022 —מאמרים מלוקט חלק א - אור לי"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש), ה'תש"מ

בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (והטעם על זה) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים גו'.

Basukkos teshvu shivas yamim kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos, (and the reason for this) lema'an yed'u doroseichem ki vasukkos hoshavti es Bnei Yisrael behotzi'i osam me'eretz Mitzrayim… ("You shall dwell in sukkos for seven days; every native in Israel shall dwell in sukkos, so that your generations will know that I made the Children of Israel dwell in sukkos when I brought them out of the land of Egypt…").¹

ומלשון הכתוב (למען ידעו גו') למדים שידיעה זו היא (לא רק ענין בכוונת המצוה, אלא) חלק בקיום המצוה (כדמוכח גם מלשון כ"ק אדמו"ר הזקן בשולחנו).

From the wording of the verse (lema'an yed'u… — "so that they will know") we learn² that this knowledge is (not merely a matter of the intention behind the mitzvah, but) part of the fulfillment of the mitzvah itself (as is also evident from the wording of the Alter Rebbe in his Shulchan Aruch³).

וידועים דיוקי רבותינו נשיאינו בזה, מה נוגע כ"כ ידיעה זו עד שהיא חלק מהמצוה.

Well known are the precise questions of our Rebbeim on this: why is this knowledge so vital⁴ that it forms part of the mitzvah?

וגם מהו בסוכות תשבו, הרי סוכה הוא בחי' מקיף וענין ההתיישבות (דתשבו כולל גם הפירוש דהתיישבות) שייך בבחי' פנימי דוקא, ומזה שאומר בסוכות תשבו מוכח שגם לאחרי הישיבה נשאר הוא בחי' מקיף, וענין ההתיישבות צ"ל בבחי' המקיף.

Also, what is meant by basukkos teshvu? A sukkah is a makif (an encompassing, transcendent level), whereas settling in (for teshvu also carries the meaning of hisyashvus, settled internalization) belongs specifically to the pnimi (the inward level);⁵ and from the fact that it says basukkos teshvu ("in sukkos you shall dwell"), it is evident that even after the dwelling it remains a makif,⁶ and the settling in must take place within the makif.

גם צריך להבין מ"ש כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, הרי הציווי בסוכות תשבו הוא לכל ישראל ומה מוסיף דכל האזרח בישראל ישבו בסוכות ובהציווי בסוכות תשבו אומר שבעת ימים משא"כ בהציווי כל האזרח גו' אומר ישבו בסוכות סתם.

We also need to understand the words kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos: the command basukkos teshvu is already addressed to all of Israel, so what does kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos add?⁷ And in the command basukkos teshvu it says "seven days," whereas in the command kol ha'ezrach… it says simply "shall dwell in sukkos."⁶

והנה מפסוק זה (כל האזרח בישראל ישבו בסוכות) למדים דכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת.

Now, from this verse (kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos) we learn⁸ that all of Israel are fit to dwell in one sukkah.

וצ"ל, הרי ענין האחדות דכל ישראל (ענין אתם נצבים היום כולכם) הוא גם במשך כל השנה, ועד שמצות אהבת ישראל [שהטעם לזה הוא לפי שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה (ענין האחדות) כמבואר בתניא] היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא, היינו שכל מצוה היא כמו פירוש ופרט בענין האחדות דכל ישראל, ולמה מודגש זה במצות סוכה דוקא.

This needs explanation: the unity of all Israel (the theme of atem nitzavim hayom kulchem — "You are standing today, all of you"⁹) applies throughout the entire year — to the point that the mitzvah of ahavas Yisrael [whose reason is that all souls are like twins, with one Father to them all (the theme of unity), as explained in Tanya¹⁰] is "the entire Torah, and the rest is its commentary,"¹¹ meaning that every mitzvah is like a commentary on, and a detail of, the unity of all Israel.¹² Why, then, is this emphasized specifically in the mitzvah of sukkah?

וגם צריך להבין מ"ש (לפנ"ז) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, וידוע שמצוה זו יש לה שייכות לענין הסוכה, שלכן מצוה מן המובחר שנטילת ד' מינים תהי' בסוכה.

