באורות המקיפים עצמם.

that the change brought about by the Jewish people dwelling in the sukkah is also in the transcendent lights themselves.

דנוסף לזה שע"י הישיבה בסוכה הם נמשכים בפנימיות ובהתיישבות, גם אורות המקיפים עצמם משתנים להיות אורות מתיישבים.

That in addition to the fact that through dwelling in the sukkah they are drawn inward and into settlement, even the transcendent lights themselves are transformed into settled lights.

וצריך להבין, איך שייך שעל ידי עבודת האדם (ישיבה בסוכה) יהי' שינוי בהאורות דלמעלה.

And it needs to be understood: how is it possible that through the service of man (dwelling in the sukkah) there should be a change in the supernal lights?

והנה הפירוש דכל האזרח בישראל ישבו בסוכות (בפשטות) הוא, שישראל למטה (נשמות בגופים) צריכים לישב בסוכה (כפשוטה).

Now, the simple meaning of 'kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos' is that Jews below (souls in bodies) must dwell in a physical sukkah.

וע"פ הידוע שכל הפירושים שבאותו הפסוק שייכים זה לזה, מובן, שגם הענין דישבו בסוכות במקיף הרחוק הוא ע"י הישיבה בסוכה כפשוטה.

And based on the well-known principle that all interpretations of a verse are connected, it is understood that even the concept of 'yeishvu basukkos' in the more distant makif is accomplished through dwelling in the physical sukkah.⁸

ועפ"ז, ע"י שישראל יושבים בסוכה, נעשה שינוי גם במקיף הרחוק.

Accordingly, through the Jewish people dwelling in the sukkah, a change is effected even in the more distant makif.

וצריך להבין, דמבואר בכ"מ עה"פ כי לא אדם הוא להנחם, דענין ניחומין וחרטה (שינוי) שייך רק בבחינת אדם, אבל בבחינת לא אדם, אין שייך ניחומין, שינוי.

And it needs to be understood, for it is explained in many places on the verse 'ki lo adam hu lehinachem' ('for He is not a man, that He should relent'), that the concept of regret and change applies only in the aspect of 'adam' (man), but in the aspect of 'not adam,' regret and change do not apply.⁹¹⁰

והטעם על זה הוא, כי ענין השינוי הוא (בעיקר) בשכל, כי בשכל יש סברא לכאן וסברא לכאן, וכיון שאדם הוא מוחין ומדות, היינו שגם המדות שבאדם הם ע"פ השכל, לכן, כשנעשה שינוי בשכל משתנים גם המדות.

The reason for this is that change is primarily in intellect, for in intellect there are arguments for and against, and since a person is intellect and emotions—that is, even the emotions of a person are according to the intellect—therefore, when there is a change in intellect, the emotions also change.

משא"כ רצון שלמעלה מהשכל, היינו רצון עצמי שאין לו טעם, גם לא טעם כמוס, אינו משתנה.

But a will that is above intellect, meaning an essential will that has no reason, not even a hidden reason, does not change.

ועד"ז למעלה, שבספירות דאצילות וגם בחיצוניות הכתר (שגם חיצוניות הכתר נכלל בבחינת אדם), שייך שינוי, אבל בפנימיות הכתר (לא אדם) אין שייך שינוי.

And similarly above, that in the Sefiros of Atzilus and even in the external aspect of Kesser (which is also included in the aspect of 'adam'), change is possible, but in the inner aspect of Kesser ('not adam'), change does not apply.

ועפ"ז צריך להבין בזה דמשמע מהמאמר שע"י שישראל יושבים בסוכה נמשך בפנימיות גם מקיף הרחוק, דלכאורה, איך שייך שינוי במקיף הרחוק.

Accordingly, it needs to be understood, for it seems from the maamar that through the Jewish people dwelling in the sukkah, even the more distant makif is drawn inward; how, then, is change possible in the more distant makif?

ד) ויש לומר הביאור בזה, דזה שמקיף הוא מוגדר בזה שאינו בא בהתיישבות הוא כמו שהוא מצד עצמו, אבל מצד עצמות אוא"ס, שלגבי' אין חילוק בין מקיף לפנימי, גם המקיף יכול לבוא בהתיישבות.

4) And it can be explained as follows: that which defines a makif as not coming into settlement is as it is in itself, but from the perspective of the Essence of the Infinite Light (Atzmus Ein Sof), for which there is no difference between makif and pnimiyus (inner light), even the makif can come into settlement.

וע"י שישראל יושבים בסוכה ממשיכים הם מעצמות אוא"ס, ועי"ז גם אורות המקיפים נעשים אורות מתיישבים.

And through the Jewish people dwelling in the sukkah, they draw from the Essence of the Infinite Light, and thereby even the transcendent lights become settled lights.

