Video
בס"ד. ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט.
(הנחה)
כנשר יעיר קנו גו' ישאהו על אברתו, וידוע הפירוש של בעל ההילולא, שנשר הוא בחינת רחמים, וכנשר יעיר גו' הוא בחינת רחמים רבים. ומ"ש ישאהו על אברתו, אף שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף, הוא כי זאת התורה אדם, והו"ע רמ"ח אברים דמלכא הנעשים ע"י רמ"ח פקודין, שע"י קיום המצוות מעלה אני עליכם כאילו עשאוני. וזהו"ע ישאהו על אברתו, שמצד הרחמים רבים דבחי' נשר הנה ע"י התשובה נעשה העילוי למעלה מבחינת רמ"ח אברים דמלכא שע"י המצוות (ישאהו על אברתו). וזה מתאים עם המבואר בקבלה דחיות המרכבה בהם מאיר מי"ג תיקוני דיקנא, ולמעלה יותר נשר הוא בחי' עתיק שנעתק ונבדל מכל סדר ההשתלשלות, שלכן מצד בחי' זו אין שום מדידות והגבלות, גם לא המדידות שבמדריגות הכי עליונות שבסדר השתלשלות, עד גם להמדידות דתורה ומצוות. ולכן מצד בחינה זו ישאהו על אברתו. וי"ל בדא"פ שזהו ג"כ הטעם מה שקוראין פרשת האזינו בעשי"ת או תיכף אחרי יום הכפורים, כי אז הוא זמן התשובה, אשר גם מי שחטא, בין חטא כפשוטו ובין חטא מלשון חסרון כמ"ש אני ובני שלמה חטאים, והיינו שחסר לו בשלימות עבודתו, הנה מצד הגילוי דבחי' נשר, נעשה ע"י התשובה העלי' למעלה מבחי' אברתו.
וצריך להבין מ"ש כנשר דוקא, והרי כל ד' חיות המרכבה, פני ארי' פני שור פני נשר וכו' בי"ג תיקוני דיקנא, ולמה אומר כנשר דוקא. ואף שבחי' נשר כאן קאי על בחי' עתיק כנ"ל, שבחינת עתיק הוא נעתק ונבדל מכל סדר ההשתלשלות ומכ"ש שהוא נעתק ונבדל מעולם הבריאה ששם (בעולם הבריאה) הוא ד' חיות המרכבה, מ"מ, ממ"ש כנשר גו', שמדמה את בחי' עתיק ובחי' רחמים רבים שלמעלה לנשר, הרי מובן שמדמה אותו לבחי' נשר שבהשתלשלות, בחי' נשר שבמרכה, ועד לנשר הגשמי שלמטה. וכידוע שנשר הגשמי שלמטה הוא רחמני, היפך העורב,ולנשר זה שלמטה שהוא רחמני הוא מדמה את בחי' הרחמים רבים שלמעלה. והענין הוא, דהנה בד' חיות המרכבה פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל ופני נשר הוא באמצע. שמזה מובן שפני נשר בענין האבות הן הן המרכבה הוא מדתו של יעקב, קו האמצעי. וכידוע שאברהם הוא בקו הימין, יצחק בקו השמאל ויעקב בקו האמצעי. וזהו ג"כ המשך הכתובים כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו גו' כנשר יעיר קנו גו', דענין כנשר יעיר קנו בא בהמשך ליעקב גו'. ולכן אומר כנשר דוקא, שהוא מדתו של יעקב, כי יעקב הוא שלימו דאבהן.