We also need to understand what is written (just before this¹³): ulekachtem lachem bayom harishon pri etz hadar kapos temarim va'anaf etz avos ve'arvei nachal ("And you shall take for yourselves on the first day the fruit of a beautiful tree, branches of date palms, a bough of a thick-leaved tree, and willows of the brook"). It is known¹⁴ that this mitzvah is connected with the sukkah, which is why the choicest way to perform it is to take the Four Kinds in the sukkah.¹⁵

דזהו גם השייכות דנטילת ד' מינים לבחי' הדעת (בדוגמת למען ידעו דסוכה), כדאיתא בכתבי האריז"ל שענין כוונת הנענועים דלולב הוא להמשיך דעת לנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א (שלכן צריך שהלולב ומיניו יגעו בחזה).

This is also the connection of taking the Four Kinds to the level of Daas (knowledge) (paralleling lema'an yed'u of the sukkah), as stated in the writings of the Arizal¹⁶ that the intent of the waving of the lulav is to draw Daas into the Nukva of Z"A (Zeir Anpin), which stands at the chest of Z"A (which is why the lulav and its accompanying species must touch the chest).

ב) ויובן זה בהקדם ענין המשכת המקיף בהתיישבות (בסוכות תשבו) בעבודת ה' כמו שהוא במשך חיי האדם בכלל, ועד"ז בכל יום ויום.

2) This will be understood by first explaining how the makif is drawn into settled internalization (basukkos teshvu) in the service of G‑d, as this takes place over the course of a person's life in general, and likewise in each and every day.

דהגם שענין זה בעיקרו הוא בחג הסוכות, בסוכות תשבו, מ"מ התורה כללות ופרטות נאמרה, ויש מעין ענין זה גם במשך כל השנה.

For although this belongs primarily to the festival of Sukkos, basukkos teshvu, nevertheless "the Torah was given in general principles and in details,"¹⁷ and something of it exists throughout the entire year as well.

והענין הוא, הנה ב' הענינים דמקיף ופנימי בעבודת ה' בכלל הם אמונה והשגה.

The explanation: the two aspects of makif and pnimi in the service of G‑d in general are emunah (faith) and hasagah (intellectual comprehension).

ותחלה צ"ל ענין המקיף דסוכה, ואח"כ צ"ל בסוכות תשבו, כי תחלת העבודה היא בבחי' אמונה.

First there must be the makif of the sukkah, and afterwards basukkos teshvu, because the service of G‑d begins with emunah.

דכל אחד ואחד מישראל, מיד שיצא לאויר העולם, יש בו בחי' אמונה, כמארז"ל שישראל הם מאמינים בני מאמינים.

Every single Jew, from the moment he enters the world, possesses emunah, as our Sages say¹⁸ that Israel are ma'aminim bnei ma'aminim ("believers, the children of believers").

דזהו תואר אמיתי ע"פ תורת אמת של כאו"א מישראל.

This is a true description, according to the Torah of truth, of each and every Jew.

ולאחרי שהגיע לחינוך וכו' ובא לכלל דיעה, הנה מה שתחלה הי' אצלו בבחי' אמונה ומקיף, נמשך בבחי' פנימיות והתיישבות, ועד שזה נעשה כל מציאותו.

After he reaches the age of education, etc., and comes to maturity of mind, what was at first faith and makif for him is drawn into inwardness and settled understanding, until it becomes his entire being.

ומ"מ גם אז יש לו בחי' אמונה, כי לאחרי וע"י המשכת המקיף (מה שמקודם הי' בבחי' מקיף) בפנימיות, נמשך בחי' מקיף עליון יותר, ומקיף זה הוא בבחי' אמונה.

Even then, however, he still has emunah, because after, and through, drawing the makif (what was previously a makif) into inwardness, a higher makif is drawn down,¹⁹ and this makif is in the mode of emunah.

ועד"ז הוא במשך כל ימי חייו, דכל מה שמתעלה יותר בעבודתו ובהשגתו, הנה מה שבתחלה הי' אצלו בבחי' אמונה, נמשך בהבנה והשגה, והאמונה שלו היא בבחי' נעלית יותר [ובדוגמת כללות בנ"י, שבתחלה היו בכלל אוה"ע, שהאמונה שלהם היא רק בבחי' כח הפועל בנפעל, ואח"כ נתעלו כו' להיות אמונתם בבחי' סוכ"ע, וכמבואר בסידור שער חג המצות בתחלתו].

