יד תשרי, ערב חה"ס
אֵין מוֹסִיפִין עַל שְׁתֵּי עֲרָבוֹת, משא"כ בַּהֲדַסִים.
מְהַדְּרִים לֶאֱגוֹד הַלּוּלָב בַּסּוּכָּה וּבְעֶרֶב יו"ט.
עַל הַלּוּלָב שְׁתֵּי כְּרִיכוֹת - וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁשְּׁתֵּיהֶם תִּהְיֶינָה מְכוּסוֹת בְּהַהֲדַסִּים וַעֲרָבוֹת, גַּם כְּרִיכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּמְעַט עַל כָּל פָּנִים - וּמִלְּבַד זֶה שָׁלֹשׁ כְּרִיכוֹת שֶׁבָּהֶם אוֹגֵד הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת עִם הַלּוּלָב, שָׁלֹשׁ אֵלּוּ בְּמֶשֶׁךְ טֶפַח אֶחָד.
Yud-Daled Tishrei, Erev Sukkos
One does not add to the two aravos, unlike with the hadasim.
It is customary to be particular to bind the lulav in the sukkah and on Erev Yom Tov.
On the lulav there are two bindings—and care is taken that both are covered by the hadasim and aravos, at least the upper binding should be covered, even slightly. In addition to this, there are three bindings with which the hadasim and aravos are bound together with the lulav; these three are within the length of one tefach.