024 —מאמרים מלוקט חלק א - אור לי"ג תשרי (הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע), ה'תשמ"ג

וחג האסיף גו' באספך את מעשיך מן השדה, ומבאר בעל ההילולא, דמה שהרגלים נקבעו בזמני התבואה, המכוון הוא (בעיקר) לתבואה ברוחניות.

Vechag ha'asif… be'ospecha es ma'asecha min hasadeh ("And the Festival of Ingathering… when you gather in your work from the field").¹ The baal hahillula (the Rebbe Maharash, whose hillula is today) explains² that the festivals being set at the seasons of the harvest is intended (primarily) for the harvest in its spiritual sense.³

וזהו מה שנקבע חג הסוכות בזמן אסיפת התבואה, ועד שנקרא בשם חג האסיף, מפני שענינו של חג הסוכות קשור ובא לאחרי העבודה דאסיפת התבואה (ואספת דגנך ותירושך ויצהרך) ברוחניות.

This is why the festival of Sukkos was set at the time of gathering the harvest — to the point that it is called Chag Ha'asif (the Festival of Ingathering)⁴ — because the theme of Sukkos is bound up with, and follows upon, the avodah (divine service) of gathering the harvest (ve'asafta⁵ deganecha vesiroshecha veyitzharecha — "and you shall gather in your grain, your wine and your oil"⁶) in its spiritual sense.

וכמו שאסיפת התבואה כפשוטה בגשמיות היא לפני כניסת החג, דביו"ט מי שרי, כ"ה גם ברוחניות, שלאחרי העבודה דבאספכם את תבואת הארץ (הנה אז) תחוגו את חג ה' שבעת ימים.

Just as the literal, physical gathering of the harvest takes place before the festival begins — for is it permitted on Yom Tov?⁷ — so it is spiritually as well: after the avodah of be'aspechem es tevu'as ha'aretz ("when you gather in the produce of the land"), (then) tachogu es chag Havayah shivas yamim ("you shall celebrate the festival of G‑d for seven days").⁸

וצריך להבין השייכות דחג הסוכות, דשמו (חג הסוכות) הוא על שם בסוכות תשבו שבעת ימים, לבאספכם את תבואת הארץ.

We need to understand the connection between the festival of Sukkos — whose name (Chag HaSukkos) derives from basukkos⁹ teshvu shivas yamim ("you shall dwell in sukkos for seven days")¹⁰ — and be'aspechem es tevu'as ha'aretz.

וגם צריך להבין (כהדיוק בכמה דרושים) מ"ש בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, דלכאורה, הרי הציווי בסוכות תשבו גו' הוא לכללות ישראל ולכל אחד מישראל, ומה מוסיף במ"ש כל האזרח בישראל ישבו בסוכות.

We also need to understand (as is noted precisely in several discourses¹¹) the verse⁹ basukkos teshvu shivas yamim kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos ("you shall dwell in sukkos for seven days; every native in Israel shall dwell in sukkos"). Seemingly, the command basukkos teshvu… is already addressed to the Jewish people as a whole and to every individual Jew — so what does the verse add by saying kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos?

וגם צריך להבין מה שבהציווי בסוכות תשבו אומר תשבו שבעת ימים משא"כ בהציווי כל האזרח גו' אומר ישבו סתם (ואינו אומר שבעת ימים).

We also need to understand¹² why the command basukkos teshvu says "you shall dwell for seven days," whereas the command kol ha'ezrach… says simply "shall dwell" (and does not say "seven days").

והנה בהמשך לתחוגו את חג ה' שבעת ימים ממשיך הכתוב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל גו', שגם מצוה זו קשורה עם חג האסיף, דזמנה של מצוה זו הוא דוקא ביום הראשון, ביום הראשון של החג שמצד באספכם גו'.

Following tachogu es chag Havayah shivas yamim, the verse continues:¹³ ulekachtem lachem bayom harishon pri etz hadar kapos temarim va'anaf etz avos ve'arvei nachal… ("And you shall take for yourselves on the first day the fruit of a beautiful tree, branches of date palms, a bough of a thick-leaved tree, and willows of the brook…"). This mitzvah too is connected with Chag Ha'asif,¹⁴ for its time is specifically the first day — the first day of the festival that comes about through be'aspechem….

