Support Torah
Recordings

021 —מאמרים מלוקט חלק א - ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב

כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף גו', הנה מה כתיב לעיל מיני' ימצאהו בארץ מדבר, ואח"ז מסיים הוי' בדד ינחנו.

Mamer - "KeNesher Ya'ir Kino Al Gozalav Yirachef etc., Hinei Mah Kasuv Le'eil Minei Yimtza'eihu Be'eretz Midbar, VeAcharei Zeh Mesayem Havayah Badad Yenachenu."
Shabbos Parshas Haazinu, 12 Tishrei 5742
The Rebbe explains the verse about the eagle arousing its nest as a metaphor for G-d's compassion, showing how the highest Divine mercy descends to the lowest places. Through teshuvah and refining spiritual sparks, one can ascend from spiritual distance to ultimate unity with G-d.

  Video 

בס"ד. ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב

(הנחה)
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף גו'[1], הנה מה כתיב לעיל מיני'[2] ימצאהו בארץ מדבר, ואח"ז מסיים[3] הוי' בדד ינחנו. הנה הפירוש הפשוט בזה הוא, שהקב"ה נוהג עם בני ישראל ברחמים כמו הנשר המרחף על גוזליו (וכפרש"י), כלומר, שיש רחמי נשר כפשוטם, ויש רחמים שהם כמו נשר ולמעלה הימנו. והנה כל הענינים שבתורה ישנם בכל העולמות עד למעלה מעלה, ומזה מובן, דכשם שיש ב' בחינות אלו בעוה"ז הגשמי (נשר וכמו נשר), כך הוא בעולמות שלמעלה ממנו, עולמות בי"ע, עד לעולם האצילות, דאף שיש בו ע"ס הרי הוא עולם האחדות, ומ"מ גם בו יש בחי' נשר והיא מדת הרחמים דאצי', ויש בו בחי' כנשר, היינו רחמים שלמעלה ממדת הרחמים[4]. אמנם אעפ"כ הרי עיקר התורה היא למטה כמאמר[5] תורה לא בשמים היא, וכתורת הרב המגיד[6] על מארז"ל[7] דע מה למעלה ממך, שכל הענינים שלמעלה תלויים בך, בעבודת האדם הנמצא למטה, ובפרט אחרי מ"ת שאז ניתנה התורה למטה ולא בשמים היא (כנ"ל). ועוד זאת, דכל הגבוה יותר יורד למטה יותר[8], היינו דהענין הכי נעלה (שבתורה) נמצא דוקא למטה, ומזה מובן גם בענין הנשר, שפסוק זה כולל את ב' הקצוות, דהרחמים הכי עליונים נמשכים דוקא למטה במקום שבו רחמי נשר כפשוטו.
והענין הוא, דהנה כתיב[9] שלשה המה נפלאו ממני גו' דרך הנשר בשמים גו', ומבואר במ"א[10] דהפלא הוא איך יש פני נשר שהוא עוף טמא במרכבה העליונה. וצריך להבין[11], שהרי יש במרכבה גם פני ארי' אל הימין[12] שהוא חי' טמאה, ומדוע הפליאה היא על הנשר דוקא. והביאור בזה, ע"פ המבואר במ"א[13] שדרך הנשר (פני נשר שבמרכבה) הו"ע קו האמצעי. וזהו מה שתמה על פני נשר דוקא[14], כי פני ארי' אל הימין, דפני ארי' שבמרכבה הם בקו הימין העולה בחיצוניות הכתר בלבד, ואין זה פלא כ"כ, משא"כ פני נשר שהם בקו האמצעי העולה בפנימיות הכתר[15], יפלא מאד איך יש פני עוף טמא בפנימיות הכתר. 