וביאור ענין מעלת קו האמצעי, הנה ידוע שקו האמצעי הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה. ויש בזה ב' ענינים. ענין א' הוא שמבריח מן קצה היותר עליון עד קצה היותר תחתון. וכמו בריח התיכון שבמשכן שהי' מבריח מן קצה האחד של המשכן ועד לקצהו השני, שלכן הי' ארכו ע"ב אמה, דכמו"כ הוא בקו האמצעי שהוא מבריח מן קצה היותר עליון עד קצה היותר תחתון. ושני ענינים אלו (מה שמבריח מן קצה היותר עליון ונמשך עד לקצה היותר תחתון) תלויים זה בזה, דלהיות אַז ער נעמט פון למעלה מעלה, לכן הוא נמשך עד למטה מטה, וכידוע שעומק רום ועומק תחת שייכים זל"ז. דכמו"כ הוא גם בעבודה, כידוע בענין ממעמקים קראתיך הוי', אשר העבודה שמבחינת עומק לפנים מעומק [שזהו ענין מעמקים לשון רבים כדאיתא בזהר] שלמטה, הנה עבודה זו מגעת לבחינת עומק שלמעלה, עד לשלימות המחילה סליחה וכפרה דיום הכפורים שהיא לפני הוי' ועד לבחינת והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, שבלקו"ת פ' זו. וענין הב' בקו האמצעי אשר מראשו ועד סופו הוא בשוה בלי שינויים. והסיבה להעדר השינויים שבו הוא להיותו מבריח מן קצה היותר עליון, שמטעם זה הוא נמשך עד למטה מטה כנ"ל, ובכל מקום הוא בשוה. דקו הימין וקו השמאל, להיות שהם רק הארות כו', הנה הסדר בהארת אור הוא שכל מה שנמשך למטה יותר הוא מתמעט (ומשתנה), משא"כ קו האמצעי וואָס ער נעמט פון למעלה מעלה כנ"ל, וכידוע אשר הגם שכל הקוין מגיעים בהכתר הוא רק בבחי' חיצוניות הכתר משא"כ קו האמצעי מגיע לבחינת פנימיות הכתר, לכן הוא בסופו כמו בראשו, בלי שום שינוי. והנה כמו"כ הוא גם בציור גוף האדם שנעשה בצלם שלמעלה כמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וכתיב נעשה אדם נעשה לשון רבים כמו שנתבאר במאמרים הקודמים, גם בו ישנם ג' קוין, יד ימין ורגל ימין שהוא בדוגמת קו הימין שלמעלה, יד שמאל ורגל שמאל שהוא דוגמת קו השמאל שלמעלה, ראש גוף ויסוד שהוא דוגמת קו האמצעי שלמעלה. הנה בקו הימין וקו השמאל ישנם שינויים, שאינו דומה ידים לרגלים ובפרט לצפרנים שהם רק טפלים להאדם, משא"כ בקו האמצעי הרי ידוע בענין אין קישוי אלא לדעת אשר מיד שמתעורר בדעתו שבמוחו הנה באותו הרגע מתעורר היסוד כו' כמבואר בהוספות לתו"א. דכמו"כ הוא גם בג' הקוין שלמעלה, אשר ב' הקוין ימין ושמאל, חד אריך וחד קציר, הם מתמעטים ומשתנים כו', משא"כ קו האמצעי, חד בינוני, שהוא מראשו ועד סופו בשוה. וזהו מעלת יעקב קו האמצעי שלימו שבאבהן, שהיתה מטתו שלימה. דאברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשו, ואף שהוא רק בדרך יצא מ"מ הרי יצא ממנו. והוא דלהיות שאברהם ויצחק הם בקו הימין והשמאל, אשר ב' קוין אלו כל מה שהם נמשכים למטה הם מתמעטים כו' כנ"ל, הנה מצד המיעוט אחרי מיעוט שנעשה בסיום ההמשכה, הי' אפשר להיות יצא ממנו כו'. משא"כ יעקב להיותו בקו האמצעי שאין בו שינויים היתה מטתו שלימה, אשר גם כמו שהוא נמשך למטה בבחי' מטתו הוא בתכלית השלימות.