ויובן זה ע"פ הידוע בפירוש הכתוב בכסה ליום חגינו, דהענינים ש(בראש השנה ו)ביום הכפורים הם בכסה (כיסוי והעלם), מתגלים הם בסוכות.

This can be understood based on the well-known explanation of the verse 'bakeseh l'yom chageinu' ('at the appointed time for our festival'), that the matters which (on Rosh Hashanah and on Yom Kippur)¹¹¹² are concealed (covered and hidden), are revealed on Sukkos.

דמזה מובן, שהעבודה דבסוכות תשבו היא גילוי התשובה דיום הכפורים, שעל ידה היא ההמשכה מעצמות אוא"ס (כדלקמן).

From this it is understood that the service of 'basukkos teishvu' is the revelation of the teshuvah of Yom Kippur, through which there is a drawing from the Essence of the Infinite Light (as will be explained).¹³

וע"י העבודה דבסוכות תשבו, ההמשכה מעצמות אוא"ס שע"י התשובה דיום הכפורים היא בגילוי.

And through the service of 'basukkos teishvu,' the drawing from the Essence of the Infinite Light that comes through the teshuvah of Yom Kippur is revealed.

ועי"ז, גם אורות המקיפים נעשים אורות מתיישבים.

And through this, even the transcendent lights become settled lights.

וע"פ הידוע שעבודת האדם (אתערותא דלתתא) שעל ידה נעשית ההמשכה (אתערותא דלעילא) צריכה להיות מעין ההמשכה, יש להוסיף,

And based on the well-known principle that the service of man (isarusa d'letata) through which the drawing (isarusa d'le'eila) is effected must be similar to the drawing itself, it can be added¹⁴

דזה שע"י העבודה דבסוכות תשבו נעשה שינוי למעלה (שאורות המקיפים נעשים אורות מתיישבים) הוא לפי שהעבודה דבסוכות תשבו שייכת (גם) לענין השינוי.

that this, that through the service of 'basukkos teishvu' a change is effected above (that transcendent lights become settled lights), is because the service of 'basukkos teishvu' is also related to the concept of change.

ויובן זה בהקדים, דהטעם (בפשטות) לזה שע"י התשובה מתתקנים כל הפגמים הוא לפי שע"י התשובה משתנה האדם ונעשה מציאות חדשה.

This can be understood by first explaining that the simple reason why through teshuvah all blemishes are repaired is because through teshuvah a person is changed and becomes a new entity.¹⁵

ובלשון הרמב"ם אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים.

In the words of the Rambam: 'I am another person and not the same one who did those deeds.'¹⁶

דענין זה הוא בעיקר בתשובה כפשוטה.

This concept is primarily in simple teshuvah (repentance in its plain sense).

דבצדיקים, גם עבודת התשובה שלהם שענינה הוא שיוצאים ממצבם וממציאותם הקודמת, אסורה מכאן, מ"מ כיון שצדיקים רוצים לעשות את רצון קונם,

For in the case of tzaddikim, even their service of teshuvah—which is about leaving their previous state and existence—is forbidden from now on; nevertheless, since tzaddikim wish to do the will of their Creator,¹⁷¹⁸

והכוונה שלמעלה (רצון קונם) בירידת הנשמה בגוף היא לבוא לתשובה, הרי בהרצון דהצדיקים (גם לפני התשובה שלהם) נכלל (בהעלם) גם היציאה ממציאותם שע"י התשובה.

and the higher intention (the will of their Creator) in the soul's descent into the body is to come to teshuvah, therefore, in the will of the tzaddikim (even before their own teshuvah) is included (in a hidden way) also the leaving of their existence that comes through teshuvah.

משא"כ בבעל תשובה כפשוטו, כיון שקודם (לפני התשובה) הי' במצב כזה שלא עשה רצון הקב"ה, שהרי עשה עבירות במזיד, הרי זה שעושה אח"כ תשובה, אין זה המשך ממצבו הקודם, וע"י התשובה נעשה מציאות חדשה לגמרי.

But for a baal teshuvah in the plain sense, since previously (before teshuvah) he was in a state where he did not do the will of G‑d, for he committed intentional sins, when he later does teshuvah, this is not a continuation of his previous state, and through teshuvah he becomes an entirely new entity.

ובעומק יותר יש לומר, שענין החידוש שבתשובה כפשוטה הוא גם לגבי הרצון והכוונה דלמעלה.

And on a deeper level, it can be said that the novelty in simple teshuvah is also with regard to the will and intention Above.¹⁹

שהרצון והכוונה דלמעלה בבריאת העולם והאדם היא שהאדם יהי' צדיק, כמרז"ל במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים.

For the will and intention Above in the creation of the world and man is that man should be a tzaddik, as our Sages said: 'With whom did He consult? With the souls of the tzaddikim.'²⁰

וע"י שחטא ופגם והעביר את הדרך (היפך הכוונה דבריאת העולם והאדם) ואח"כ מתקן זה ע"י התשובה, עי"ז נמשך אור חדש שלא הי' בכוונת הבריאה.

