018 —מאמרים מלוקט חלק א - י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ו

בסוכות תשבו שבעת ימים (ומוסיף עוד ציווי) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (והטעם על זה) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים גו' וידועים הדיוקים בזה במאמרי רבותינו נשיאינו,

You shall dwell in sukkos for seven days (and it further commands) all the native-born of Israel shall dwell in sukkos (and the reason for this) so that your generations may know that I made the Children of Israel dwell in sukkos when I brought them out of the land of Egypt… The precise meanings of these words are well known from the discourses of our Rebbeim, ¹

ובהקדים מ"ש בעל ההילולא שסוכה הו"ע השלום כמ"ש ופרושׂ עלינו סוכת שלומך, וצריך להבין מהי השייכות דסוכה לשלום.

And to preface with what the one whose yahrzeit we mark said—that the sukkah is the concept of peace, as it is written, "And spread over us the sukkah of Your peace"; we need to understand what the connection is between sukkah and peace. ²³

והנה בז' ימי הסוכות ישנם כמה ענינים, השייכים לבסוכות תשבו שבעת ימים.

Now, during the seven days of Sukkos, there are several matters that relate to the commandment to dwell in the sukkah for seven days.

וכמו מצות נטילת ד' מינים (ולקחתם לכם ביום הראשון גו') שיש לה שייכות לענין הסוכה.

For example, the mitzvah of taking the Four Species ("And you shall take for yourselves on the first day…") is connected to the concept of the sukkah. ⁴

וכידוע שמצוה מן המובחר שנטילת ד' מינים תהי' בסוכה.

And it is well known that the preferred way to perform the mitzvah is to take the Four Species in the sukkah. ⁵

וגם יש בז' ימי הסוכות הענין דהקרבת ע' פרים שהם כנגד שבעים אומות כדאיתא במדרש.

Also, during the seven days of Sukkos, there is the matter of offering seventy bulls, which correspond to the seventy nations, as stated in the Midrash. ⁶

וענין זה יש גם עכשיו כמ"ש ונשלמה פרים שפתינו, ובפרט ע"פ המבואר דונשלמה הוא לא רק הענין דתשלומין אלא גם מלשון שלימות,

And this concept applies even now, as it is written, "Uneshalma parim sefaseinu" ("We will offer the bulls of our lips"), and especially according to what is explained that 'uneshalma' means not only compensation but also completeness, ⁷⁸

היינו שגם בזמן הגלות, ע"י אמירת פסוקי הקרבנות דע' פרים הענין הוא בשלימותו, ואף שבזמן הגלות, מכיון שהפעולה היא רק ע"י "שפתינו",

That is, even during the time of exile, by reciting the verses about the offerings of the seventy bulls, the matter is complete; and even though in exile the action is only through "our lips",

אי"ז ניכר בגלוי בגשמיות ועאכו"כ בחומריות העולם, מ"מ, מכיון שעקימת שפתיו הוי מעשה, וכמבואר בארוכה בתניא,

it is not openly apparent in the physical world, and certainly not in the materiality of the world; nevertheless, since the movement of one's lips is considered an action, as explained at length in Tanya, ⁹¹⁰

הרי גם עכשיו הפעולה בשלימותה ברוחניות (ובמעשה זוטא עכ"פ). וצריך להבין, מהי השייכות דענינים אלו (נטילת ד' מינים והקרבת ע' פרים) לענין הסוכה.

therefore, even now, the effect is complete in the spiritual realm (and at least in a minor physical sense). And we need to understand: what is the connection of these matters (the taking of the Four Species and the offering of the seventy bulls) to the concept of the sukkah?

והנה כאשר יו"ט ראשון של חג חל להיות בשבת [כקביעות שנה זו] יש חילוק בין זמן הבית לזמן הגלות [ובדוגמת תקיעת שופר ביו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת,

Now, when the first day of the festival falls on Shabbos [as in this year], there is a difference between the time of the Temple and the time of exile [similar to the blowing of the shofar on Rosh Hashanah that falls on Shabbos, ¹¹

שבמקדש היו תוקעין אבל לא במדינה], שבזמן הבית ביו"ט ראשון של חג לולב דוחה שבת אף בגבולין, ומשחרב בית המקדש אין לולב דוחה שבת גם ביו"ט ראשון, כמבואר במשנה וגמרא.

when in the Temple they would blow, but not in the rest of the land]; during the time of the Temple, on the first day of the festival, the lulav would override Shabbos even outside the Temple, but after the destruction of the Temple, the lulav does not override Shabbos even on the first day, as explained in the Mishnah and Gemara. ¹²

ב) ונקודת הביאור בכל ענינים אלו, דסוכה הוא ענין המקיף.

2) The central explanation of all these matters is that the sukkah represents the concept of makif (encompassing light). ¹³

ולא כהמקיף דלבוש, שעם היותו בחי' מקיף מ"מ יש בו התחלקות, לבושי הראש לבושי הגוף ולבושי הרגל (ובכאו"א לפי מדת המלובש בו).

This is unlike the makif of clothing, which, although it is an encompassing level, still has divisions—garments for the head, the body, and the legs (and for each person according to the measure of the one wearing it).

משא"כ המקיף דסוכה שאין בו התחלקות, שהרי הוא מקיף את ראשו ורובו [שהכוונה בזה – כמו ראשו וכולו, כי רובו ככולו], הראש הגוף והרגל כאחד.