So it is throughout all the days of his life: the higher he rises in his service and comprehension, what was at first emunah for him is drawn into understanding and comprehension, and his emunah is on a loftier level [like the Jewish people as a whole, who at first were counted among the nations of the world, whose faith is only in G‑d as the power of the Creator within the created, and afterwards were elevated, etc., so that their faith is in sovev kol almin (the level that transcends all worlds), as explained in the Siddur at the beginning of Shaar Chag HaMatzos].

ועד שארז"ל יאמין לכל דבר זה משה רבינו, הגם שמשה הי' תכלית שלימות החכמה, הרי גם לאחרי שלימות ההשגה יש ענינים שהם בבחי' אמונה למעלה מהשגה.

Our Sages even say²⁰ that yaamin lechol davar ("believes every word") refers to Moshe Rabbeinu. Though Moshe was the ultimate perfection of wisdom, even after perfect comprehension there remain matters that are in the mode of emunah, above comprehension.

ואדרבה, כל מה שמשיג יותר הנה ההשגה גופא מחייבת יותר שיש ענינים שהם למעלה מהשכל, ועד כהמאמר תכלית הידיעה שלא נדעך.

On the contrary, the more one comprehends, the more comprehension itself compels the conclusion that there are matters beyond intellect — to the point of the saying²¹ tachlis hayedi'ah shelo neda'acha ("the ultimate knowledge is that we cannot know You").

ג) ועד"ז הוא בעבודת האדם בכל יום ויום, יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב, שהעבודה בתחלת היום היא בבחי' אמונה, מודה אני כו' רבה אמונתך, וגם בהתחלת התפלה אומרים הודו לה', הודאה בלבד.

3) The same applies to a person's service each and every day — yetzei adam lefa'olo vela'avodaso adei arev ("man goes out to his work and to his labor until evening")²²: the service at the beginning of the day is in the mode of emunah — Modeh ani… rabbah emunasecha ("I thank You… great is Your faithfulness") — and at the beginning of prayer, too, we say Hodu laHavayah ("Give thanks to G‑d"), acknowledgment alone.

ואח"כ היא העבודה דהתבוננות והשגה בפסוד"ז, ובפרט בברכות ק"ש וק"ש.

Afterwards comes the service of contemplation and comprehension in Pesukei DeZimrah, and especially in the blessings of the Shema and the Shema itself.

ולאחרי זה הוא הביטול דשמו"ע, שהוא ביטול בתכלית, כמו הביטול דאמונה (אלא שאמונה זו היא האמונה שלאחרי ההשגה).

After that comes the bittul (self-nullification) of Shemoneh Esrei, which is utter bittul, like the bittul of emunah (except that this emunah is the emunah that follows comprehension).

ובכח כ"ז יצא גו' ולעבודתו עדי ערב, שעושה עבודתו במשך כל היום עדי ערב כפירוש הפשוט דעדי ערב, וגם הפירוש בעדי ערב מלשון ערבות ומתיקות, דע"י שעוסק (במשך כל היום) בעניני העוה"ז הגשמי שאין תחתון למטה ממנו, שמצד עצמם הם בבחי' ערב וחושך, ומהפכם לקדושה, הנה עי"ז נעשה אמיתית הערבות ומתיקות, כי כאשר מהפכים דבר מר למתוק היא מתיקות גדולה יותר מכמו שהוא בדבר מתוק מתחלתו.

By the strength of all this, yetzei… vela'avodaso adei arev: he does his work throughout the whole day "until evening," in the plain meaning of adei arev, and also in the interpretation of adei arev as related to arevus, pleasantness and sweetness.²³ By engaging (throughout the day) in the matters of this physical world, below which there is nothing lower,²⁴ which in themselves are "evening" and darkness, and transforming them to holiness, true pleasantness and sweetness is produced — for when something bitter is transformed into sweet, the sweetness is greater than that of something sweet from the outset.²⁵

ועי"ז יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (גם כפשוטו), שפעולתו ועבודתו במשך כל היום עדי ערב היא בשלימות, כי יש לו סייעתא דשמיא, וסיוע בשלימות, בכל פרטי עבודתו.