And when a person sins and causes a blemish and deviates from the path (contrary to the intention in the creation of the world and man), and then later corrects this through teshuvah, a new light is drawn down that was not in the original intention of creation.

והכח להמשיך אור חדש שלא הי' בהכוונה דבמי נמלך, הוא לפי ששורש הנשמות הוא בעצמות אוא"ס, שהוא למעלה גם משרשם בהענין דבמי נמלך.

And the power to draw down a new light that was not in the intention of 'with whom did He consult' is because the root of souls is in the Essence of the Infinite Light, which is even higher than their root in the concept of 'with whom did He consult.'

ויש לומר, דזה שע"י התשובה משתנה האדם ממציאותו ונעשה מציאות חדשה לגמרי, חידוש אמיתי שאינו המשך ממצבו הקודם, הוא,

And it can be said that this, that through teshuvah a person is changed from his previous state and becomes an entirely new entity—a true novelty that is not a continuation of his previous state—is,

לפי שע"י התשובה הוא המשכת עצם הנשמה כמו שהיא מושרשת בעצמות אוא"ס, ולגבי עצם הנשמה, אין נפק"מ מצבו של האדם שהי' לפני התשובה.

because through teshuvah, the essence of the soul as it is rooted in the Essence of the Infinite Light is drawn down, and with regard to the essence of the soul, it makes no difference what the person's state was before teshuvah.²¹

ועפ"ז יש להוסיף ביאור בזה שע"י העבודה דבסוכות תשבו (גילוי התשובה דיום הכפורים) נעשה שינוי באורות המקיפים שנעשים אורות מתיישבים, כי הענין דהמשכת עצם הנשמה שע"י התשובה מתגלה בזה שהאדם משתנה ממציאותו,

Accordingly, we can further explain that through the service of 'basukkos teishvu' (the revelation of the teshuvah of Yom Kippur), a change is effected in the transcendent lights, which become settled lights, because the drawing down of the essence of the soul through teshuvah is revealed in the fact that the person is changed from his previous state.²²

ולכן, הגילוי דהמשכת העצמות שע"י בסוכות תשבו (גילוי התשובה דיום הכפורים) הוא בענין השינוי, שאורות המקיפים משתנים להיות אורות מתיישבים.

Therefore, the revelation of the drawing from the Essence that comes through 'basukkos teishvu' (the revelation of the teshuvah of Yom Kippur) is in the aspect of change, that the transcendent lights are transformed into settled lights.

Part 3

Part 3

ה) ויש לומר, שהגילוי דעצם הנשמה שמושרשת בעצמות אוא"ס (שלמעלה משורש הנשמות בהענין דבמי נמלך) שע"י תשובה, הוא בשני ענינים.

5) And it can be said that the revelation of the essence of the soul, which is rooted in the Essence of the Infinite Light (higher than the root of souls in the concept of 'with whom did He consult'), which comes through teshuvah, is in two aspects.

בהתשובה עצמה ובהסיבה שמביאה לתשובה.

In the teshuvah itself and in the reason that brings one to teshuvah.

והענין הוא, דזה שהאדם עושה תשובה לאחרי שחטא הוא מצד שרש הנשמה בעצמות אוא"ס שלמעלה מהענין דבמי נמלך.

The idea is that when a person does teshuvah after sinning, it is because of the root of the soul in the Essence of the Infinite Light, which is higher than the concept of 'with whom did He consult.'

שמצד שורש הנשמות בהענין דבמי נמלך בנשמותיהן של צדיקים, ע"י שחטא ופגם (היפך הכוונה דבמי נמלך), הוא נפרד משרשו,

For from the root of souls in the concept of 'with whom did He consult'—with the souls of the tzaddikim—when one sins and causes a blemish (contrary to the intention of 'with whom did He consult'), he becomes separated from his source,

וזה שלאחרי שחטא הוא עושה תשובה ומשנה את מציאותו, הוא מצד גילוי שורש הנשמה בעצמות אוא"ס, שלמעלה מהענין דבמי נמלך.

and the fact that after sinning he does teshuvah and changes his existence is because of the revelation of the root of the soul in the Essence of the Infinite Light, which is higher than the concept of 'with whom did He consult.'