Whereas the makif of the sukkah has no divisions, for it encompasses one's head and most of his body [meaning here—as if it were his head and his entire body, for most is considered as all], the head, body, and legs together as one. ¹⁴¹⁵

ועפ"ז צריך להבין מ"ש בסוכות תשבו [כהדיוק בכ"מ בדרושי רבותינו נשיאינו, וגם בהמשך תרס"ו], הרי מקיף (ובפרט כהנ"ל) אינו בבחינת התיישבות,

Accordingly, we need to understand what is meant by "You shall dwell in sukkos" [as is often emphasized in the discourses of our Rebbeim, and also in the series of 5666], for a makif (especially as described above) is not in a state of dwelling. ¹⁶

וא"כ מהו"ע בסוכות תשבו [וגם אומר בסוכות (בבי"ת)]. וענין זה (התיישבות בסוכה) אומרו ג' פעמים, בסוכות תשבו גו' ישבו בסוכות גו' בסוכות הושבתי.

If so, what is the meaning of "You shall dwell in sukkos" [and it also says "in sukkos" (with a beis)]. And this idea (dwelling in the sukkah) is stated three times: "You shall dwell in sukkos… they shall dwell in sukkos… I made the Children of Israel dwell in sukkos." ¹⁷

גם צריך להבין מ"ש למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי גו' (שהטעם לבסוכות תשבו גו' הוא בכדי שהדורות הבאים ידעו כי בסוכות הושבתי גו'),

We also need to understand what is meant by "so that your generations may know that I made the Children of Israel dwell in sukkos" (that the reason for the commandment to dwell in sukkos is so that future generations will know that I made the Children of Israel dwell in sukkos), ¹⁸

דמכיון שמצות סוכה אינה ממצות התלויות בארץ ולא ממצות התלויות בזמן הבית, יהי' קיומה במשך כל הדורות,

for since the mitzvah of sukkah is not dependent on the Land of Israel nor on the time of the Temple, it will be fulfilled throughout all generations, ¹⁹

כי התורה הזאת לא תהי' מוחלפת ח"ו. וא"כ הרי הידיעה (כי בסוכות הושבתי גו') של דורות הבאים תהי' עי"ז שהם עצמם ישבו בסוכות,

for this Torah will never be changed, G‑d forbid. If so, the knowledge (that I made the Children of Israel dwell in sukkos) of future generations will come from the fact that they themselves dwell in sukkos,

ומהו בסוכות תשבו גו' למען ידעו דורותיכם, שהידיעה של דורות הבאים תהי' ע"י בסוכות תשבו דדורות הקודמים.

so what is meant by "You shall dwell in sukkos… so that your generations may know"—that the knowledge of future generations will come through the dwelling in sukkos of previous generations?

ג) והביאור בזה הוא (כאמור לעיל) שסוכה הו"ע מקיף.

3) The explanation is (as mentioned above) that the sukkah is the concept of makif (encompassing light).

דהנה כתיב בכסה ליום חגינו, דכל הענינים שהם בכסה (כיסוי והעלם) בהימים שלפני יום חגנו מתגלים הם בסוכות.

For it is written, "Bakeseh le'yom chageinu" ("At the appointed time for our festival"), that all matters that are in a state of concealment (covering and hiddenness) in the days before our festival are revealed on Sukkos. ²⁰²¹

וכמו ענין השופר דר"ה, שמצות היום בשופר, הוא בא בגילוי ליום חגנו, בהסכך דסוכה.

For example, the matter of the shofar on Rosh Hashanah, where the mitzvah of the day is with the shofar, comes into revelation on our festival, in the s'chach of the sukkah. ²²

דזהו מה שסכך [דכל סוכות הכתוב סכך משמע דדופן לא איקרי סוכה] בגימטריא מאה,

This is why s'chach [for every mention of sukkah in the Torah, s'chach is implied, for a wall is not called a sukkah] has the numerical value of one hundred, ²³²⁴

כנגד מאה קולות דשופר שנהגו ישראל (שמנהג ישראל תורה היא) לתקוע בר"ה. וגם פרטי הקולות מרומזים בהאותיות דסכך, ס' קולות דתקיעה, כ' קולות דשברים וכ' דתרועה.

corresponding to the one hundred sounds of the shofar that the Jewish people customarily blow on Rosh Hashanah (for the custom of Israel is Torah). And even the details of the sounds are hinted at in the letters of s'chach: samech for sixty tekiyos, chaf for twenty shevarim, and chaf for twenty teruos. ²⁵²⁶

ועד"ז הוא גם בנוגע לענין הקטורת דיוהכ"פ שבא בגילוי ליום חגנו, כידוע שסכך הסוכה הוא נעשה מענן הקטורת דיום הכפורים.