וביאור הענין, דהנה דוקא להיות מדת הרחמים מושרשת בפנימיות הכתר, לפיכך נפלה למטה מטה, וזהו שנק' נשר מלשון נשירה ונפילה[16], דנפיל מן דרגי', עד לעוף טמא שמחוץ למקום הקדושה. ובזה יובן המשך הפסוקים, דכתיב לעיל מיני' ימצאהו בארץ מדבר גו', דמדבר הוא מקום אשר לא ישב אדם שם[17], היינו שהוא מחוץ למושב האדם העליון[18], ועד"ז מחוץ למושב בני ישראל הקרויים אדם[19] אדמה לעליון[20], כי בכל ישראל יש נפש הקדושה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש[21], וכדכתיב לפנ"ז[22] כי חלק הוי' עמו גו', ולפיכך אין להם שום שייכות למקום המדבר (שמחוץ לקדושה), ולא זו בלבד שלא ישב אדם (היינו ישראל) שם, אלא שלא עבר שם, היינו שאין לישראל כל שייכות למקום זה. וזהו שממשיך כנשר יעיר קנו גו', כי למקום זה נפלה בחי' נשר.
אמנם[23] גם על מקום זה נאמר ימצאהו בארץ מדבר גו', דגם משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך[24]. וההעלאה והתשובה ממקום זה היא ע"י גילוי בחי' כנשר בדרגא הכי עליונה, בחי' פנימיות הכתר, כי מיני' ובי' אבא לשדי' בי' נרגא[25], ועי"ז עולים לפנימיות הכתר. דכיון שכל הגבוה יותר יורד למטה ביותר הרי דוקא ע"י שעולים ממקום רחוק כזה, העלי' היא למעלה ביותר. וע"ד המבואר בכ"מ[26] (מל"ת להאריז"ל[27]) בפי' הכתוב[28] כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם, שהמדבר צריך למוצא פי הוי' שבדצ"ח, משום שמזה שנפלו הניצוצות למטה ביותר (בדצ"ח שלמטה ממדבר) מוכח ששרשם למעלה יותר, ולכן בכחם דוקא להחיות את המוצא פי הוי' שבמדבר. ועד"ז יובן למטה מזה, בבחי' נשר שענינה הנפילה מחוץ למקום הקדושה, דדוקא ע"י העלי' ממקום זה עולים עד לפנימיות הכתר. וזהו טעם ירידת הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא[29], מבחי' נשמה שנתת בי עד לנפחתה בי[30] בעוה"ז התחתון, כדי שבעולם זה תהי' העלי' מלמטה ביותר, בסולם המוצב ארצה[31] דוקא, ועי"ז ראשו מגיע השמימה[31], למעלה ביותר, עד שהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה[32]. וזהו[33] מה שממשיך[2] יצרנו כאישון עינו, דאישון הוא השחור שבעין כמארז"ל[34] אין אדם רואה מתוך הלבן שבעין אלא מתוך השחור שבעין, דענין השחור שבעין היינו השחרות וההעלם והריחוק וכו'. דע"י ההתבוננות בזה שנמצא במקום ההעלם, במקום רחוק, ורע ומר עזבך את ה', עי"ז בא לתשובה מעומקא דליבא עד שזדונות נעשו לו כזכיות וזכיות.
וזהו כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף גו', דהריחוף על גוזליו מורה על הרחמים של נשר כפשוטו, דע"י עבודת התשובה מבחי' נשר למטה עולים לבחי' כנשר יעיר קנו שלמעלה מעלה. וע"ד מ"ש במ"א[35] דאית רצון ואית רצון, דהרצון התחתון כלי וממשיך את הרצון העליון. ועד"ז יראה תתאה היא כלי ליראה עילאה וחכמה תתאה היא כלי לחכמה עילאה. הרי עד"ז ע"י בחי' נשר עולים למדת הרחמים שלמעלה עד לרחמים שלמעלה מעלה ממדה. וזהו ימצאהו בארץ מדבר גו', דמציאה שייך בדבר שנאבד, היינו שגם אלה שנאבדו בארץ מדבר הרי משם יקבצך גו', ועד שהיא בחי' מציאה, ענין שלא לפי ערך היגיעה, כי הקב"ה לא שיער כביכול בעצמו (האָט זיך ניט געריכט) שימצא את החלק אלוקה בשלימותו במדבר, שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים[36]. ומשום זה הקב"ה הוא בהתפעלות מעבודת ישראל. ועד שזה מביא לידי תענוג גדול, וכפשטות הענין, דאינו דומה התענוג של מי שהרויח לפי ערך עבודתו (כמ"ש[37] עובד אדמתו ישבע לחם) למי שמוצא מציאה שזהו לא לפי ערך היגיעה. וזהו שממשיך[1] ישאהו על אברתו, לפי שע"י עבודת התשובה עולים למעלה מעלה, עד למעלה מבחי' אברתו, היינו למעלה מרמ"ח אברין דמלכא[38], כי ישראל קדמו לתורה ומצוות כדאיתא בתד"א[39] ואני אומר ישראל קדמו שנאמר (בתורה) דבר אל בני ישראל אמור אל בני ישראל כו'[40]. ועד שעולים למקום זה שנאמר עליו הוי' בדד ינחנו גו', ישראל ומלכא בלחודוהי[41], שישראל ועצומ"ה ית' כולא חד.