ועם היות שמצות נטילת ד' מינים אינה קשורה כ"כ עם עצם החג כהמצוה דישיבה בסוכה [וכמובן גם מזה שהחיוב דמצות ישיבה בסוכה הוא בכל שבעת ימי החג (בסוכות תשבו שבעת ימים), משקידש החג, משא"כ החיוב דמצות נטילת ד' מינים מתחיל בבוקר (בעלות השחר, ולכתחילה מנץ החמה) וביום הראשון], מ"מ, הרי גם מצוה זו קשורה (כנ"ל) עם יום הראשון דחג האסיף.

And although the mitzvah of taking the Four Kinds is not bound up with the essence of the festival to the same degree as the mitzvah of dwelling in the sukkah¹⁵ [as is also understood from the fact that the obligation to dwell in the sukkah applies throughout all seven days of the festival (basukkos teshvu shivas yamim) from the moment the festival is sanctified, whereas the obligation to take the Four Kinds begins only in the morning (at dawn, and preferably at sunrise¹⁶) and on the first day¹⁷] — nevertheless this mitzvah too is connected (as explained above) with the first day of Chag Ha'asif.

ב) ולהבין זה (השייכות דסוכה ונטילת ד' מינים לאסיפת התבואה) יש להקדים מה שארז"ל פרי עץ הדר זה הקב"ה כפות תמרים זה הקב"ה וענף עץ עבות זה הקב"ה וערבי נחל זה הקב"ה (ומביאים ראיות מפסוקים על זה).

2) To understand this (the connection of the sukkah and the taking of the Four Kinds to the gathering of the harvest), we must first introduce the teaching of our Sages:¹⁸ pri etz hadar — this is the Holy One, blessed be He; kapos temarim — this is the Holy One, blessed be He; va'anaf etz avos — this is the Holy One, blessed be He; ve'arvei nachal — this is the Holy One, blessed be He (and they bring proofs from verses for each).

ומבאר בעל ההילולא, דמה שכל א' מד' המינים מורה על הקב"ה הוא מצד ענין האחדות שבהם.

The baal hahillula explains¹⁹ that each of the Four Kinds alludes to the Holy One, blessed be He, by virtue of the oneness found in it.

דפרי עץ הדר זה אתרוג שדר באילנו משנה לשנה, דבמשך השנה יש כו"כ שינויים מן הקצה אל הקצה שלכן נקראת בשם שנה מלשון שינוי לפי שיש בה כל שינויי האוירים דכל ו' התקופות שנמנות בכתוב, והאתרוג (שדר באילנו משנה לשנה) הוא סובל את כל השינויים.

Pri²⁰ etz hadar is the esrog, which dwells (dar) on its tree from year to year.²¹ Over the course of a year there are many changes, from one extreme to the other — which is why it is called shanah (year), from shinui (change),²² since it contains all the changes of climate of the six seasons enumerated in the verse²³ — and the esrog (which dwells on its tree from year to year) endures all these changes.

ויתירה מזו, דלא רק שהוא סובל את כל האוירים, אלא שהוא גדל מהם.

Moreover, it does not merely endure all these climates — it grows from them.

היינו, דלא רק ששינויי האוירים אינם עושים בו גרעון, אלא שהוא מקבל מהם תוספת צמיחה.

That is, not only do the changes of climate cause it no deficiency; it actually receives added growth from them.²⁴

דזהו (אמיתית) ענין האחדות שבאתרוג, שהוא מאחד את כל שינויי האוירים, שמכולם נעשה דבר אחד (מציאות האתרוג).

This is the (true) oneness of the esrog: it unites all the changes of climate, so that out of all of them one thing comes into being (the existence of the esrog).

ועד"ז הוא גם בלולב, כפות תמרים (כפת, חסר כתיב) ודרשו רז"ל שצ"ל כפות, שהעלים צריכים להיות באופן שיהיו ראויים לכפותן ולאגדם יחד עם השדרה כדבר אחד.

The same is true of the lulav, kapos temarim (written defectively, כפת), which our Sages expounded to mean that it must be kafus (bound): the leaves must be such that they can be bound and tied together with the spine as one thing.²⁵

דהגם שיש עוד אילנות שהענפים קרובים להעץ, אין זה באופן דכפות (אחדות) כבלולב.

Although there are other trees whose branches lie close to the trunk, this is not in the manner of kafus (oneness) as in the lulav.²⁶

וכ"ה גם בההדסים, ענף עץ עבות, עבות דוקא, תלתא בחד קינא.