Similarly, this applies to the matter of the incense of Yom Kippur, which is revealed on our festival, as is known that the s'chach of the sukkah is made from the cloud of incense of Yom Kippur. ²⁷

ואף שביום הכפורים כבר ישנו ענין הגילוי, דעיקר ענין בכסה (החדש מתכסה) הוא בתחילת החודש, בראש השנה, מ"מ הגילוי דיום הכפורים (עיקרו) הוא למעלה, משא"כ בסוכות נמשך הגילוי למטה ועד אשר (סכך הסוכה,

And even though on Yom Kippur there is already a revelation, for the main aspect of 'bakeseh' (the new moon is concealed) is at the beginning of the month, on Rosh Hashanah, nevertheless, the revelation of Yom Kippur (its essence) is above, whereas on Sukkos the revelation is drawn down below, until (the s'chach of the sukkah, ²⁸

הבא מענן הקטורת דיום הכפורים) נראה גם לעיני בשר [וי"ל דהתחלת גילוי זה היא בהימים שבין יום הכפורים לסוכות, שאז היא ההכנה למצות סוכה ואז עשיית הסוכה.

which comes from the cloud of incense of Yom Kippur) is visible even to physical eyes [and it may be said that the beginning of this revelation is in the days between Yom Kippur and Sukkos, which are the preparation for the mitzvah of sukkah and when the sukkah is constructed. ²⁹

היינו שבימים אלו היא ההכנה והתחלת המשכת הגילוי (דיום הכפורים) שעיקרו למעלה – גם למטה].

That is, during these days, there is the preparation and the beginning of drawing down the revelation (of Yom Kippur), whose essence is above—also below].

וזהו מה שסוכה היא בחי' מקיף.

And this is why the sukkah is the aspect of makif (encompassing light).

דהנה ההפרש בין קטורת לקרבנות הוא, שבקרבנות כתיב לחמי לאשי, דלחם הוא ענין פנימי (ויש קרבנות שהם נאכלים גם לכהנים,

For the difference between incense and offerings is that regarding offerings it is written, "My bread for My fire-offerings," for bread is an inner matter (and there are offerings that are also eaten by the priests, ³⁰³¹

וקרבנות הנאכלים גם לבעלים ולכל אדם), משא"כ קטורת (ובפרט דיום הכפורים) הוא מקיף.

and offerings that are eaten by the owners and by anyone), whereas incense (especially that of Yom Kippur) is makif (encompassing).

ולכן גם הגילוי שלו ליום חגנו הוא בענין של מקיף, המקיף דסכך.

Therefore, its revelation on our festival is also in the manner of makif, the makif of the s'chach.

ומכיון שהוא שייך לקודש קדשים שהוא אמיתית הענין דמקיף, לכן גם המקיף דסוכה הנמשך מענן הקטורת דיום הכפורים הוא למעלה מהמקיף דלבוש ואין בו התחלקות, ועד שמקיף גם את הלבושים דראש גוף ורגל כאחד.

And since it is connected to the Holy of Holies, which is the true concept of makif, therefore the makif of the sukkah, which is drawn from the cloud of incense of Yom Kippur, is higher than the makif of clothing and has no divisions, to the extent that it encompasses even the garments of the head, body, and legs as one.

ד) וזוהי השייכות דסוכה לענין השלום כמ"ש ופרושׂ עלינו סוכת שלומך, דמאחר שסוכה הו"ע המקיף (שלמעלה מהתחלקות), נמשך מהמקיף דסוכה ענין השלום,

4) And this is the connection between the sukkah and the concept of peace, as it is written, "And spread over us the sukkah of Your peace," for since the sukkah is the concept of makif (which is above division), from the makif of the sukkah comes the concept of peace,

נעשה שלום בין נפה"א לנפה"ב, וגם שלום בכל הבחינות דנפה"א עצמה, דמכיון שהסוכה מקיפה את כל עניני האדם, מראשו ועד רגלו, לכן על ידה נעשה שלום בכל הבחינות שבאדם.

creating peace between the G‑dly soul and the animal soul, and also peace within all aspects of the G‑dly soul itself, for since the sukkah encompasses all aspects of a person, from his head to his feet, therefore, through it, peace is made in all aspects of the person.

ועד שע"י הסוכה נעשה שלום גם בעולם, וכידוע שסוכה היא בדוגמת תיבת נח, שבה הי' ענין השלום (דאף שהיו בתיבה כל החיות יחד, מ"מ לא הריעו ולא השחיתו זל"ז),

And through the sukkah, peace is also made in the world, as is known that the sukkah is similar to the ark of Noach, in which there was peace (for even though all the animals were together in the ark, nevertheless, they did not harm or destroy one another), ³²

ומעין השלום שיהי' לע"ל אשר לא ירעו ולא ישחיתו גו'. ואף שהמקיף דסוכה הוא בחי' חיצוניות בינה ותיבת נח היא בחי' פנימיות בינה,

and it is a reflection of the peace that will be in the future, when "they shall not harm nor destroy…" And even though the makif of the sukkah is the external aspect of Binah, and the ark of Noach is the internal aspect of Binah, ³³

ולע"ל יהי' למעלה גם מבחי' פנימיות בינה כמו שהיא במקומה,

and in the future it will be even higher than the internal aspect of Binah as it is in its place,

אעפ"כ השלום דבחי' המקיף דסוכה הוא בדוגמת השלום דלע"ל. כי הטעם דלא ירעו ולא ישחיתו (דלע"ל) הוא ע"י הדעת (וכמו שמסיים בכתוב) כי מלאה הארץ דעה את הוי',

nevertheless, the peace of the makif of the sukkah is similar to the peace of the future. For the reason that "they shall not harm nor destroy" (in the future) is through daas (knowledge), as the verse concludes, "for the earth shall be filled with the knowledge of Havayah."