והנה ע"י שענינים אלו נלמדים בתושב"כ ואח"כ בתושבע"פ ועד לתורת חב"ד שענינה הוא ההסברה ועד שיתפרנסון מיני'[42], הרי התבוננות זו מביאה לידי מעשה, חיפוש ובירור הניצוצות בכל מקום, ובפרט כשפוגש ניצוצות אלו בהשגחה פרטית, ועי"ז באים לקיום היעוד הוי' בדד ינחנו גו', כמ"ש[43] וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, במהרה בימינו ממש.
********** 
  1. 1 פרשתנו לב, יא.
  2. 2 שם, י.
  3. 3 שם, יב.
  4. 4 ראה אוה"ת פרשתנו ע' א'תרפג ואילך. וראה לקו"ת פרשתנו עח, ג.
  5. 5 נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.
  6. 6 לקוטי אמרים (הוצאת קה"ת) סקצ"ח (נ, סע"ג).
  7. 7 אבות פ"ב מ"א.
  8. 8 הובא ונתבאר בשערי אורה ע' נח ואילך.
  9. 9 משלי ל, יח-יט.
  10. 10 ל"ת להאריז"ל עה"פ משלי שם.
  11. 11 אוה"ת שם ע' א'תרפט. ד"ה כנשר יעיר קנו תרע"ה (המשך תער"ב ח"ב ע' עתר). תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' ל). תשכ"ט (לעיל ע' קכא ואילך).
  12. 12 יחזקאל א, י.
  13. 13 אוה"ת שם ע' א'תרפה ואילך. סה"מ תרע"ח שם ע' כד ואילך.
  14. 14 ראה אוה"ת שם ע' א'תרצ. המשך תער"ב שם. לעיל ע' קכא.
  15. 15 המשך תער"ב ח"א ע' רכ ואילך. סה"מ תרע"ח שם ע' כה. סה"מ תש"ז ע' 152.
  16. 16 לקו"ת פרשתנו שם, א. סה"מ תקס"ד ע' רכא. וראה קהלת יעקב בערכו.
  17. 17 ירמי' ב, ו.
  18. 18 לקו"ת נשא כ, ג. ראה לב, סע"ב ואילך. ועוד.
  19. 19 יבמות סא, רע"א.
  20. 20 של"ה כ, ב. רסח, ב. שא, ב. עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב סל"ג.
  21. 21 תניא רפ"ב.
  22. 22 פרשתנו שם, ט.
  23. 23 בהבא לקמן – ראה לקו"ת פרשתנו שם, א ואילך. סה"מ תקס"ד ע' רכ ואילך. וראה גם אוה"ת פרשתנו ע' א'תרפג ואילך. א'תרפה ואילך. סה"מ תרע"ח שם ע' כד ואילך.
  24. 24 נצבים ל, ד.
  25. 25 כ"ה בתניא רפל"א. וראה סנהדרין לט, ב.
  26. 26 לקו"ת צו יג, סע"ב ואילך. ועוד.
  27. 27 עה"פ עקב ח, ג.
  28. 28 עקב שם.
  29. 29 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
  30. 30 נוסח ברכת השחר (ברכות ס, ב).
  31. 31 ויצא כח, יב.
  32. 32 קהלת יב, ז.
  33. 33 ראה סה"מ תקס"ד שם ע' רכו. אוה"ת פרשתנו שם ע' א'תרפח.
  34. 34 ויק"ר פל"א, ח.
  35. 35 ראה תו"א ויקהל פז, ד. דרמ"צ פח, א (מזהר).
  36. 36 ברכות לג, ב.
  37. 37 משלי יב, יא. כח, יט.
  38. 38 וראה ד"ה כנשר יעיר קנו תרמ"א (המשך יונתי תר"מ ע' מד). תשכ"ט (לעיל ע' קכא).
  39. 39 רבה – פי"ד. וראה סה"מ תרל"ה ח"ב ס"ע שנו ואילך. וש"נ.
  40. 40 ראה ב"ר פ"א, ד.
  41. 41 ראה זח"ג לב, א.
  42. 42 תקו"ז ת"ו בסופו. וראה כסא מלך שם (הועתק בלקו"ש ח"ז ע' 206 הערה 3. חט"ו ע' 42 הערה 9. ועוד). הקדמת מקדש מלך לזהר.
  43. 43 ברכה לג, כח.
בס"ד. ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב
With the help of Heaven. Shabbos Parshas Haazinu, 12 Tishrei, 5742.