So too with the hadassim — anaf etz avos, specifically avos ("thick-leaved"), meaning telasa bechad kina ("three [leaves] on one stem").²⁷

דהגם שהם ג' עלים נפרדים [ריבוי התחלקות, שהרי גם שנים הם רבים, דמיעוט רבים שנים, ומכ"ש ג'] מ"מ הן "עבות" (כמין קליעה), בחד קינא.

Although they are three separate leaves [a multiplicity of division — for even two constitute a plurality, since mi'ut rabim shnayim ("the minimum of a plural is two"),²⁸ all the more so three], nevertheless they are "avos" (like a braid²⁹), on one stem.

וכ"ה גם בערבה (ערבי נחל) שנק' בגמרא בשם אחוונא, על שם שגדלים באחוה.

So too with the aravah (arvei nachal), which the Gemara calls achvana,³⁰ because willows grow in achvah (brotherhood).³¹

דאע"פ שהם ערבי נחל, ערבי לשון רבים, הם באחוה ובאחדות, וכך הוא אופן גידולם (שגדלים באחוה).

Though they are arvei nachal — arvei in the plural — they are in brotherhood and oneness, and this is the very manner of their growth (they grow in brotherhood).

והנה ענין האחדות שבד' מינים אלו הוא באופן שמריבוי נעשה אחדות.

Now, the oneness in these Four Kinds is of the kind in which oneness is formed out of multiplicity.

וכמו באתרוג, שהאוירים דו' תקופות השנה הם שונים זה מזה (ועד שהם הפכים), ואעפ"כ הם מתאחדים אח"כ ונעשים דבר אחד (מציאות האתרוג).

As with the esrog: the climates of the six seasons of the year differ from one another (to the point of being opposites), yet afterwards they unite and become one thing (the existence of the esrog).

וכ"ה גם בלולב, שמזה גופא שאומרים שצ"ל כפות מובן שיש בו עלים נפרדים וצריך לכפותם.

So too with the lulav: from the very fact that it must be kafus, it is understood that it has separate leaves which must be bound.³²

וכ"ה גם בהדס שצ"ל ג' עלים נפרדים ושאעפ"כ יתאחדו זה עם זה (בחד קינא).

So too with the hadas, which must have three separate leaves that nevertheless unite with one another (on one stem).

וכ"ה גם בערבי נחל, שהם ריבוי ערבות (ערבי לשון רבים) ואעפ"כ הם מתאחדים וגדלים באחוה.

And so too with arvei nachal: they are many willows (arvei is plural³³), yet they unite and grow in brotherhood.

ג) וזהו הקשר דמצות נטילת ד' מינים עם חג הסוכות, כי ענין הסוכה הוא שלום, היינו מה שמריבוי נעשה אחדות.

3) This is the connection between the mitzvah of taking the Four Kinds and the festival of Sukkos: the theme of the sukkah is peace³⁴ — that is, oneness formed out of multiplicity.

דמזה מובן גם בנוגע לחג הסוכות, שהוא (כנ"ל בתחילת המאמר) על שם בסוכות תשבו, שענינו הוא מה שמריבוי נעשה אחדות.

From this we understand the same regarding the festival of Sukkos, which (as noted at the beginning of the maamar) is named for basukkos teshvu: its theme is oneness formed out of multiplicity.

דזהו חג הסוכות שבעת ימים, שבעת ימים הו"ע ההתחלקות, דכל יום הוא משונה מזולתו.

This is chag haSukkos shivas yamim ("the festival of Sukkos, seven days"):³⁵ seven days represent division, for each day differs from the others.

ועד שהם כוללים התחלקות דכל משך הזמן.

Indeed, they encompass the division of all time.

כי שבעת ימי השבוע הן שבעת ימי ההיקף.

For the seven days of the week are the seven days of the cycle.³⁶

דזהו מה שבכל שבוע אומרים היום יום ראשון, היום יום שני וכו', דלכאורה הלא מברה"ע עד עתה כבר יש אלפים ורבבות ימים ולמה אנו מונין יום ראשון שני ושלישי וכו', וידוע הביאור בזה, שזהו לפי שהם ימי ההיקף שחוזרין חלילה.