ולכן גם המקיף דסוכה שענינו הוא למען ידעו גו' (ענין הדעת),

Therefore, the makif of the sukkah, whose purpose is "so that they may know…" (the concept of daas), ³⁴

הוא פועל ענין השלום בדוגמת השלום דלע"ל. ובפרט לפי הביאור בהשייכות דסכך הסוכה לענן הקטורת דיום הכפורים שענינו הוא בחי' עתיק [ובדוגמת כללות הענין דיום הכפורים,

brings about the concept of peace similar to the peace of the future. And especially according to the explanation of the connection between the s'chach of the sukkah and the cloud of incense of Yom Kippur, whose concept is Atik [and similar to the general concept of Yom Kippur, ³⁵

יום שנתחייב בחמשה תפלות, לפי שהוא בחי' עתיק], כי בבחי' בינה (גם בחיצוניות בינה) הוא גילוי עתיק,

the day that requires five prayers, because it is the level of Atik], for in the level of Binah (even in the external aspect of Binah) there is a revelation of Atik, for the revelation of Atik is in Binah, and the level of Atik that is revealed in the s'chach of the sukkah brings about the concept of peace, which is why the sukkah is called "the sukkah of Your peace." ³⁶³⁷

דהתגלות עתיק הוא בבינה, הנה בחי' עתיק המתגלה בסכך הסוכה, פועל ענין השלום, שלכן נקראת הסוכה בשם סוכת שלומך.

For the revelation of Atik is in Binah; thus, the level of Atik that is revealed in the s'chach of the sukkah brings about the concept of peace, which is why the sukkah is called the sukkah of Your peace.

ה) והנה הכוונה בהמשכת המקיפים דסוכה היא שיומשכו ויפעלו גם בפנימיות.

5) Now, the purpose of drawing down the makifim (encompassing lights) of the sukkah is that they should also be drawn and affect the inner dimension.

וזהו"ע נטילת ד' מינים הבאה בהמשך לבסוכות תשבו [דמצות ישיבה בסוכה היא מהתחלת שבעת ימי הסוכות,

And this is the concept of taking the Four Species, which comes after "You shall dwell in sukkos" [for the mitzvah of dwelling in the sukkah begins with the start of the seven days of Sukkos,

ולאחרי זה בבוקר (בעלות השחר או מנץ החמה) מתחילה מצות נטילת ד' מינים], דהנה ענין נטילת ד' מינים הוא להמשיך המקיף (דסוכה) בפנימיות,

and only afterward, in the morning (at dawn or sunrise), does the mitzvah of taking the Four Species begin], for the idea of taking the Four Species is to draw the makif (of the sukkah) into the inner dimension. ³⁸

וכמבואר בקבלה (מ"ח) ובחסידות שענין הנענועים הוא להמשיך בחי' הדעת בנוקבא דז"א העומדת בחזה דז"א [שלכן צריך שהלולב ומיניו יגעו בחזה],

As explained in Kabbalah (Zohar, section 48) and in Chassidus, the shaking of the Four Species is to draw down the level of daas into the Nukva of Zeir Anpin, which stands at the chest of Zeir Anpin [which is why the lulav and its species must touch the chest], ³⁹

דענין ההמשכה בנוקבא הוא שההמשכה תהי' גם בעניני העולם, עד לעניני עוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו.

for the idea of drawing down into the Nukva is that the influence should also reach matters of the world, even into the lowest aspects of this physical world, which has nothing lower than it.

ולכן גם פעולת השלום שע"י המשכת הדעת היא גם למטה בעוה"ז התחתון,

Therefore, the effect of peace that comes through drawing down daas is also found below, in this lowest world,

בדוגמת לע"ל שלא ירעו ולא ישחיתו גו' כי מלאה הארץ דעה את הוי'. והשייכות דמלאה הארץ דעה גו' ללא ירעו ולא ישחיתו הוא לפי שהקטטות והמריבות הם מצד קטנות הדעת.

similar to the future, when "they shall not harm nor destroy… for the earth shall be filled with the knowledge of Havayah." And the connection between "the earth shall be filled with knowledge…" and "they shall not harm nor destroy" is because quarrels and disputes come from a lack of daas (maturity). ⁴⁰

וידוע המשל על זה, שהקטן שאין לו דעת, כאשר אין ממלאים רצונו, מיד הוא מתרגז כו' (וכמבואר בספר תניא קדישא שהקטן מתכעס כו' מדברים קטנים), משא"כ הגדול שיש לו דעת, יכול הוא לסבול גם היפוכו.

It is well known, by way of analogy, that a child who lacks daas (maturity), when his wishes are not fulfilled, immediately becomes angry, etc. (as explained in Tanya that a child becomes upset over trivial matters), whereas an adult who has daas can tolerate even the opposite. ⁴¹

ועד"ז הוא גם בענין השלום דסוכה, דמכיון שענין הסוכה הוא כמ"ש למען ידעו, לכן ע"י הדעת הנמשך ע"י הסוכה, נעשה השלום, סוכת שלומך.

Similarly, this is the case with the peace of the sukkah: since the concept of the sukkah is, as it says, "so that they may know," therefore, through the daas that is drawn down by the sukkah, peace is achieved—the sukkah of Your peace.