ועוד ענין בזה, דהסיבה שמביאה אותו לחזור בתשובה היא לפי שנקודת היהדות שבו היא תמיד בשלימות (וכאשר מתעוררת נקודת היהדות שבו, אינו רוצה בשום אופן להיות נפרד ועושה תשובה),

Another point is that the reason that brings him to return in teshuvah is because the point of Jewishness within him is always intact (and when the point of Jewishness is aroused, he does not want in any way to be separated and does teshuvah),

וזה שנקודת היהדות שבו היא תמיד בשלימות, דגם בשעת החטא הנשמה היא באמנה אתו ית', הוא לפי שההתקשרות דהנשמה באלקות היא התקשרות עצמית, שלמעלה מההתקשרות שע"י תורה ומצוות (הענין דבמי נמלך).

and this, that the point of Jewishness within him is always intact—even at the time of sin the soul is faithful to Him—is because the soul's connection to G‑dliness is an essential connection, higher than the connection through Torah and mitzvos (the concept of 'with whom did He consult').²³

והחילוק דשני הענינים הוא, שהגילוי דעצם הנשמה בזה שגם לאחרי החטאים הוא שב להוי', הוא שע"י החטאים נעשה נפרד מאלקות (שלכן צריך לעשות תשובה עליהם),

The difference between these two aspects is that the revelation of the essence of the soul in that even after sins he returns to G‑d is that through the sins he became separated from G‑dliness (which is why he needs to do teshuvah for them),

אלא שכיון ששורש הנשמה הוא בעצמות אוא"ס שלמעלה מהענין דבמי נמלך, הפירוד שע"י החטאים הוא רק בחיצוניות, ולכן ביכלתו לעשות תשובה (ע"י גילוי הפנימיות).

but since the root of the soul is in the Essence of the Infinite Light, higher than the concept of 'with whom did He consult,' the separation caused by the sins is only external, and therefore he is able to do teshuvah (by revealing the inner dimension).

והגילוי דעצם הנשמה בהסיבה שמביאה אותו לחזור בתשובה, הוא, שע"י החטאים לא נעשה מלכתחילה גרעון ח"ו בההתקשרות העצמית דעצם הנשמה באלקות,

The revelation of the essence of the soul in the reason that brings him to return in teshuvah is that through the sins there was never, G‑d forbid, any deficiency in the essential connection of the essence of the soul to G‑dliness,

וגם בשעת החטא היא באמנה אתו ית'. והוא ע"ד שנתבאר לעיל (בהמאמר ד"ה וכל אדם לא יהי'),

and even at the time of sin the soul is faithful to Him. And this is similar to what was explained above (in the maamar beginning with 'V'chol Adam Lo Yihiyeh'),²⁴

דהכפרה שע"י ההמשכה מעצמות אוא"ס בעל הרצון היא באופן שע"י החטאים נעשה פגם, וע"י ההמשכה מעצמות אוא"ס בעל הרצון שאינו מוכרח בהרצון, מתכפרים הפגמים.

that the atonement that comes through the drawing from the Essence of the Infinite Light, the Master of Will, is in such a way that through the sins a blemish is made, and through the drawing from the Essence of the Infinite Light, the Master of Will, Who is not compelled in His will, the blemishes are atoned.

והכפרה שמצד עיצומו של יום הכפורים היא (לא באופן של פעולה, אלא) שביום זה מתגלה ההתקשרות של עצם הנשמה עם העצמות (שלמעלה מבעל הרצון), שבדרגא זו אין פגם מלכתחילה.

And the atonement that comes from the essence of Yom Kippur is (not in the manner of an action, but) that on this day the connection of the essence of the soul with the Essence (higher than the Master of Will) is revealed, and at this level there is no blemish to begin with.

ועפ"ז יש להוסיף ביאור בזה שעיצומו של יום הכיפורים מכפר (דוקא) לשבים, כי בכדי שתהי' המשכת הענין דעיצומו של יום, גילוי ההתקשרות העצמית דעצם הנשמה עם העצמות,

Accordingly, we can further explain why the essence of Yom Kippur atones (specifically) for those who return, because in order for there to be a drawing of the concept of the essence of the day—the revelation of the essential connection of the essence of the soul with the Essence—²⁵²⁶

צריכה להיות איזו עשי' דהאדם [וע"ד גילוי עצם הנשמה בראש השנה, שהיא על ידי העבודה דתמליכוני עליכם],

there must be some action by the person [similar to the revelation of the essence of the soul on Rosh Hashanah, which is through the service of 'make Me King over you'],²⁷

וכיון שהסיבה המביאה לעשות תשובה היא התקשרות העצמית, לכן, על ידי התשובה היא המשכת הענין דעיצומו של יום.

and since the reason that brings one to do teshuvah is the essential connection, therefore, through teshuvah, there is a drawing of the concept of the essence of the day.

ו) וביאור הענין בפרטיות יותר, יובן בהקדים מה שנתבאר לעיל (בהמאמר ד"ה יבחר לנו), שבתקיעת שופר דראש השנה שעי"ז נעשה תמליכוני עליכם, ג' ענינים.