This is why every week we say "Today is the first day, today is the second day," and so on. Seemingly, from the creation of the world until now there have already been thousands upon myriads of days — so why do we count first, second, third day, etc.? The known explanation³⁷ is that these are the days of the cycle, which repeat over and over.

וענין חג הסוכות שבעת ימים הוא, שכל שבעת הימים נעשים ענין אחד, חג הסוכות.

And the meaning of the festival of Sukkos being seven days is that all seven days become one thing — the festival of Sukkos.

ד) וביאור הענין (השייכות דנטילת ד' מינים עם חג הסוכות) בעומק יותר, דענין האחדות שבשניהם הוא לא רק באופן דהתאחדות של דברים נפרדים, אלא אחדות אמיתית שלמעלה מהתחלקות.

4) The deeper explanation of the matter (the connection of taking the Four Kinds with the festival of Sukkos) is that the oneness in both is not only a unification of separate things, but a true oneness that transcends division.

דבמצות נטילת ד' מינים הנה נוסף על האחדות שבכל אחד מד' המינים (כמו שהוא בפני עצמו), שהיא התאחדות של דברים נפרדים, הרי כל ד' המינים נעשים מצוה אחת, ענין אחד.

In the mitzvah of taking the Four Kinds, in addition to the oneness within each of the Four Kinds (as it is on its own) — which is a unification of separate things — all four kinds become one mitzvah,³⁸ one entity.³⁹

דהגם שהם ד' מינים שונים, ומן הקצה אל הקצה, כדאיתא במדרש דד' מינים שבלולב הם כנגד ד' סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, מ"מ הם נעשים כולם (כל הד' סוגים) אגודה אחת לעשות רצונך, דאחדות זו (מה שכולם נעשים אגודה אחת לעשות רצונך) היא אחדות אמיתית שלמעלה מהתחלקות.

Though they are four different kinds — from one extreme to the other, as the Midrash states⁴⁰ that the Four Kinds of the lulav correspond to four types among the Jewish people, from the type corresponding to the esrog, which has both taste and fragrance (Torah and good deeds), to the type corresponding to the aravah, which has neither taste nor fragrance — nevertheless they all (all four types) become agudah achas la'asos retzonecha ("one band to do Your will"). This oneness (all of them becoming one band to do Your will) is a true oneness that transcends division.⁴¹

ועד"ז הוא בענין האחדות דסוכה, דלאחרי שאומר בסוכות תשבו שבעת ימים, ענין האחדות דנפרדים (מה ששבעת ימים מתאחדים בסוכה אחת), מוסיף כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (ישבו סתם, ואינו אומר שבעת ימים), אחדות אמיתית שלמעלה מהתחלקות.

The same applies to the oneness of the sukkah. After saying basukkos teshvu shivas yamim — the oneness of separate things (seven days uniting in one sukkah) — the verse adds kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos (simply "shall dwell," without "seven days"): a true oneness that transcends division.⁴²

ה) ועפ"ז תובן השייכות דחג הסוכות (תחוגו את חג ה' שבעת ימים, דמצות ישיבה בסוכה ודמצות נטילת ד' מינים) לבאספכם את תבואת הארץ, כי באספכם הוא ענין האחדות, שבתחילה הם דברים נפרדים, וענין באספך הוא לאסוף אותם (ולאחדם) יחד.

5) In light of this we can understand the connection of the festival of Sukkos (tachogu es chag Havayah shivas yamim — the mitzvah of dwelling in the sukkah and the mitzvah of taking the Four Kinds) to be'aspechem es tevu'as ha'aretz: be'aspechem is itself oneness — at first they are separate things, and be'ospecha means gathering them (and uniting them) together.

ושני ענינים בזה (בדוגמת ב' המדריגות דאחדות שבסוכה וד' מינים).

There are two aspects to this (paralleling the two levels of oneness in the sukkah and the Four Kinds).

דתחילה היא האסיפה (וההתאחדות) של ריבוי הפרטים דכל מין ומין (דגן, תירוש ויצהר) בפני עצמו, ולאח"ז היא האסיפה (ההתאחדות) דכל ג' המינים יחד, שאוסף כולם אל הבית (למקום אחד).

First comes the gathering (and unification) of the many particulars of each kind (grain, wine and oil) on its own; after that comes the gathering (the unification) of all three kinds together, when one gathers them all into the house⁴³ (into one place).