(הנחה)

(Transcription)

כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף גו', הנה מה כתיב לעיל מיני' ימצאהו בארץ מדבר, ואח"ז מסיים הוי' בדד ינחנו.

Like an eagle arousing its nest, hovering over its young, etc.—now, what is written earlier: "He found him in a desert land," and afterwards it concludes, "Havayah alone guided him"123.

הנה הפירוש הפשוט בזה הוא, שהקב"ה נוהג עם בני ישראל ברחמים כמו הנשר המרחף על גוזליו (וכפרש"י), כלומר, שיש רחמי נשר כפשוטם, ויש רחמים שהם כמו נשר ולמעלה הימנו.

The straightforward explanation of this is that the Holy One, blessed be He, acts with the Jewish people with compassion like an eagle hovering over its young (as Rashi explains), meaning that there is the compassion of an eagle in its literal sense, and there is compassion that is like an eagle and even higher than that.

והנה כל הענינים שבתורה ישנם בכל העולמות עד למעלה מעלה, ומזה מובן, דכשם שיש ב' בחינות אלו בעוה"ז הגשמי (נשר וכמו נשר), כך הוא בעולמות שלמעלה ממנו, עולמות בי"ע,

And indeed, all matters of Torah exist in all the worlds up to the highest levels, and from this it is understood that just as these two aspects exist in this physical world (eagle and like an eagle), so too it is in the higher worlds, the worlds of Beriah, Yetzirah, and Asiyah,

עד לעולם האצילות, דאף שיש בו ע"ס הרי הוא עולם האחדות, ומ"מ גם בו יש בחי' נשר והיא מדת הרחמים דאצי', ויש בו בחי' כנשר, היינו רחמים שלמעלה ממדת הרחמים.

up to the world of Atzilus, for although it has ten sefirot, it is a world of unity, and nevertheless, even there, there is the aspect of the eagle, which is the attribute of mercy of Atzilus, and there is the aspect of "like an eagle," meaning compassion that is above the attribute of mercy4.

אמנם אעפ"כ הרי עיקר התורה היא למטה כמאמר תורה לא בשמים היא, וכתורת הרב המגיד על מארז"ל דע מה למעלה ממך,

Nevertheless, the main aspect of Torah is below, as it is said, "The Torah is not in heaven," and as the Maggid taught on the saying of our Sages, "Know what is above you"567,

שכל הענינים שלמעלה תלויים בך, בעבודת האדם הנמצא למטה, ובפרט אחרי מ"ת שאז ניתנה התורה למטה ולא בשמים היא (כנ"ל). ועוד זאת,

that all matters above depend on you, on the service of the person below, and especially after the giving of the Torah, when the Torah was given below and is not in heaven (as mentioned above). Furthermore,

דכל הגבוה יותר יורד למטה יותר, היינו דהענין הכי נעלה (שבתורה) נמצא דוקא למטה, ומזה מובן גם בענין הנשר, שפסוק זה כולל את ב' הקצוות, דהרחמים הכי עליונים נמשכים דוקא למטה במקום שבו רחמי נשר כפשוטו.

that the higher something is, the lower it descends, meaning that the loftiest concept (in Torah) is found specifically below, and from this it is also understood regarding the eagle, that this verse includes both extremes: the highest mercies are drawn specifically down below, in the place where there is the literal compassion of the eagle8.

והענין הוא, דהנה כתיב שלשה המה נפלאו ממני גו' דרך הנשר בשמים גו', ומבואר במ"א דהפלא הוא איך יש פני נשר שהוא עוף טמא במרכבה העליונה.