6) And a more detailed explanation of the matter can be understood by first introducing what was explained above (in the maamar beginning with 'Yivchar Lanu'), that in the sounding of the shofar on Rosh Hashanah, through which 'make Me King over you' is accomplished, there are three aspects.²⁸

קיום המצוה דתקיעת שופר, שהיא האתערותא דלתתא המעוררת את הרצון הגלוי.

The fulfillment of the mitzvah of sounding the shofar, which is the isarusa d'letata (arousal from below) that awakens the revealed will.

והתשובה דתקיעת שופר, שעל ידה נמשך ההחלט שברצון הנעלם (מחשבה ורצון המוחלט) ולמעלה יותר ברצון המוחלט בעצמותו שע"י האתעדל"ת יתעורר הרצון גלוי.

And the teshuvah of the sounding of the shofar, through which the resolve in the hidden will (thought and absolute will) is drawn down, and even higher, in the absolute will in its essence, that through the isarusa d'letata the revealed will is awakened.

והביטול הפנימי שמצד עצם הנשמה, שעי"ז נמשך רצון המוחלט עצמו.

And the inner bittul (self-nullification) that comes from the essence of the soul, through which the absolute will itself is drawn down.

וע"פ הידוע שהענין דבנין המלכות הוא במשך כל עשרת ימי תשובה, יש לומר, שגם בעשרת ימי תשובה צריכה להיות (נוסף על עבודת התשובה) גם עבודה שמצד עצם הנשמה.

And based on the well-known principle that the building of Malchus (sovereignty) takes place throughout the Ten Days of Teshuvah, it can be said that even during the Ten Days of Teshuvah, in addition to the service of teshuvah, there must also be service that comes from the essence of the soul.²⁹³⁰

וזהו שבעשרת ימי תשובה אומרים שיר המעלות ממעמקים, ואיתא בזהר וההוא עמיקא דעמיקתא (מעמקים לשון רבים) אקרי תשובה.

And this is why during the Ten Days of Teshuvah we say 'Shir Hama'alos Mima'amakim' ('A Song of Ascents: Out of the depths'), and it is stated in the Zohar: 'And that deep, deep place (the plural of depths) is called teshuvah.'³¹³²

ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמשך הנ"ל שהם ב' העומקים דרצון הנעלם ורצון המוחלט בעצמותו.

And the Rebbe, my father-in-law, explains in the aforementioned series that these are the two depths: the hidden will and the absolute will in its essence.³³

דההמשכה מהעומק דרצון הנעלם היא ע"י צעקת הקול הבאה מהמקיף דחי', וההמשכה מהעומק דרצון המוחלט היא ע"י צעקת הלב הבאה מהמקיף דיחידה.

The drawing from the depth of the hidden will is through the cry of the voice that comes from the makif of chayah, and the drawing from the depth of the absolute will is through the cry of the heart that comes from the makif of yechidah.

ובמקום אחר איתא בזהר שיר המעלות סתם ולא פירש מאן אמרו, אלא שיר המעלות דזמינין כל בני עלמא למימר.

And elsewhere it is stated in the Zohar: 'Shir Hama'alos' is stated simply, without specifying who said it, but 'Shir Hama'alos' is something that all people are destined to say.³⁴

Part 4

Part 4

ובהמשך הענין שם וכי אמר דוד הכי והא כתיב בכל לבי דרשתיך כו' מאי בעי ממעמקים אלא הכי תאנא כל ב"נ כו' מעיקרא דכל עיקרין.

And in continuation there it says: 'And did David say this? But it is written, "With all my heart I have sought You"... What is the need for "Out of the depths"? Rather, thus it was taught: every person... from the root of all roots.'³⁵

ומבואר בחסידות, שהדיוק בזהר וכי אמר דוד הכי כו' הוא, דכיון שכבר אמר בכל לבי דרשתיך, שבכל לבי הוא פנימיות הלב, מה צריך לומר ממעמקים.

And it is explained in Chassidus that the precision in the Zohar—'And did David say this?'—is that since he already said 'With all my heart I have sought You,' which refers to the inner heart, why is it necessary to say 'Out of the depths'?³⁶

ומבאר, שצריך להמשיך מעיקרא דכל עיקרין, מפנימיות ועצמות א"ס, ובכדי להמשיך משם הוא ע"י העבודה שמפנימיות ועצמות הנפש, ממעמקים, שלמעלה מהעבודה דפנימיות הלב (בכל לבי).

And it is explained that one must draw from the root of all roots, from the innermost and essence of the Infinite Light, and in order to draw from there, it is through the service that comes from the innermost and essence of the soul, from the depths, which is higher than the service of the inner heart ('with all my heart').