And through this, yetzei adam lefa'olo vela'avodaso adei arev (in its plain sense too): his activity and work throughout the day until evening are complete, for he has siyata diShmaya (Heavenly assistance), complete assistance, in every detail of his work.

ד) וזהו בסוכות תשבו, דבתחלה צ"ל ענין הסוכה, בחי' מקיף.

4) This is basukkos teshvu: first there must be the sukkah, the makif.

וזה עצמו (עשיית המקיף דסוכה), גם לפני קיום מצות בסוכות תשבו (ובפרט קודם שנמשך בהתיישבות), הוא ענין נעלה ביותר [כדמוכח גם ממ"ש חג הסוכות תעשה לך, שיש מצוה גם בעשיית הסוכה].

And this itself (making the makif of the sukkah), even before fulfilling basukkos teshvu (and especially before it is drawn into settled internalization), is an exceedingly lofty matter [as is also evident from the verse²⁶ chag haSukkos ta'aseh lecha ("You shall make the festival of Sukkos for yourself"), that there is a mitzvah in the very making of the sukkah²⁷].

ובפרט לפי המבואר בדרושי בעל ההילולא שסכך הסוכה [שהוא עיקר הסוכה, והסוכה נקראת ע"ש הסכך] נעשה מענן הקטורת דיום הכפורים, וידוע גם דסכך בגימטריא מאה כנגד מאה קולות דשופר שנהגו ישראל (דמנהג ישראל תורה היא) לתקוע בראש השנה.

Especially according to what is explained in the discourses of the baal hahillula (the Rebbe Maharash, whose yahrzeit is today)²⁸ that the sechach (the roof covering) of the sukkah [which is the essence of the sukkah — the sukkah is named after the sechach²⁹] is made from the cloud of the incense of Yom Kippur. It is also known³⁰ that סכך has the numerical value of one hundred, corresponding to the hundred blasts of the shofar that Israel have the custom³¹ (and minhag Yisrael Torah hi — "a custom of Israel is Torah"³²) to sound on Rosh Hashanah.

וגם פרטי הקולות מרומזים בהאותיות דסכך, ס' קולות דתקיעה, כ' קולות דשברים וכ' דתרועה.

The details of the blasts are also alluded to in the letters of סכך: samech — sixty tekios; kaf — twenty shevarim; and kaf — twenty teruos.³⁰

והיינו שההמשכה בראש השנה (מה שממשיכים ע"י המאה קולות) היא באופן דבכסא (בהעלם), ואח"כ באה לידי גילוי (ליום חגינו) בחג הסוכות בסכך הסוכה.

That is, what is drawn down on Rosh Hashanah (through the hundred blasts) comes in the mode of bakeseh (concealed), and afterwards it is revealed (leyom chageinu — "for the day of our festival") on Sukkos,³³ in the sechach of the sukkah.

דכל זה הוא מעלת המקיף דסוכה כמו שהוא מצ"ע.

All of this is the virtue of the makif of the sukkah in its own right.

ואח"כ צ"ל בסוכות תשבו, להמשיך המקיף דסוכה בהתיישבות ובפנימיות, והמשכה זו צ"ל שבעת ימים שכוללים כל ימי ההיקף, ועי"ז נמשך אח"כ בשמע"צ (שהמקיף נכנס בפנימיות ועצרת, ונמשך) מקיף עליון יותר, בחי' יום השמיני ששומר את ההיקף, שעכ"ז נאמר ביום השמיני עצרת תהי' לכם, יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך.

Afterwards must come basukkos teshvu — drawing the makif of the sukkah into settled internalization and inwardness. This drawing down must take seven days, which include all the days of the cycle; and through this, afterwards on Shemini Atzeres (when the makif enters within and is "gathered in," atzeres), a still higher makif is drawn down — the level of the eighth day, which guards the cycle,³⁴ about which it is said³⁵ bayom hashemini atzeres tihyeh lachem ("On the eighth day you shall have an assembly") — yihyu lecha levadecha ve'ein lezarim itach ("Let them be yours alone, and not for strangers with you").³⁶

ה) וזהו גם השייכות דנטילת ד' מינים לסוכה, וכנ"ל שמצות נטילת ד' מינים בסוכה היא מצוה מן המובחר, כי המשכת המקיף דסוכה בבחי' פנימיות והתיישבות נעשה בעיקר ע"י נטילת ד' מינים.