And the matter is as follows: it is written, "Three things are wondrous to me... the way of an eagle in the sky..." and it is explained elsewhere that the wonder is how there is the face of an eagle, which is a non-kosher bird, in the supernal chariot910.

וצריך להבין, שהרי יש במרכבה גם פני ארי' אל הימין שהוא חי' טמאה, ומדוע הפליאה היא על הנשר דוקא.

And this needs to be understood, for there is also in the chariot the face of a lion on the right, which is a non-kosher animal, so why is the wonder specifically about the eagle1112?

והביאור בזה, ע"פ המבואר במ"א שדרך הנשר (פני נשר שבמרכבה) הו"ע קו האמצעי.

The explanation is, based on what is explained elsewhere, that the way of the eagle (the face of the eagle in the chariot) represents the middle line13.

וזהו מה שתמה על פני נשר דוקא, כי פני ארי' אל הימין, דפני ארי' שבמרכבה הם בקו הימין העולה בחיצוניות הכתר בלבד,

And this is why the wonder is specifically about the face of the eagle, for the face of the lion on the right—the face of the lion in the chariot—is on the right line, which ascends only to the external aspect of Kesser, and this is not such a wonder, whereas the face of the eagle is on the middle line, which ascends to the inner aspect of Kesser14.

ואין זה פלא כ"כ, משא"כ פני נשר שהם בקו האמצעי העולה בפנימיות הכתר, יפלא מאד איך יש פני עוף טמא בפנימיות הכתר. 

Therefore, it is greatly wondrous how there is the face of a non-kosher bird in the innermost aspect of Kesser15.

וביאור הענין, דהנה דוקא להיות מדת הרחמים מושרשת בפנימיות הכתר, לפיכך נפלה למטה מטה, וזהו שנק' נשר מלשון נשירה ונפילה, דנפיל מן דרגי', עד לעוף טמא שמחוץ למקום הקדושה.

And the explanation of the matter is that, specifically because the attribute of mercy is rooted in the innermost aspect of Kesser, therefore it has fallen very low, and this is why it is called nesher (eagle) from the root meaning "falling" and "dropping," for it has fallen from its level, down to a non-kosher bird outside the realm of holiness16.

ובזה יובן המשך הפסוקים, דכתיב לעיל מיני' ימצאהו בארץ מדבר גו', דמדבר הוא מקום אשר לא ישב אדם שם, היינו שהוא מחוץ למושב האדם העליון, ועד"ז מחוץ למושב בני ישראל הקרויים אדם אדמה לעליון,

And with this, the continuation of the verses is understood, for it is written earlier, "He found him in a desert land..."—a desert is a place where no man dwells, meaning it is outside the habitation of the supernal man, and similarly, outside the habitation of the Jewish people, who are called man, "earth to the supernal"17181920.

כי בכל ישראל יש נפש הקדושה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, וכדכתיב לפנ"ז כי חלק הוי' עמו גו',

For within every Jew there is a holy soul, which is literally a portion of G‑d above, as it is written earlier, "For the portion of Havayah is His people..."2122.

ולפיכך אין להם שום שייכות למקום המדבר (שמחוץ לקדושה), ולא זו בלבד שלא ישב אדם (היינו ישראל) שם, אלא שלא עבר שם, היינו שאין לישראל כל שייכות למקום זה.

Therefore, they have no connection whatsoever to the place of the desert (which is outside of holiness), and not only does no man (meaning Israel) dwell there, but no one even passes through there, meaning that Israel has no connection at all to this place.

וזהו שממשיך כנשר יעיר קנו גו', כי למקום זה נפלה בחי' נשר.

And this is why it continues, "Like an eagle arousing its nest, etc.," for to this place the aspect of the eagle has fallen.

אמנם גם על מקום זה נאמר ימצאהו בארץ מדבר גו', דגם משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך.

However, even regarding this place it is said, "He found him in a desert land..."—for even from there, Havayah your G‑d will gather you, and from there He will take you2324.

וההעלאה והתשובה ממקום זה היא ע"י גילוי בחי' כנשר בדרגא הכי עליונה, בחי' פנימיות הכתר, כי מיני' ובי' אבא לשדי' בי' נרגא, ועי"ז עולים לפנימיות הכתר.