ויש לומר, דבמאמר הזהר וההוא עמיקא דעמיקתא אקרי תשובה, מדבר בענין התשובה המשכת ההחלט שברצון הנעלם וברצון המוחלט שע"י האתעדל"ת יתעורר הרצון גלוי,

And it can be said that in the Zohar's statement 'and that deep, deep place is called teshuvah,' it is speaking about the teshuvah that draws the resolve in the hidden will and in the absolute will, that through the isarusa d'letata the revealed will is awakened,

שע"י התשובה דראש השנה ודעשי"ת. וכיון שההחלט שברצון הנעלם וברצון המוחלט הוא בנוגע לרצון הגלוי, לכן,

which is through the teshuvah of Rosh Hashanah and the Ten Days of Teshuvah. And since the resolve in the hidden will and in the absolute will is in relation to the revealed will, therefore,

גם העבודה שעל ידה הוא המשכת ההחלט היא בהדרגא דעצם הנשמה ששייכת לכחות הגלויים, דבכללות הם המקיפים דחי' ויחידה.

also the service through which this resolve is drawn is at the level of the essence of the soul that is connected to the revealed powers, which in general are the makifim of chayah and yechidah.

ובהמאמר שיר המעלות סתם כו' (שאין מזכיר שם ענין התשובה) מדבר בענין המשכת רצון המוחלט עצמו (פנימיות ועצמות א"ס, עיקרא דכל עיקרין), דהמשכה זו היא ע"י העבודה שמצד עצם הנשמה (פנימיות ועצמות הנפש).

And in the maamar 'Shir Hama'alos Stam' (where teshuvah is not mentioned), it speaks about drawing the absolute will itself (the innermost and essence of the Infinite Light, the root of all roots), and this drawing is through the service that comes from the essence of the soul (the innermost and essence of the soul).

וזהו שבמאמר זה (דוקא) אומר שיר המעלות סתם כו' דזמינין כל בני עלמא למימר, כי העבודה שמצד עצם הנשמה היא בכולם בשוה.

And this is why in this maamar it specifically says 'Shir Hama'alos Stam'—that all people are destined to say it—because the service that comes from the essence of the soul is equal in everyone.

ז) ויש לומר, דבראש השנה ויום הכפורים העבודה דממעמקים היא נעלית יותר מהעבודה דממעמקים שבהימים שבין ראש השנה ליום הכפורים.

7) And it can be said that on Rosh Hashanah and Yom Kippur, the service of 'mima'amakim' ('out of the depths') is loftier than the service of 'mima'amakim' during the days between Rosh Hashanah and Yom Kippur.

דבעשרת ימי תשובה, שענינם הוא (כשמם) ימי תשובה (והענין דתמליכוני עליכם אינו בגילוי כ"כ בימים אלה), העבודה דממעמקים (שבגילוי) היא (בעיקר) בהעומק דעצם הנשמה ששייכת לכוחות הגלויים,

For during the Ten Days of Teshuvah, whose main theme (as their name implies) is teshuvah (and the concept of 'make Me King over you' is not as revealed in these days), the service of 'mima'amakim' (as it is revealed) is mainly in the depth of the essence of the soul that is connected to the revealed powers,

ובראש השנה שעיקר ענינו הוא תמליכוני עליכם [דענין זה הוא בעיקר מצד עצם הנשמה], העבודה דממעמקים היא בהעומק דעצם הנשמה שלמעלה משייכות לכחות הגלויים.

whereas on Rosh Hashanah, whose main theme is 'make Me King over you' [which is primarily from the essence of the soul], the service of 'mima'amakim' is in the depth of the essence of the soul that is above connection to the revealed powers.

ועד"ז ביום הכפורים, דכיון שעיקר ענינו הוא הכפרה שמצד עיצומו של יום, גילוי ההתקשרות העצמית דעצם הנשמה עם העצמות, לכן, גם העבודה דיום הכפורים היא מצד העומק דעצם הנשמה שלמעלה משייכות לכחות הגלויים.

And similarly on Yom Kippur, since its main theme is the atonement that comes from the essence of the day—the revelation of the essential connection of the essence of the soul with the Essence—therefore, the service of Yom Kippur is also from the depth of the essence of the soul that is above connection to the revealed powers.

ויש לומר, שהעבודה שמצד העומק דעצם הנשמה ביום הכפורים היא בהתשובה דיום הכפורים, שהיא נעלית יותר מהתשובה דכל ימי השנה וגם מהתשובה דעשרת ימי תשובה.