5) This is also the connection of taking the Four Kinds to the sukkah — and, as mentioned, taking the Four Kinds in the sukkah is the choicest way to fulfill the mitzvah — because drawing the makif of the sukkah into inwardness and settled internalization is accomplished primarily through taking the Four Kinds.

ויובן זה ע"פ המבואר בסידור ובדרושי בעל ההילולא שד' מינים אלו רומזים על ענין האחדות.

This will be understood from what is explained in the Siddur³⁷ and in the discourses of the baal hahillula³⁸ that these Four Kinds allude to unity.

דבלולב כתיב כפות תמרים, ודרשו רז"ל שצ"ל כפות, שכל העלים (עם היות שבעצם הם נפרדים זה מזה) צריכים להיות דבוקים ואחוזים זה בזה כאילו הם אחד, וגם כל עלה כפול מב', היינו דב' העלים שבו מתחברים ומתאחדים לעלה אחד.

Regarding the lulav it is written kapos temarim, and our Sages expounded³⁹ that it must be kafus (bound): all the leaves (although essentially separate from one another) must be joined and held to one another as if they were one; and each leaf is also double, meaning that its two halves are joined and united into a single leaf.

וכן הוא בההדסים שנק' ענף עץ עבות, עבות דוקא, תלתא בחד קינא.

So too the hadassim, called anaf etz avos — specifically avos (thick-leaved), telasa bechad kina ("three leaves on one stem").⁴⁰

וכן הוא בערבי נחל שגדלים באחוה.

So too the arvei nachal, which grow in achvah (brotherhood).⁴¹

ומכ"ש באתרוג שדר באילנו משנה לשנה, דלא רק שסובל את כל שינויי האוירים דד' תקופות השנה (קיץ וחורף קור וחום), אלא שהוא גם גדל מכל ד' אוירים אלו.

All the more so the esrog, which dwells on its tree from year to year:⁴² not only does it endure all the changes of climate of the four seasons of the year (summer and winter, cold and heat), but it also grows from all four of these climates.⁴³

ויתירה מזו שגידולו בשלימות (של האתרוג) הוא במשך ג' שנים, היינו דענין הנ"ל (מה שהוא סובל את כל שינויי האוירים וגם גדל מהם) מתחדש בו ג' פעמים, דבג' פעמים הוי חזקה.

Moreover, the esrog's complete growth takes three years, meaning that the above (enduring all the changes of climate and growing from them) is renewed in it three times⁴³ — and three times establishes a chazakah (a settled pattern).⁴⁴

ועפ"ז יובן מה שהמשכת המקיף (דסוכה) בפנימיות נעשה בעיקר ע"י נטילת ד' מינים, כי ענין האחדות שבד' המינים מורה על בחי' הדעת (שלכן נמשך על ידם בחי' הדעת, כנ"ל מכתבי האריז"ל).

In light of this we can understand why drawing the makif (of the sukkah) into inwardness is accomplished primarily through taking the Four Kinds: the unity within the Four Kinds indicates the level of Daas⁴⁵ (which is why Daas is drawn down through them, as cited above from the writings of the Arizal).

וע"ד כמו שהוא באדם, דמי שיש לו מוחין דגדלות ודעתו רחבה יכול לסבול גם היפוכו.

It is as with a person: one who has mochin degadlus (mature intellect) and a broad mind can tolerate even his opposite.⁴⁶

ובפרט שהאחדות שבד' מינים, ובפרט באתרוג, הוא לא רק שהוא סובל הפכים, אלא שההפכים נעשים למציאות אחת, שזה מורה על ריבוי הדעת.

Especially since the unity within the Four Kinds, and especially in the esrog, is not only that it tolerates opposites, but that the opposites become a single entity — which indicates an abundance of Daas.

ולכן המשכת המקיף דסוכה בפנימיות נעשה בעיקר ע"י נטילת ד' מינים, כי דעת הוא ענין הפנימיות, כמבואר בתניא בסיום וחותם פרק שלישי בענין המעלה שבדעת על חכמה ובינה שדעת הוא מלשון התקשרות כו'.