ו) והנה כל ענינים אלו באים לאחרי העבודה דהתחלת חודש תשרי, אותיות רשית.

6) All these matters come after the avodah of the beginning of the month of Tishrei — whose letters spell reishis ("beginning").⁴⁴

דעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, עשרה ימים, הם בחינת התחלקות, וביום הכפורים הם מתכללים ומתאחדים ביום אחד (דיום הכפורים), אחת בשנה, ולאחרי יום הכפורים, בד' ימים שבין יום הכפורים לסוכות, היא ההכנה לקיום מצות בסוכות תשבו ונטילת ד' מינים, כולל גם העבודה דבאספך את מעשיך מן השדה, דעבודה זו היא (כנ"ל בתחילת המאמר) לפני והכנה לחג הסוכות.

The ten days between Rosh Hashanah and Yom Kippur⁴⁵ — ten days — are a state of division; on Yom Kippur they are absorbed and united into one day (the day of Yom Kippur),⁴⁶once a year.⁴⁷ After Yom Kippur, in the four days between Yom Kippur and Sukkos, comes the preparation for fulfilling the mitzvos of basukkos teshvu and taking the Four Kinds,⁴⁸ which includes the avodah of be'ospecha es ma'asecha min hasadeh — for this avodah (as noted at the beginning of the maamar) precedes and prepares for the festival of Sukkos.

אלא שביום הכפורים, שאין בו אכילה ושתי' וכו', הוא באופן דהפשטה מעניני העולם.

However, on Yom Kippur, when there is no eating, drinking, etc., it is in a mode of detachment from worldly matters.⁴⁹

ובפרט בתפלת נעילה דיום הכפורים, שאז ישראל ומלכא בלחודוהי.

Especially at the Ne'ilah prayer of Yom Kippur, when it is Yisrael uMalka bilchodohi ("Israel and the King alone").⁵⁰

דזהו פירוש נעילה, שנועלים כל השערים ונמצאים (בפנים) רק ישראל ומלכא.

This is the meaning of Ne'ilah ("locking"):⁵¹ all the gates are locked, and only Israel and the King remain (inside).

ובכדי להשלים הכוונה דדירה בתחתונים, צריכה להיות ההמשכה (להמשיך ענין האחדות) למטה, בעוה"ז הגשמי, עד בענינים הגשמיים דעוה"ז, מתחיל מבאספך את מעשיך מן השדה, דהגם שהיא עבודה רוחנית (כנ"ל בתחילת המאמר), מ"מ הרי היא קשורה גם עם אסיפת התבואה (דגנך תירושך ויצהרך) כפשוטה בגשמיות,

To complete the intent of a dirah betachtonim ("a dwelling place for G‑d in the lower realms"),⁵² there must be a drawing down (of this oneness) below, into this physical world — down to the physical matters of this world. It begins with be'ospecha es ma'asecha min hasadeh: although this is a spiritual avodah (as noted at the beginning of the maamar), it is nonetheless also connected with the literal, physical gathering of the harvest (your grain, your wine and your oil).⁵³

ועד"ז הוא גם במצות בסוכות תשבו, דסכך הסוכה צ"ל מגרנך ומיקבך ובזה גופא דוקא מפסולת גורן ויקב,

So too with the mitzvah of basukkos teshvu: the sechach (roof covering) of the sukkah must come migorncha umiyikvecha ("from your threshing floor and your winepress") — and within that, specifically from the waste of the threshing floor and winepress.⁵⁴

ועד"ז הוא גם במצות נטילת ד' מינים, דא"א לקיים המצוה ע"י כוונה, ע"י העבודה דמדות (הגם שד' המינים הם מסוג הצומח וצומח הו"ע המדות), וגם לא ע"י העבודה דמלכות (אף שענין הנענועים הוא להמשיך בנוקבא דז"א (מלכות) העומדת בחזה דז"א),

And so too with the mitzvah of taking the Four Kinds: one cannot fulfill the mitzvah through kavanah (intention)⁵⁵ — not through the avodah of the middos (emotional attributes), even though the Four Kinds belong to the vegetative realm and the vegetative realm corresponds to the middos,⁵⁶ and not through the avodah of Malchus either, even though the purpose of the na'anuim (wavings) is to draw down into the Nukvah of Z"A (Malchus), which stands at the chest of Z"A (Zeir Anpin).⁵⁷

וצריך לד' מינים גשמיים דוקא, ושיגעו בחזה הגשמי דוקא.