And it can be said that the service from the depth of the essence of the soul on Yom Kippur is in the teshuvah of Yom Kippur, which is loftier than the teshuvah of the entire year and even the teshuvah of the Ten Days of Teshuvah.³⁷

והענין הוא, דבתשובה בכלל, ההתקשרות העצמית דעצם הנשמה עם העצמות היא רק הסיבה שמביאה לתשובה,

The idea is that in teshuvah in general, the essential connection of the essence of the soul with the Essence is only the reason that brings to teshuvah,

אבל התשובה עצמה [שענינה הוא חרטה על שעשה היפך הרצון וקבלה לקיים רצונו ית'] היא מצד עצם הנשמה ששייכת לכחות הגלויים שמגעת בבעל הרצון,

but the teshuvah itself [which is regret for having done the opposite of His will and acceptance to fulfill His will] is from the essence of the soul that is connected to the revealed powers, which reaches the Master of Will,

והתשובה דיום הכפורים היא (בעיקר) להיות מקושר עם העצמות, ולכן נרגש בה בגילוי ההתקשרות דעצם הנשמה (שלמעלה משייכות לכחות הגלויים) עם העצמות (שלמעלה מבעל הרצון).

whereas the teshuvah of Yom Kippur is (primarily) to be connected with the Essence, and therefore, in it is revealed the connection of the essence of the soul (which is above connection to the revealed powers) with the Essence (which is above the Master of Will).³⁸

ויש לומר, דזהו מ"ש הרמב"ם שיום הכפורים הוא זמן תשובה לכל, שהכוונה ב"לכל" היא (גם) לכל בשוה.

And it can be said that this is what the Rambam means when he writes that Yom Kippur is a time of teshuvah for all, that the intention of 'for all' is (also) equally for everyone.³⁹

דבהתשובה שבכל ימי השנה (כולל גם התשובה דעשי"ת) שהיא מצד הדרגא דעצם הנשמה ששייכת לכחות הגלויים, ישנם כו"כ חילוקי דרגות.

For in the teshuvah of the entire year (including also the teshuvah of the Ten Days of Teshuvah), which is from the level of the essence of the soul that is connected to the revealed powers, there are many different levels.

והתשובה דיום הכפורים שהיא מצד עצם הנשמה שלמעלה משייכות לכחות הגלויים, היא בכולם בשוה.

But the teshuvah of Yom Kippur, which is from the essence of the soul that is above connection to the revealed powers, is equal in everyone.

ח) וזהו בסוכות תשבו גו' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות גו' כי בסוכות הושבתי גו',

8) And this is 'basukkos teishvu... kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos... ki vasukkos hoshavti...'

דכל האזרח בישראל ישבו בסוכות וכי בסוכות הושבתי גו' הם שני טעמים על בסוכות תשבו (כמבואר בהמאמר דהמשך ראש השנה תש"ג, הובא לעיל סעיף ב).

That 'kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos' and 'ki vasukkos hoshavti...' are two reasons for 'basukkos teishvu' (as explained in the maamar in the Rosh Hashanah 5703 series, cited above in section 2).

והענין הוא, דבסוכות תשבו הוא גילוי התשובה דיום הכפורים, ובהתשובה דיום הכפורים, ג' ענינים.

The idea is that 'basukkos teishvu' is the revelation of the teshuvah of Yom Kippur, and in the teshuvah of Yom Kippur there are three aspects.

התשובה עצמה, ושני ענינים בשרש וסיבת התשובה.

The teshuvah itself, and two aspects in the root and reason for teshuvah.

דהתשובה עצמה (גם התשובה דיום הכפורים) היא שהאדם משנה את עצמו, שיוצא ממציאותו הקודמת ונעשה מציאות חדשה.

The teshuvah itself (even the teshuvah of Yom Kippur) is that a person changes himself, leaves his previous state, and becomes a new entity.

דשינוי זה הוא בכחות הגלויים דהנשמה.

This change is in the revealed powers of the soul.

ושינוי זה שבכחות הגלויים דהאדם הוא ע"י שמעורר ומגלה עצם הנשמה שבו, היינו עצם הנשמה ששייכת לכחות הגלויים.

And this change in the revealed powers of a person comes through arousing and revealing the essence of the soul within him, meaning the essence of the soul that is connected to the revealed powers.

[ועד"ז הוא בנוגע למעלה, דזה שהאדם נעשה מרוצה לפניו ית' כמו קודם החטא הוא, כי ע"י התשובה נמשך רצון חדש מאוא"ס בעל הרצון].

[And similarly above, that this, that a person becomes pleasing before Him as before the sin, is because through teshuvah a new will is drawn from the Infinite Light, the Master of Will].⁴⁰

ועוד ענין בהתשובה דיום הכפורים, שנרגש בה בגילוי, שהשורש והסיבה האמיתית דתשובה הוא ההתקשרות דעצם הנשמה (שלמעלה משייכות לכחות הגלויים) עם העצמות (שלמעלה מבעל הרצון).

Another aspect in the teshuvah of Yom Kippur is that it is revealed and felt that the true root and reason for teshuvah is the essential connection of the essence of the soul (which is above connection to the revealed powers) with the Essence (which is above the Master of Will).

ולכן, גם בהענין דבסוכות תשבו (שהוא הגילוי דהתשובה דיום הכפורים), ג' הענינים.

Therefore, also in the concept of 'basukkos teishvu' (which is the revelation of the teshuvah of Yom Kippur), there are three aspects.