Therefore drawing the makif of the sukkah into inwardness is accomplished primarily through taking the Four Kinds, since Daas is inwardness, as explained in Tanya at the very close of chapter three⁴⁷ regarding the superiority of Daas over Chochmah and Binah — that Daas denotes hiskashrus (binding), etc.

ו) וזהו גם השייכות של ענין האחדות דכל ישראל לענין הסוכה (כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת), כי המקיף דסוכה הוא סובב ומקיף את כל ישראל כאחד, בדוגמת ענני הכבוד (בסוכות הושבתי גו') שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד.

6) This is also the connection of the unity of all Israel to the sukkah (all of Israel are fit to dwell in one sukkah): the makif of the sukkah surrounds and encompasses all of Israel as one, like the Clouds of Glory (vasukkos hoshavti…⁴⁸), which encompassed all of Israel together as one man.

וזהו גם בסוכות תשבו, תשבו כעין תדורו, דכמו שהסוכה מקיף את כל ישראל כאחד, מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ושואב מימיך, עד"ז הוא בכאו"א מישראל בפרט, שכל עניניו צריכים להיות בהמקיף דסוכה.

This is also basukkos teshvu — teshvu ke'ein taduru ("dwell as you would live in your home")⁴⁹: just as the sukkah encompasses all of Israel as one, "your heads, your tribes… your woodchopper and your water-drawer," so it is with each individual Jew — all his affairs must be within the makif of the sukkah.

ומדייק בסוכות תשבו שכולל (לא רק הפירוש תשבו כעין תדורו אלא) גם הפירוש דהתיישבות, שצריך להמשיך בחי' המקיף דסוכה בבחי' ההתיישבות.

The verse says precisely basukkos teshvu, which includes (not only the meaning teshvu ke'ein taduru, but) also the meaning of settled internalization — that the makif of the sukkah must be drawn into hisyashvus.

ומוסיף למען ידעו גו', שצריך להמשיך זה גם בהשגה, ובהשגה גופא במוח הדעת שבו הוא עיקר ההתיישבות והפנימיות.

And it adds lema'an yed'u…: this must also be drawn into comprehension, and within comprehension itself into the faculty of Daas, where the essence of settled internalization and inwardness lies.

ומדייק למען ידעו דורותיכם גו', שגם הדורות הבאים (לאחרי הדור שיצאו ממצרים) יקיימו מצות סוכה לא רק במעשה בפועל, אלא שקיום מצוה זו זאָל זיי דורכנעמען בפנימיות, עד שגם יורגש במוח הדעת.

It says precisely lema'an yed'u doroseichem… ("so that your generations will know"): that the later generations too (after the generation that left Egypt) should fulfill the mitzvah of sukkah not only in actual deed, but that the fulfillment of this mitzvah zol zei durchnemen (should permeate them) inwardly, until it is felt even in the faculty of Daas.

ומוסיף שבעת ימים, שהמשכה זו צריכה להיות בכל ז' ימי ההיקף, היינו בכל הבחי' דהשתלשלות עד לבחי' המלכות, וכנ"ל שע"י נטילת הד' מינים נמשך הדעת (גם) בנוק', ועד"ז הוא באדם שבחי' המקיף דסוכה דאַרף דורכנעמען את כל הכוחות שלו עד לכח המעשה שלו (שהרי קיום מצות סוכה צריכה להיות ועיקרה בעשי' בפועל),

And it adds "seven days": this drawing down must be in all seven days of the cycle, that is, in all the levels of hishtalshelus (the chain of descending worlds) down to Malchus — and, as mentioned, through taking the Four Kinds Daas is drawn (also) into the Nukva. So too in man: the makif of the sukkah darf durchnemen (must permeate) all his faculties, down to his faculty of action (for the mitzvah of sukkah must be fulfilled, and is principally fulfilled, in actual deed).

ומזה באים אח"כ לביום השמיני עצרת בחי' שמיני שלמעלה מההיקף דהשתלשלות, וגם בחינה זו נמשכת ע"י הדעת, כי הדעת מחליף מקום הכתר, בחי' אנת הוא חד ולא בחושבן, כמבואר בהמשך וככה.