Rather, physical Four Kinds are required, and they must touch the physical chest⁵⁸ specifically.

ז) וזהו וחג האסיף גו' באספך את מעשיך מן השדה, שהוא אסיפת כל הענינים יחד.

7) This is the meaning of vechag ha'asif… be'ospecha es ma'asecha min hasadeh: the gathering of all matters together.

וההתחלה בזה היא שמאספים כל הענינים דתורה (ככל העבודות, שהתחלתם היא בענינם כמו שהוא בתורה, מכיון דאסתכל באורייתא וברא עלמא).

It begins with gathering all the matters of Torah⁵⁹ (as with every form of avodah, which begins with its subject as it exists in Torah, since istakel be'oraysa uvara alma — "He looked into the Torah and created the world"⁶⁰).

דהנה כל ענין בתורה יש בו ששים ריבוא פירושים ע"ד הפשט, ששים ריבוא פירושים ע"ד הרמז, וכן ע"ד הדרוש וע"ד הסוד.

Every matter in Torah has six hundred thousand interpretations on the level of pshat (plain meaning), six hundred thousand on the level of remez (allusion), and likewise on the levels of drush (homiletic exposition) and sod (mystical meaning).⁶¹

וצריך לאסוף ולכלול כל הפירושים דחלק הפשט, וכן כל הפירושים דחלק הרמז, דחלק הדרוש ודחלק הסוד, ולאחרי זה לאסוף ולכלול כל ד' החלקים יחד.

One must gather and integrate all the interpretations of pshat, and likewise all those of remez, of drush and of sod — and afterwards gather and integrate all four parts together.

וזהו ואספת דגנך ותירושך ויצהרך, דגן (לחם) הוא נגלה דתורה, תירוש (יין) הוא רזין דאורייתא, ויצהר (שמן) הוא רזין דרזין, והעבודה דואספת דגנך ותירושך ויצהרך היא בשתים.

This is ve'asafta deganecha vesiroshecha veyitzharecha: grain (bread) is the revealed dimension of Torah; wine is razin de'oraysa (the secrets of Torah); and oil is razin derazin (the secrets of the secrets).⁶² The avodah of ve'asafta deganecha vesiroshecha veyitzharecha is twofold:

האסיפה וההתכללות של ריבוי הענינים דכל סוג (נגלה, רזין ורזין דרזין) גופא, וגם האסיפה וההתכללות דכל הסוגים יחד, ולהעלותם לדרגא שלמעלה מהתחלקות, עד לבחי' אתר דכליל כולא ולמעלה יותר.

the gathering and integration of the many matters within each category itself (the revealed, the secrets, and the secrets of the secrets); and also the gathering and integration of all the categories together, elevating them to a level beyond division — up to the level of asar dechalil kula ("the place that includes all")⁶³ and higher still.

והגם דעיקר ענין זה (ההתאחדות דכל עניני התורה) יהי' בביאת המשיח, שילמד את כל העם כולו את כל התורה כולה, גם רזי תורה ורזין דרזין, וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו ופירש"י שלע"ל יתגלה סוד טעמי' (דתורה) ומסתר צפונותי', וכ"ז יהי' אז באופן של ראי', אעפ"כ, מכיון שטועמי' חיים זכו, הרי מעין זה באופן של טעימה עכ"פ יכול להיות וצריך להיות עכשיו.

Although this matter (the unification of all matters of Torah) will be realized primarily with the coming of Moshiach, who will teach the entire people⁶⁴ the entire Torah — including the secrets of Torah and the secrets of the secrets — as it is written,⁶⁵ yishakeini minshikos pihu ("Let him kiss me with the kisses of his mouth"), which Rashi explains to mean that in the Time to Come the secret of its (the Torah's) reasons and its hidden treasures will be revealed, and all this will then be in a mode of sight⁶⁶ — nevertheless, since to'ameha chaim zachu ("those who taste it merit life"),⁶⁷ a foretaste of this, at least in a mode of tasting, can and must take place now.

ומזה (מהענין דואספת דגנך ותירושך ויצהרך כמו שהוא בתורה) נמשך שיהי' ואספת דגנך ותירושך ויצהרך בכל עניני עבודת האדם ברוחניות, ועד שזה נמשך גם בואספת דגנך ותירושך ויצהרך כפשוטו, בדגן תירוש ויצהר הגשמיים.