ו) אמנם בכדי להמשיך המקיף דסוכה בבחי' פנימיות, ועד שיהי' בבחי' התיישבות כמ"ש בסוכות תשבו [ועד שע"י נטילת ד' מינים יומשך זה גם בבחי' נוקבא דז"א],

6) However, in order to draw the makif of the sukkah into the inner dimension, and for it to be in a state of dwelling as it says, "You shall dwell in sukkos" [and so that through taking the Four Species, this will also be drawn into the Nukva of Zeir Anpin],

דהגם שהמקיף דסוכה הוא נעלה ביותר [וכנ"ל שהמקיף דסוכה הוא למעלה אפילו מהתחלקות של לבושי הראש לבושי הגוף ולבושי הרגל,

for although the makif of the sukkah is extremely lofty [as mentioned above, that the makif of the sukkah is even higher than the divisions of the garments for the head, body, and legs,

ועאכו"כ שאין בו ההתחלקות דראש גוף ורגל], מ"מ יהי' בזה ענין ההתיישבות, בא הביאור כי בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים, ההתחלה הי' מהקב"ה, אני המתחיל.

and certainly it does not have the divisions of head, body, and legs], nevertheless, there must be an aspect of dwelling. The explanation is that "I made the Children of Israel dwell in sukkos when I brought them out of Egypt"—the beginning was from the Holy One, blessed be He; I am the one who initiates. ⁴²

וע"י זה שבסוכות הושבתי, נמשכה נתינת הכח שיהי' בסוכות תשבו.

And through the fact that "I made them dwell in sukkos," the power was given for "You shall dwell in sukkos."

ואומר על זה למען ידעו, שענין הישיבה בסוכה צ"ל לא באופן דחוקה חקקתי גזירה גזרתי, כ"א שיומשך ויבוא בדעת,

And it says about this, "so that they may know," that the act of dwelling in the sukkah should not be in the manner of "I have decreed a statute, I have issued a decree," but rather that it should be drawn and come into daas (understanding),

בפנימיות, ויומשך גם בבחי' הזמן, דזהו בסוכות תשבו שבעת ימים, דשבעת ימים כוללים כל משך הזמן וכל השינויים שבהם.

into the inner dimension, and also be drawn into the aspect of time, for this is "You shall dwell in sukkos for seven days," for seven days include the entire span of time and all its changes.

וכמבואר בכ"מ עה"פ נער הייתי גם זקנתי, שבכל יום ראשון בשבוע מתחיל מחדש הענין דשבעת ימי בראשית.

And as explained elsewhere on the verse "I was young and now I am old," that every Sunday begins anew the concept of the seven days of Creation. ⁴³⁴⁴

והוא ע"ד משנת"ל שע"י הנענועים ממשיכים בבחי' הנוקבא, (בחי' מלכות) שהיא התחלת ענין הזמן.

And this is similar to what was explained earlier, that through the shaking of the Four Species, one draws down into the Nukva (the aspect of Malchus), which is the beginning of the concept of time. ⁴⁵

ז) וממשיך בכתוב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות.

7) And the verse continues: "All the native-born of Israel shall dwell in sukkos."

וצריך להבין, הרי הציווי בסוכות תשבו גו' הוא לכל ישראל, ומה מוסיף בכל האזרח בישראל גו'. והענין בזה, דאזרח קאי על הבחינה שתזרח לעתיד, ולכן תיבת אזרח מתחלת באל"ף, שהיא מהאותיות המשמשות על עתיד.

We need to understand: the command "You shall dwell in sukkos…" applies to all of Israel, so what does it add by saying, "All the native-born of Israel…"? The explanation is that "ezrach" (native-born) refers to the level that will shine in the future, and therefore the word "ezrach" begins with an alef, which is one of the letters that indicate the future tense. ⁴⁶

וזהו כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, שיש בזה ב' פי', שמצד בחי' האזרח בישראל שתהי' לעתיד, יש כח גם עכשיו שיהי' בסוכות תשבו, שגם בבחי' האזרח בישראל, וגם כמו שתהי' לע"ל, גם בבחי' זו מיתוסף ע"י הישיבה בסוכה.

This is the meaning of "All the native-born of Israel shall dwell in sukkos"—there are two interpretations: that from the aspect of the "ezrach" in Israel that will be in the future, there is also now the power for "You shall dwell in sukkos," so that even in the aspect of "ezrach" in Israel, and even as it will be in the future, this level is increased through dwelling in the sukkah.

וי"ל דזהו הטעם שמצות סוכה תהי' לע"ל ביתר שאת ויתר עז, כמבואר בנבואת זכרי' (שמפטירין בימי הסוכות).

And it may be said that this is the reason why the mitzvah of sukkah will be observed in the future with even greater intensity and strength, as explained in the prophecy of Zechariah (which is read as the haftorah during Sukkos). ⁴⁷

ח) והנה בהמשך למצות ישיבה בסוכה ונטילת ד' מינים באה המצוה דהקרבת ע' פרים כנגד שבעים אומות,

8) Now, following the mitzvah of dwelling in the sukkah and taking the Four Species comes the mitzvah of offering seventy bulls corresponding to the seventy nations, ⁴⁸

היינו שע"י הקרבת ע' פרים מגינים על הע' אומות ומגלים את תכלית הבריאה שלהם, דכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה ואני נבראתי לשמש את קוני.

that is, through the offering of the seventy bulls, protection is provided for the seventy nations and the ultimate purpose of their creation is revealed—that the entire world was created only to serve this purpose, and I was created to serve my Creator. ⁴⁹⁵⁰⁵¹

דאמיתית ענינם (של אוה"ע) הוא כמו שיהי' לע"ל לצוות לישראל כו', וכמ"ש והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך, ועאכו"כ אלו שלמטה ממלכים ושרותיהם.