הענין דבסוכות תשבו עצמו – השינוי במקיף הקרוב, שנעשה אור מתיישב.

The aspect of 'basukkos teishvu' itself—the change in the closer makif, which becomes a settled light.

והטעם על זה הוא – כי בסוכות הושבתי גו' בדרך אתערותא דלעילא.

And the reason for this is—'ki vasukkos hoshavti...' through an isarusa d'le'eila (arousal from Above).

ויש לומר, שהוא ע"ד המובא לעיל סעיף ו דזה שע"י אתעדל"ת מתעורר הרצון גלוי (אף שהאתעדל"ת היא באין ערוך לגבי הרצון) הוא לא מצד הרצון הגלוי עצמו (דכיון שרצון הגלוי שייך לעולמות הוא מוגדר בזה שהנבראים הם באין ערוך לגבי' ואין ביכלתם לעורר אותו), אלא לפי שכן הוחלט ברצון המוחלט.

And it can be said that this is similar to what was brought above in section 6, that this, that through isarusa d'letata the revealed will is aroused (even though the isarusa d'letata is incomparable to the will), it is not because of the revealed will itself (since the revealed will is related to the worlds and is defined by the fact that the created beings are incomparable to it and cannot arouse it), but because so it was resolved in the absolute will.

ועד"ז הוא בהענין דבסוכות תשבו, שהשינוי כביכול שנעשה במקיף הקרוב להיות אור מתיישב הוא,

And similarly, in the concept of 'basukkos teishvu,' the change, so to speak, that occurs in the closer makif to become a settled light is,

כי בסוכות הושבתי בדרך אתערותא דלעילא, המשכה מעצמות אוא"ס שלגבי' אין חילוק בין מקיף לפנימי וגם המקיף יכול לבוא בהתיישבות.

because 'ki vasukkos hoshavti' through an isarusa d'le'eila, a drawing from the Essence of the Infinite Light, for which there is no difference between makif and pnimiyus, and even the makif can come into settlement.

[ע"ד שע"י התשובה נמשך רצון (חדש) מאוא"ס בעל הרצון].

[Just as through teshuvah a (new) will is drawn from the Infinite Light, the Master of Will].

ועוד טעם על בסוכות תשבו – כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, במקיף הרחוק.

Another reason for 'basukkos teishvu'—'kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos,' in the more distant makif.

דענין הישיבה (התיישבות) במקיף הרחוק אינו באופן דפעולה [כי במקיף הרחוק, בחינת לא אדם, אין שייך שיהי' בו פעולה ושינוי,

The concept of dwelling (settlement) in the more distant makif is not in the manner of action [for in the more distant makif, the aspect of 'not adam,' it is not possible for there to be action and change,

כנ"ל סעיף ג], אלא שכל האזרח בישראל, ישבו בסוכות (מקיף הרחוק) מצד עצמם, לפי שהם מושרשים בהעצמות.

as explained above in section 3], but rather, 'kol ha'ezrach b'Yisrael, yeishvu basukkos' (the more distant makif) is from themselves, because they are rooted in the Essence.

[וזהו שאמרו רז"ל עה"פ כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת, כי בדרגא זו כל ישראל שוים].

[And this is what our Sages said on the verse 'kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos'—it teaches that all Israel are worthy to dwell in one sukkah, for at this level all Israel are equal].⁴¹

והוא ע"ד הענין דעיצומו של יום הכפורים, שמצד ההתקשרות העצמית דעצם הנשמה עם העצמות אין פגם מלכתחילה.

And this is similar to the concept of the essence of Yom Kippur, that from the perspective of the essential connection of the essence of the soul with the Essence, there is no blemish to begin with.

וכמו שביום הכפורים, הענין דעיצומו מאיר בגילוי גם בהתשובה דיום הכפורים, שבהתשובה דיום הכפורים נרגש (כנ"ל) שהיא נמשכת מההתקשרות העצמית דעצם הנשמה עם העצמות, עד"ז הוא בסוכות,

And just as on Yom Kippur, the concept of the essence of the day shines openly even in the teshuvah of Yom Kippur, in which it is felt (as above) that it is drawn from the essential connection of the essence of the soul with the Essence, so too on Sukkos,

שכל האזרח בישראל ישבו בסוכות הוא טעם על בסוכות תשבו, דזה שמקיף הקרוב נמשך בפנימיות ונעשה אור מתיישב,

that 'kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos' is a reason for 'basukkos teishvu,' that this, that the closer makif is drawn inward and becomes a settled light,

נרגש בו, שהטעם על זה הוא כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, במקיף הרחוק, התקשרות העצמית דעצם הנשמה עם העצמות.

it is felt within it that the reason for this is 'kol ha'ezrach b'Yisrael yeishvu basukkos,' in the more distant makif—the essential connection of the essence of the soul with the Essence.