From this one afterwards comes to bayom hashemini atzeres, the level of "eighth," which is above the cycle of hishtalshelus. This level too is drawn down through Daas, for Daas takes the place of Kesser — the level of Ant hu chad velo vechushban ("You are One, but not in number"),⁵⁰ as explained in the hemshech Vechachah.⁵¹

ז) וממשיך בכתוב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, שבזה הוא מבאר הטעם והכח על העבודה בסוכות תשבו כו'.

7) The verse continues: kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos — and with this it explains the reason for, and the power behind, the service of basukkos teshvu, etc.⁵²

והענין הוא, אזרח לשון עתיד קאי על בחי' עצם הנשמה שתזרח ותאיר לע"ל.

The explanation: ezrach, a future-tense form, refers to the essence of the soul, which will shine forth (tizrach) and illuminate in the Time to Come.⁵³

בחי' איתן שבנשמה כמ"ש משכיל לאיתן האזרחי, איתן מלשון תוקף ומלשון יושן, והוא התוקף דנשמה הבא מבחי' שם ע"ב שאינו מחודש (יושן), דלהיות ששם ע"ב הוא למעלה מתוהו שבו הי' השבירה, לכן נמשך מזה התוקף בכאו"א מישראל בעבודה הנ"ל.

This is the level of eisan in the soul, as it is written⁵⁴ maskil le'Eisan ha'Ezrachi ("A maskil of Eisan the Ezrachite"). Eisan means strength and also age (yoshen); it is the strength of the soul that comes from the Name Ayin-Beis, which is not newly made (it is yoshen, "ancient"). Since the Name Ayin-Beis is higher than Tohu, where the shattering took place, this strength extends from it into each and every Jew in the service described above.⁵⁵

והגם שגילוי בחי' זו יהי' בעיקר לע"ל, מ"מ (ומכיון שבחי' זו היא למעלה מהזמן, לכן) היא פועלת פעולתה גם עכשיו, ובפרט בסוכות.

Although this level will be revealed primarily in the Time to Come, nevertheless (and since this level is above time, therefore) it has its effect even now, and especially on Sukkos.

וזהו בסוכות תשבו גו' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, שע"י בחי' האזרח בישראל שתהי' לעתיד, יש כח גם עכשיו שיהי' בסוכות תשבו, וגם ולקחתם לכם גו' פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, כולל גם הפירוש פרי עץ הדר זה הקב"ה כו' כפות תמרים זה הקב"ה כו' וענף עץ עבות זה הקב"ה כו' וערבי נחל זה הקב"ה, כל הדרגות כביכול באלקות, ובאופן דולקחתם לכם שלוקחים את הקב"ה בבחי' פנימיות, מכיון שישראל (ע"י אורייתא) וקוב"ה כולא חד.

This is basukkos teshvu… kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos: through the level of ezrach beYisrael that will be revealed in the future, there is power even now for basukkos teshvu,⁵⁶ and also for ulekachtem lachem… pri etz hadar kapos temarim va'anaf etz avos ve'arvei nachal — including the interpretation⁵⁷ "pri etz hadar — this is the Holy One, blessed be He… kapos temarim — this is the Holy One, blessed be He… va'anaf etz avos — this is the Holy One, blessed be He… ve'arvei nachal — this is the Holy One, blessed be He," all the levels, as it were, in G‑dliness — and in the manner of ulekachtem lachem ("you shall take for yourselves"), taking the Holy One, blessed be He, inwardly, since Yisrael (through the Torah) and the Holy One, blessed be He, are entirely one.⁵⁸

כן תהי' לנו בההכנה למצות סוכה ובקיום מצות סוכה ומצות ד' מינים בשנה זו, ובקרוב ממש בשנה זו נזכה להגילוי בפועל דכל האזרח בישראל ישבו בסוכות, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, במהרה בימינו ממש.

So may it be for us, in the preparation for the mitzvah of sukkah and in fulfilling the mitzvah of sukkah and the mitzvah of the Four Kinds this year; and very soon, in this very year, may we merit the actual revelation of kol ha'ezrach beYisrael yeshvu basukkos, with the coming of Moshiach Tzidkeinu — may he come and redeem us and lead us upright⁵⁹ to our land, speedily in our days, truly.