For the true purpose of the nations of the world is as it will be in the future—to serve Israel, as it is written, "And kings shall be your foster fathers and their queens your nursing mothers," and certainly those who are lower than kings and queens. ⁵²

ומכיון שכל הענינים והגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתנו במשך שיתא אלפי שנין (כולל משך זמן הגלות, ואדרבה הם תלויים בעיקר בהעבודה שבזמן הגלות),

And since all the matters and revelations of the future depend on our actions and service during the six thousand years (including the time of exile, and indeed, they depend primarily on the service during exile), ⁵³

הנה הענין דוהיו מלכים אומניך וגו' שיהי' לע"ל הוא נעשה ע"י הקרבת ע' פרים בזמן הבית וע"י ונשלמה פרים שפתינו משחרב ביהמ"ק כו' בזמן הגלות.

therefore, the matter of "And kings shall be your foster fathers…" that will be in the future is accomplished through the offering of the seventy bulls during the time of the Temple, and through "Uneshalma parim sefaseinu" ("We will offer the bulls of our lips") since the destruction of the Temple, during the time of exile. ⁵⁴

דהנה ידוע שעבודת הקרבנות (ועד"ז העבודה דונשלמה פרים שפתינו) היא פועלת בכל העולם, דע"י הקרבת בהמה אחת נעשית עלי' בכל מין החי וכו',

For it is known that the service of the offerings (and similarly, the service of "Uneshalma parim sefaseinu") affects the entire world, for by offering a single animal, elevation is accomplished for the entire species of living creatures, ⁵⁵

(שע"י העלאת הדם והחלב שהם החיות והתענוג של בהמה הנקרבת נעשית עלי' בכל מין החי), וע"י ההמשכה שעי"ז מלמעלה למטה נעשה המשכה בכל מין החי וכו'. ועד"ז הוא בהקרבת הע' פרים שהם כנגד הע' אומות,

(for by elevating the blood and fat, which are the vitality and pleasure of the animal being offered, elevation is accomplished for the entire species of living creatures), and through the drawing down from above to below, an influence is drawn into every species of living creature. Similarly, with the offering of the seventy bulls, which correspond to the seventy nations,

שהעלי' וההמשכה שע"י קרבנות אלו פועלות בכל ע' האומות, וכמו"כ הוא באמירת הפסוקים שעקימת שפתיו הוי מעשה,

the elevation and drawing down accomplished through these offerings affect all seventy nations, and likewise, through the recitation of the verses, since the movement of one's lips is considered an action,

שע"י אמירת פסוקי הקרבנות דע' פרים שכנגד ע' אומות נעשית בהם המשכה והכנעה, ומתגלית בהם תכלית בריאתם, שלא נבראו אלא לצוות לזה כו', ונתגלה שאתה בחרתנו מכל העמים.

by reciting the verses about the offerings of the seventy bulls, which correspond to the seventy nations, an influence and subjugation is accomplished within them, and their ultimate purpose is revealed—that they were created only to serve this purpose, and it is revealed that "You have chosen us from among all the nations."

וזהו מ"ש הללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו גו', דלכאורה מהי השייכות דגבר עלינו חסדו שלכן יהללוהו וישבחוהו גוים ואומים.

And this is what is written, "Praise Havayah, all nations; extol Him, all peoples, for His kindness has overwhelmed us…" At first glance, what is the connection between "His kindness has overwhelmed us" and the nations and peoples praising and extolling Him? ⁵⁶⁵⁷

וידוע הביאור בזה, שע"י שגבר עלינו חסדו נעשה בירור זיכוך ועלי' גם בגוים ואומים, ועד שזה ניכר בהם בגילוי, ולכן הם מהללים ומשבחים את הוי'. וענין זה נעשה ע"י הקרבת ע' פרים,

It is well known that the explanation is that through His kindness overwhelming us, refinement, purification, and elevation also occur among the nations and peoples, until this is openly apparent within them, and therefore they praise and extol Havayah. And this is accomplished through the offering of the seventy bulls, ⁵⁸⁵⁹⁶⁰

ועד"ז ע"י העבודה דונשלמה פרים שפתינו, דמכיון שעקימת שפתיו הוי מעשה לכן הפעולה שע"י שפתינו הוא גם בעולם העשי'.

and similarly, through the service of "Uneshalma parim sefaseinu" ("We will offer the bulls of our lips"), for since the movement of one's lips is considered an action, the effect accomplished through our lips is also in the world of action.

ט) וזהו השייכות והקשר של הקרבת ע' פרים לבסוכות תשבו, כי בכדי לפעול בגוים ואומים צריכה להיות תחילה המשכת המקיף שע"י סוכה, דאור מקיף מסמא עיני החיצונים.

