בִּרְכַת שֶׁפְּטָרַנִי מְבָרְכִים בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת^[1], וּמְבָרְכִים אֹותָה גַם בְּיֹום ב', ה', בְּרֹאשׁ חֹודֶשׁ, וְלַאו דַוְקָא בְּשַׁבָּת.

מְקוּבָּל בְּיָדֵינוּ בְּשֵׁם מֹורֵנוּ הַבַּעֲל שֵׁם טֹוב: כְּשֶׁשֹומְעִים דָבָר לֹא טֹוב עַל אֶחָד מְיִשְׂרָאֵל, גַם אִם אֵין מַכִּירִים אֹותֹו, צָרִיך לְהִצְטַעֵר צַעֲר רַב, כִּי אֶחָד מֵהֶם הוּא בְּוַדֲאי לֹא טֹוב: אִם אֶמֶת הַדָבָר שֶׁמְסַפְּרִים עַל פְּלֹונִי, הַלֹא הוּא לֹא טֹוב, וְאִם אֵינֹו אֶמֶת הַלֹא הַמְסַפֵּר נִמְצָא בְּמַצַב לֹא טֹוב.