ובזה יובן מ"ש בכתבי האריז"ל על הפסוק שלשה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים דרך הנשר בשמים, שהי' שלמה מתמה איך הנשר שהוא עוף טמא נמצא בשמים בבחינת המרכבה שלמעלה. וידוע הקושיא בזה למה הי' שלמה מתמה על ג' – רק הנשר והרי גם ארי' הוא חי' טמאה ומ"מ פני ארי' הוא אחד מד' חיות שבמרכבה. אך הענין הוא, דנשר מלשון נשר ונפל. וזהו החידוש שבנשר על ארי' אשר גם מה שנשר ונפל הנה גם זה הוא בשמים. ולכן הי' מתמה על נשר דוקא ולא על ארי', דמה שארי' הוא בשמים הוא רק השרש דארי' ולא כמו שנפל למטה בבחי' חי' טמאה. ואף שזה גופא מה שנפל למטה כ"כ מורה על מעלת שרשו, כידוע מ"ש באוה"ח שמצד תוקף האור דקדושה שבבחינת פני ארי' שבמרכבה לכן נפל למטה כל כך בחינת טמאה דוקא, מ"מ הרי לאחרי הנפילה כו' אינו בשמים, שעל ידי המסכים והפרסאות וההפסקים שמבדילים הוא נפל ונעשה נפרד משרשו. משא"כ דרך הנשר בשמים הוא שגם מה שנשר ונפל הוא ג"כ בשמים. דזהו מעלת קו האמצעי על קו הימין וקו השמאל, ימין מקרבת ושמאל דוחה, דמה שימין מקרבת הוא מה שהוא מברר מזכך ומעלה את דברים המותרים, משא"כ דברים האסורים וקשורים בידי החיצונים הנה בהם שמאל דוחה. משא"כ מצד קו האמצעי, בחינת רחמים דנשר, הנה גם מה שנשר ונפל, גם זה הוא בשמים דזהו מעלת התשובה, אשר התשובה מהפכת גם את הזדונות לקדושה. שבתחילת עבודת התשובה, נעשים הזדונות רק לשגגות, אבל תכלית התשובה הוא שהזדונות נהפכים לזכיות. וזוהי מעלת התשובה, בחינת בקש שלום, על העבודה דסור מרע ועשה טוב.
וזהו כנשר יעיר קנו גו', שקאי אדלעיל מיני' כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו ימצאהו בארץ מדבר גו' יצרנהו כאישון עינו. יעקב הוא בחי' קו האמצעי כנ"ל, שלכן הוא בשוה מראשיתו ועד סופו. דזהו יעקב חבל נחלתו שהוא דוגמת החבל שראשו אחד למעלה וראשו השני למטה, הנה כשמנענעים בקצהו התחתון מתנענע גם קצהו העליון כמבואר באגרת התשובה, דלהיות שיעקב הוא קו האמצעי לכן הוא חבל נחלתו כו'. ימצאהו בארץ מדבר, מדבר הוא אשר לא ישב אדם שם, שבחי' אדם העליון שנמשך ע"י התומ"צ לא ישב שם. ואעפ"כ הנה מצד התשובה (קו האמצעי) ימצאהו בארץ מדבר ובתהו יליל ישימון, שגם בזה ימצאהו, כמבואר בלקו"ת בענין ובקשתם משם. יצרנהו כאישון עינו הוא השחור שבעין שהמאור יוצא הימנו כדפירש"י, והו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא, דכאשר מהפכים את החשוכא לנהורא הנה אז הוא יתרון האור, כידוע בענין יתרון האור מן החשך. וע"ז ממשיך אח"כ כנשר יעיר קנו גו' ישאהו על אברתו שמצד בחי' כנשר הוא בחי' עתיק כנ"ל (שלשם מגיע קו האמצעי?) ישאהו על אברתו, למעלה מתורה ומצוות, סליחה וכפרה, ועד שנמשך לו מבחי' שלמעלה מתורה ומצוות, על אברתו, ומסיים הוי' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר, שאין לזרים אתך ויהיו לך לבדך, ישראל ומלכא בלחודוהי.
**********