9) And this is the connection and relationship between the offering of the seventy bulls and "You shall dwell in sukkos," for in order to affect the nations and peoples, there must first be the drawing down of the makif (encompassing light) through the sukkah, for the makif light blinds the eyes of the external forces. ⁶¹

ואף שבירור הגוים והאומים הוא ע"י עבודה פנימית דוקא [שלכן הבירור דע' אומות נעשה ע"י הקרבת הקרבנות דע' פרים, דקרבנות הו"ע פנימיות,

And even though the refinement of the nations and peoples is accomplished specifically through inner service [which is why the refinement of the seventy nations is accomplished through the offering of the seventy bulls, for offerings are an inner matter,

לחמי לאשי], ובדוגמת כללות ענין הבירורים שהוא ע"י עבודה פנימית כמאמר נהמא אפום חרבא ליכול [דאכילה הו"ע בירור פנימי],

"My bread for My fire-offerings"], and similar to the general concept of refinement, which is accomplished through inner service, as the saying goes, "bread is eaten with the sword" [for eating is an inner refinement], ⁶²

אעפ"כ בתחילה צריכה להיות המשכת המקיף דסוכה, שעי"ז נעשה בהם ביטול והכנעה כללית, וביטול זה הוא הקדמה והכנה והכשרה להבירור שלהם אח"כ ע"י הקרבת הע' פרים,

nevertheless, first there must be the drawing down of the makif of the sukkah, through which a general nullification and subjugation is accomplished within them, and this nullification is a prerequisite and preparation for their subsequent refinement through the offering of the seventy bulls,

ועד"ז ע"י ונשלמה פרים שפתינו בזמן הגלות, והיא ג"כ הכנה קרובה להקרבת שבעים פרים כפשוטה.

and similarly, through "Uneshalma parim sefaseinu" ("We will offer the bulls of our lips") during exile, which is also a close preparation for the actual offering of the seventy bulls.

י) וזהו בסוכות תשבו גו' למען ידעו דורותיכם גו'. שע"י בסוכות תשבו, מה שהמקיף דסוכה הוא באופן דתשבו, ואדרבה,

10) And this is "You shall dwell in sukkos… so that your generations may know…" Through dwelling in the sukkah, where the makif of the sukkah is in the manner of dwelling, and indeed, the entire concept of the mitzvah of sukkah is dwelling [dwell as you live, that eating, drinking, and all one's activities that are done at home should be in the sukkah],

כל הענין דמצות סוכה הוא תשבו [תשבו כעין תדורו, שהאכילה ושתי' וכל עניניו שעושה בביתו יהיו בסוכה],

this causes the makifim (encompassing lights) to be drawn also into your generations, meaning into the revealed faculties (Chabad and the seven emotional attributes), until "your generations may know," daas (knowledge) meaning connection, so that the effect of the makifim on the revealed faculties is in a manner of daas and connection. ⁶³

הנה זה פועל שהמקיפים יומשכו גם בדורותיכם, היינו בכחות הגלויים (חב"ד וז' מדות), ועד אשר ידעו דורותיכם, דעת מלשון התקשרות, שפעולת המקיפים בכחות הגלויים היא באופן של דעת והתקשרות.

And the reason (and the empowerment) for this is, "for I made the Children of Israel dwell in sukkos when I brought them out of Egypt." ⁶⁴

והטעם (והנתינת כח) לזה הוא, כי בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים.

For since I (the Holy One, blessed be He) am the one who initiates—"I made them dwell in sukkos"—this gives power to every Jew, "You are called Adam" (human) because you resemble the One Above,

דמכיון שאני (הקב"ה) המתחיל, בסוכות הושבתי, זה נותן כח לכאו"א מישראל, אתם קרויין אדם על שם אדמה לעליון,

so that he too will accomplish, similar to the act of the Holy One, blessed be He, to draw down the peace of the sukkah of Your peace into all aspects of his service and his entire being (until "your generations may know"—his revealed faculties), ⁶⁵⁶⁶

שגם הוא יפעול דוגמת הפעולה של הקב"ה, שימשיך השלום דסוכת שלומך בכל עניני עבודתו ובכל הציור שלו (עד שידעו דורותיכם כחות הגלויים שלו),

and until the drawing down of the makif of the sukkah is felt even in his prayer, including the Musaf prayer and the recitation of the verses about the offerings of the seventy bulls, through which he also affects the seventy nations in the literal sense,

ועד שהמשכת המקיף דסוכה תורגש אצלו גם בהתפלה שלו, כולל גם תפלת מוסף ואמירת פסוקי הקרבנות דע' פרים, שעי"ז פועל גם בע' אומות כפשוטם,

and as we say in Hallel [for all seven days of Sukkos we recite the complete Hallel], "Praise Havayah, all nations; extol Him, all peoples," which refers to the nations and peoples in the literal sense.

וכמו שאומרים בהלל [שבכל ז' ימי הסוכות אומרים הלל שלם] הללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים, שקאי על גוים ואומים כפשוטם.

And this also becomes a close preparation for "all the native-born of Israel," who will shine in the future, to dwell.

וזה גם נעשה הכנה קרובה לכל האזרח בישראל, שיזרח לע"ל, ישבו.

For it is known what the Rambam writes in his explanation of the World to Come, that the World to Come exists and stands (even now), and it is called the World to Come because it comes after (and as a continuation of

דהנה ידוע מ"ש הרמב"ם⁶⁷ בפירוש עולם הבא, שעוה"ב הוא מצוי ועומד (גם עכשיו) ומה שנקרא עולם הבא הוא לפי שבא לאחרי (ובהמשך

the service in this world). So too regarding the matters of the future, the matters (are accomplished and) exist even now, and it is called the future because their drawing down and revelation comes after and through the preceding service in this world. And this is "You shall dwell in sukkos… all the native-born of Israel…",

ל)העבודה בעוה"ז. דכמו"כ הוא גם בנוגע להענינים דלע"ל, שהענינים (נעשים

that through fulfilling the mitzvah of "You shall dwell in sukkos," we draw down even now the aspect of "all the native-born of Israel," and this becomes a close preparation for the revelation of this level in the future, when it will be revealed in all its strength.