From this (from ve'asafta deganecha vesiroshecha veyitzharecha as it exists in Torah) it extends to ve'asafta… in every aspect of a person's spiritual avodah, and further still to ve'asafta deganecha vesiroshecha veyitzharecha in its literal sense — physical grain, wine and oil.

ועד"ז הוא גם בענין האחדות דישיבה בסוכה (שלאחרי העבודה דואספת), שיש בזה (כנ"ל) ב' מדריגות, בסוכות תשבו שבעת ימים שהו"ע האחדות כמו ששייך עדיין לשבעת ימים (התחלקות) וכל האזרח בישראל ישבו בסוכות (סתם, שלמעלה מענין שבעת ימים), דעיקר ענין זה יהי' לע"ל, כידוע דפירוש אזרח הוא מה שעתיד להזריח לע"ל, אלא שאעפ"כ יש הארה מזה גם עכשיו.

The same applies to the oneness of dwelling in the sukkah (which follows the avodah of ve'asafta). As explained, it has two levels: basukkos teshvu shivas yamim — oneness as it still relates to seven days (division); and kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos (unqualified, transcending the matter of seven days). This will be realized primarily in the Time to Come — as is known⁶⁸ that ezrach refers to what will shine forth (lehazriach) in the Time to Come — yet even so, a glimmer of it exists now as well.

כפירוש בעל ההילולא (ע"פ זה), דמה שעתיד להזריח לע"ל בתוך ישראל ובפנימיותם, הנה גם עכשיו ישבו בסוכות, שזה מתגלה עליהם (עכשיו) בבחי' סוכות ומקיף.

As the baal hahillula explains (on this verse):⁶⁹ that which will shine forth in the Time to Come within the Jewish people, in their inner being — even now yeshvu basukkos: it is revealed upon them (now) in the form of sukkos, as a makif (encompassing light).

ועד"ז הוא גם בענין הד' מינים (דנטילת ד' מינים הוא (כנ"ל) לאחרי הישיבה בסוכה), דכל אחד מד' המינים הוא "זה הקב"ה", דענין זה הוא גם עכשיו, אלא שעכשיו הוא בהעלם, והגילוי מזה יהי' לע"ל שאז יהי' ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'.

So too with the Four Kinds (the taking of which, as noted, comes after dwelling in the sukkah): each of the Four Kinds is "this is the Holy One, blessed be He." This is so even now, but now it is concealed; its revelation will come in the Time to Come, when venigla kvod Havayah vera'u chol basar… ("the glory of G‑d will be revealed, and all flesh will see…").⁷⁰

ואז יהי' גם אסיפת דגנך ותירושך ויצהרך באופן אחר, שלא יהי' צריך להיות ואספת (שישראל יצטרכו לאסוף) כי אם ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וגו', וגם הישיבה בסוכה תהי' באופן נעלה יותר, שישבו בסוכת עורו של לויתן, וגם ענין זה הקב"ה (שבד' המינים) יהי' אז בגילוי, כפי שאני נכתב כך אני נקרא,

Then the gathering of your grain, wine and oil will also be different: there will be no need for ve'asafta (for the Jewish people to do the gathering); rather, ve'amdu zarim vera'u tzonchem uvnei nechar ikareichem… ("strangers will stand and tend your flocks, and foreigners will be your farmers…").⁷¹ Dwelling in the sukkah too will be in a loftier manner — they will dwell in the sukkah made of the skin of the Leviathan.⁷² And "this is the Holy One, blessed be He" (in the Four Kinds) will then be openly revealed, as in kesheani nichtav kach ani nikra ("as I am written, so shall I be pronounced").⁷³

אלא שמעין זה (דכל ענינים אלו) יש גם עכשיו, וכנ"ל בפירוש כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, ועאכו"כ בהזמן דסוף הגלות (עקבתא דמשיחא) שנשארו רק רגעים ספורים, והבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, ובשמחה ובטוב לבב.

Yet a foretaste of (all) this exists even now, as explained regarding kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos — and all the more so in the time of the end of exile (ikvesa diMeshicha, "the footsteps of Moshiach"), when only a few moments remain, and the Torah has promised that the Jewish people will ultimately do teshuvah at the end of their exile and will immediately be redeemed⁷⁴ — and with joy and gladness of heart.