And the elevation and return from this place is through the revelation of the aspect of "like an eagle" at the highest level, the innermost aspect of Kesser, for "from it and through it, the father throws the axe into it," and through this, one ascends to the innermost aspect of Kesser25.

דכיון שכל הגבוה יותר יורד למטה ביותר הרי דוקא ע"י שעולים ממקום רחוק כזה, העלי' היא למעלה ביותר.

For since the higher something is, the lower it descends, therefore, specifically by ascending from such a distant place, the ascent is to the highest level.

וע"ד המבואר בכ"מ (מל"ת להאריז"ל) בפי' הכתוב כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם, שהמדבר צריך למוצא פי הוי' שבדצ"ח,

And as explained elsewhere (in the writings of the Arizal) on the verse, "For not by bread alone does man live, but by everything that comes from the mouth of Havayah does man live," that the desert requires the "utterance of the mouth of Havayah" found in the vegetative realm262728.

משום שמזה שנפלו הניצוצות למטה ביותר (בדצ"ח שלמטה ממדבר) מוכח ששרשם למעלה יותר, ולכן בכחם דוקא להחיות את המוצא פי הוי' שבמדבר.

Because from the fact that the sparks fell to the lowest place (in the vegetative realm below the desert), it is proven that their root is even higher, and therefore, specifically they have the power to vitalize the utterance of the mouth of Havayah in the desert.

ועד"ז יובן למטה מזה, בבחי' נשר שענינה הנפילה מחוץ למקום הקדושה, דדוקא ע"י העלי' ממקום זה עולים עד לפנימיות הכתר.

And similarly, this can be understood on a lower level, in the aspect of the eagle, whose concept is the fall outside the realm of holiness, for specifically through the ascent from this place, one rises up to the innermost aspect of Kesser.

וזהו טעם ירידת הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, מבחי' נשמה שנתת בי עד לנפחתה בי בעוה"ז התחתון, כדי שבעולם זה תהי' העלי' מלמטה ביותר,

And this is the reason for the soul's descent from a very high roof to a very deep pit, from the level of "the soul You have placed within me" to "You have breathed it into me" in this lowest world, so that in this world the ascent will be from the lowest point2930.

בסולם המוצב ארצה דוקא, ועי"ז ראשו מגיע השמימה[31], למעלה ביותר, עד שהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה.

Specifically on the ladder set upon the earth, and through this, its head reaches the heavens3132, to the highest level, until "the spirit returns to G‑d who gave it."

וזהו מה שממשיך[2] יצרנו כאישון עינו, דאישון הוא השחור שבעין כמארז"ל אין אדם רואה מתוך הלבן שבעין אלא מתוך השחור שבעין,

And this is what it continues, "He formed us as the pupil of His eye," for the pupil is the black part of the eye, as our Sages said, "A person does not see through the white of the eye, but through the black of the eye"3334.

דענין השחור שבעין היינו השחרות וההעלם והריחוק וכו'. דע"י ההתבוננות בזה שנמצא במקום ההעלם, במקום רחוק, ורע ומר עזבך את ה', עי"ז בא לתשובה מעומקא דליבא עד שזדונות נעשו לו כזכיות וזכיות.

The concept of the black of the eye refers to darkness, concealment, and distance, etc. Through contemplating the fact that one is in a place of concealment, in a distant place, and that it is bad and bitter to have forsaken Havayah, this brings a person to teshuvah from the depths of the heart, until his intentional sins become like merits and merits.

וזהו כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף גו', דהריחוף על גוזליו מורה על הרחמים של נשר כפשוטו, דע"י עבודת התשובה מבחי' נשר למטה עולים לבחי' כנשר יעיר קנו שלמעלה מעלה.

And this is "Like an eagle arousing its nest, hovering over its young, etc.," for the hovering over its young indicates the compassion of the eagle in its literal sense, and through the avodah of teshuvah from the aspect of the eagle below, one ascends to the aspect of "like an eagle arousing its nest"—which is far higher.

וע"ד מ"ש במ"א דאית רצון ואית רצון, דהרצון התחתון כלי וממשיך את הרצון העליון.

And as is explained elsewhere, that there is desire and there is desire: the lower desire is a vessel and draws down the higher desire35.