ו)ישנם גם עכשיו, ומה שנק' לעתיד לבוא הוא לפי שהמשכתם והתגלותם היא לאחרי וע"י קדימת העבודה בעוה"ז. וזהו בסוכות תשבו גו' כל האזרח בישראל גו',

11) And this is why, when the first day of the festival falls on Shabbos, the lulav does not override Shabbos,

שע"י קיום מצות בסוכות תשבו ממשיכים גם עכשיו בחי' כל האזרח בישראל, וזה נעשה הכנה קרובה לגילוי בחינה זו לע"ל, שאז תתגלה בכל התוקף שלה.

for taking the lulav is in order to draw the aspect of makif (of the sukkah) into the inner dimension; therefore, on Shabbos, when the makif shines in an inner way (because of the concept of Shabbos), there is no need (as much) for taking the lulav, and therefore the decree of Rabbah is sufficient to set aside the taking of the lulav.

יא) וזהו^[61] מה שיו"ט ראשון של חג שחל להיות בשבת אין לולב דוחה שבת,

And the reason that during the time of the Temple they would take it even on Shabbos is because there are several levels in makifim (encompassing lights),

כי נטילת לולב הוא בכדי להמשיך בחי' המקיף (דסוכה) בפנימיות לכן בשבת שאז מאיר המקיף בבחי' פנימיות (מצד ענין השבת), אין צריך (כ"כ) לנטילת לולב, ולכן מספיקה הגזירה דרבה לדחות נטילת לולב.

and through taking the lulav during the time of the Temple, they would draw down a higher level of makif than the level of makif that is drawn on Shabbos itself (from the fact that Shabbos is inherently holy and established), and even outside the Land (during the time of the Temple).

ומה שבזמן ביהמ"ק היו נוטלין גם בשבת, הוא לפי שיש כמה מדריגות במקיפים,

Whereas in the time of exile, even through taking the lulav, it is not possible to draw down the higher level of makif, and what is drawn now is only the level of makif that is drawn through Shabbos.

וע"י נטילת לולב בזמן הבית המשיכו בחי' מקיף עליון יותר מבחי' המקיף שנמשך בשבת מצד עצמו (מה ששבת מיקדשא וקיימא⁶⁸) וגם בחוץ לארץ (בזמן הבית).

And as mentioned above, "You shall dwell in sukkos," the drawing down of the makif of the sukkah, is a close preparation for "all the native-born of Israel" who will shine in the future—the revelation of the true aspect of makif, the inner dimension of Atik.

משא"כ בזמן הגלות, גם ע"י נטילת לולב א"א להמשיך בחי' מקיף העליון, ומה שממשיכים עכשיו הוא רק בחי' המקיף שנמשך ע"י השבת.

This is the novelty of the revelation of the future, that now all the revelations are only from the external aspect of Atik, but in the future, the revelation will be from the inner aspect of Atik.

והנה כאמור לעיל, בסוכות תשבו, המשכת המקיף דסוכה, היא הכנה קרובה לכל האזרח בישראל שיזרח לע"ל, גילוי בחי' אמיתית המקיף, בחי' פנימיות עתיק.

And this is what is written, "Let Him kiss me with the kisses of His mouth"—that we will learn the Torah of Moshiach from the mouth of Moshiach himself, whose concept is the inner aspect of Atik [for this is why Moshiach is even higher than Adam HaRishon, as it is written, "He will be exalted and uplifted and very high"—'very' (me'od) has the same letters as 'Adam,' but in a permutation that indicates infinity, which is even higher than Adam HaRishon].

שזהו החידוש בהגילוי דלע"ל, שעכשיו כל הגילויים הם רק מבחי' חיצוניות עתיק ולע"ל יהי' גילוי בחי' פנימיות עתיק⁶⁹.

And this is "You shall dwell in sukkos… all the native-born…," that the drawing down of the makif of the sukkah is a close preparation for the revelations of the future redemption through our righteous Moshiach—may he come and redeem us and lead us upright to our land,

וזהו מ"ש⁷⁰ ישקני מנשיקות פיהו שילמדו תורתו של משיח מפיו של משיח, שענינו הוא בחי' פנימיות עתיק [דזהו מה שמשיח הוא למעלה גם מאדה"ר, וכמ"ש⁷¹ ירום ונשא וגבה מאד, מאד אותיות אדם אבל בצירוף המורה על בל"ג,

and there we will perform before You the offerings we are obligated to bring, according to the command of Your will, very soon.

שלמעלה גם מאדה"ר⁷²]. וזהו בסוכות תשבו גו' כל האזרח גו', שהמשכת המקיף דסוכה היא הכנה קרובה להגילויים דגאולה העתידה ע"י משיח צדקנו יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו,

which is even higher than Adam HaRishon. And this is the meaning of "You shall dwell in sukkos... all the native-born in Israel..."—that the drawing down of the makif (encompassing light) of the sukkah is a close preparation for the revelations of the future redemption through our righteous Moshiach, who will come and redeem us and lead us upright to our land,

ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו כמצות רצונך, בקרוב ממש.

and there we will offer before You our obligatory sacrifices according to the command of Your will, very soon.