ועד"ז יראה תתאה היא כלי ליראה עילאה וחכמה תתאה היא כלי לחכמה עילאה.

Similarly, lower awe is a vessel for higher awe, and lower wisdom is a vessel for higher wisdom.

הרי עד"ז ע"י בחי' נשר עולים למדת הרחמים שלמעלה עד לרחמים שלמעלה מעלה ממדה.

So too, through the aspect of the eagle, one ascends to the attribute of mercy above, up to mercies that are far above measure.

וזהו ימצאהו בארץ מדבר גו', דמציאה שייך בדבר שנאבד, היינו שגם אלה שנאבדו בארץ מדבר הרי משם יקבצך גו', ועד שהיא בחי' מציאה, ענין שלא לפי ערך היגיעה,

And this is "He found him in a desert land..." for a "finding" applies to something that was lost, meaning that even those who were lost in the desert land—from there He will gather you, etc.—and it is a true finding, something not commensurate with the effort expended.

כי הקב"ה לא שיער כביכול בעצמו (האָט זיך ניט געריכט) שימצא את החלק אלוקה בשלימותו במדבר, שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

For the Holy One, blessed be He, did not, so to speak, estimate Himself (hot zich nit gericht) that He would find the G‑dly portion in its completeness in the desert, for everything is in the hands of Heaven except the fear of Heaven36.

ומשום זה הקב"ה הוא בהתפעלות מעבודת ישראל.

And because of this, the Holy One, blessed be He, is moved by the service of Israel.

ועד שזה מביא לידי תענוג גדול, וכפשטות הענין, דאינו דומה התענוג של מי שהרויח לפי ערך עבודתו (כמ"ש עובד אדמתו ישבע לחם) למי שמוצא מציאה שזהו לא לפי ערך היגיעה.

And this brings about great delight, and simply, the pleasure of one who earns according to the measure of his effort (as it is written, "He who works his land will have plenty of bread") is not comparable to one who finds a treasure, which is not according to the measure of his effort37.

וזהו שממשיך[1] ישאהו על אברתו, לפי שע"י עבודת התשובה עולים למעלה מעלה, עד למעלה מבחי' אברתו, היינו למעלה מרמ"ח אברין דמלכא,

And this is what it continues, "He carried him on His wings," for through the avodah of teshuvah, one ascends higher and higher, even above the level of His wings, meaning above the 248 limbs of the King38.

כי ישראל קדמו לתורה ומצוות כדאיתא בתד"א ואני אומר ישראל קדמו שנאמר (בתורה) דבר אל בני ישראל אמור אל בני ישראל כו'. ועד שעולים למקום זה שנאמר עליו הוי' בדד ינחנו גו',

For Israel preceded the Torah and mitzvos, as it says in Tanna D'vei Eliyahu, "And I say, Israel preceded, as it is said (in the Torah), 'Speak to the children of Israel,' 'Say to the children of Israel,' etc." And until they reach the place of which it is said, "Havayah alone guided him, etc."3940

ישראל ומלכא בלחודוהי, שישראל ועצומ"ה ית' כולא חד.

"Israel and the King alone," that Israel and His very Essence, may He be blessed, are completely one41.

והנה ע"י שענינים אלו נלמדים בתושב"כ ואח"כ בתושבע"פ ועד לתורת חב"ד שענינה הוא ההסברה ועד שיתפרנסון מיני',

And indeed, by learning these matters in the Written Torah, and then in the Oral Torah, and up to the teachings of Chabad, whose purpose is explanation and so that one may be nourished by them42,

הרי התבוננות זו מביאה לידי מעשה, חיפוש ובירור הניצוצות בכל מקום, ובפרט כשפוגש ניצוצות אלו בהשגחה פרטית,

this contemplation leads to action: seeking and refining the sparks in every place, and especially when one encounters these sparks through Divine Providence,

ועי"ז באים לקיום היעוד הוי' בדד ינחנו גו', כמ"ש וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, במהרה בימינו ממש.

and through this, we come to the fulfillment of the promise, "Havayah alone guided him, etc.," as it is written, "And Israel dwelt securely, alone, the eye of Yaakov"—very soon, in the true and complete redemption through our righteous Moshiach; may he come and redeem us and lead us upright to our land, speedily in our days, literally43.

Leave Feedback