שמות פרק כט

א  וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַ֠ח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם׃

(א) לקח - כמו "קח". ושתי גזרות הן, אחת של קיחה, ואחת של לקיחה, ולהן פתרון אחד:

פר אחד - לכפר על מעשה העגל שהוא פר:

ב וְלֶ֣חֶם מַצּ֗וֹת וְחַלֹּ֤ת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן סֹ֥לֶת חִטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃

(ב) ולחם מצות וחלת מצת ורקיקי מצוות - הרי אלו שלושה מינין, רבוכה, וחלות, ורקיקים. "לחם מצות" היא הקרויה למטה בענין (פסוק כג) "חלת לחם שמן". על שם שנותן שמן ברבוכה, כנגד החלות והרקיקין. וכל המינין באים עשר עשר חלות:

בלולת בשמן - כשהן קמח יוצק בהן שמן ובוללן:

משחים בשמן - אחר אפייתן, מושחן כמין "כי" יונית. שהיא עשויה כנו"ן שלנו:

ג וְנָתַתָּ֤ אוֹתָם֙ עַל־סַ֣ל אֶחָ֔ד וְהִקְרַבְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּסָּ֑ל וְאֶ֨ת־הַפָּ֔ר וְאֵ֖ת שְׁנֵ֥י הָאֵילִֽם׃

(ג) והקרבת אתם - אל חצר המשכן ביום הקמתו:

ד וְאֶת־אַהֲרֹ֤ן וְאֶת־בָּנָיו֙ תַּקְרִ֔יב אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃

(ד) ורחצת - זו טבילת כל הגוף:

ה וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַבְּגָדִ֗ים וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־הַכֻּתֹּ֔נֶת וְאֵת֙ מְעִ֣יל הָאֵפֹ֔ד וְאֶת־הָאֵפֹ֖ד וְאֶת־הַחֹ֑שֶׁן וְאָפַדְתָּ֣ ל֔וֹ בְּחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃

(ה) ואפדת - קשט ותקן החגורה והסינר סביבותיו:

ו וְשַׂמְתָּ֥ הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְנָתַתָּ֛ אֶת־נֵ֥זֶר הַקֹּ֖דֶשׁ עַל־הַמִּצְנָֽפֶת׃

(ו) נזר הקדש - זה הציץ:

על המצנפת - כמו שפירשתי למעלה (שמות כח, לז) על ידי הפתיל האמצעי, ושני פתילין שבראשו, הקשורין שלשתן מאחורי העורף, הוא נותנו על המצנפת, כמין כובע:

ז וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְיָצַקְתָּ֖ עַל־רֹאשׁ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֖ אֹתֽוֹ׃ 

(ז) ומשחת אותו - אף משיחה זו כמין "כי" יונית. נותן שמן על ראשו ובין ריסי עיניו, ומחברן באצבעו:

ח וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃

ט וְחָגַרְתָּ֩ אֹתָ֨ם אַבְנֵ֜ט אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו וְחָבַשְׁתָּ֤ לָהֶם֙ מִגְבָּעֹ֔ת וְהָיְתָ֥ה לָהֶ֛ם כְּהֻנָּ֖ה לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמִלֵּאתָ֥ יַֽד־אַהֲרֹ֖ן וְיַד־בָּנָֽיו׃

(ט) והיתה להם - מלוי ידים זה לכהונת עולם:

ומלאת - על ידי הדברים האלה:

יד אהרן ויד בניו - במילוי ופקודת הכהונה:

י וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּֽר׃

יא וְשָׁחַטְתָּ֥ אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

(יא) פתח אוהל מועד - בחצר המשכן שלפני הפתח:

יב וְלָֽקַחְתָּ֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְנָתַתָּ֛ה עַל־קַרְנֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בְּאֶצְבָּעֶ֑ךָ וְאֶת־כׇּל־הַדָּ֣ם תִּשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

(יב) על קרנות - למעלה בקרנות ממש:

ואת כל הדם - שיירי הדם:

אל יסוד המזבח - כמין בליטת בית קבול עשוי לו סביב סביב, לאחר שעלה אמה מן הארץ:

יג וְלָֽקַחְתָּ֗ אֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵ֗ת הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֖לֶב אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֑ן וְהִקְטַרְתָּ֖ הַמִּזְבֵּֽחָה׃

(יג) החלב המכסה את הקרב - הוא הקרום שעל הכרס, שקורין טייל"א [קרום]:

ואת היתרת - הוא טרפשא דכבדא, שקורין איבדי"ש [סרעפת]:

על הכבד - אף מן הכבד יטול עמה:

יד וְאֶת־בְּשַׂ֤ר הַפָּר֙ וְאֶת־עֹר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשׁ֔וֹ תִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃ 

(יד) תשרף באש - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו:

טו וְאֶת־הָאַ֥יִל הָאֶחָ֖ד תִּקָּ֑ח וְסָ֨מְכ֜וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃ 

טז וְשָׁחַטְתָּ֖ אֶת־הָאָ֑יִל וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְזָרַקְתָּ֥ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

(טז) וזרקת - בכלי. אוחז במזרק, וזורק כנגד הקרן, כדי שיראה לכאן ולכאן. ואין קרבן טעון מתנה באצבע אלא חטאת בלבד. אבל שאר זבחים אינן טעונין קרן ולא אצבע. שמתן דמם מחצי המזבח ולמטה. ואינו עולה בכבש, אלא עומד בארץ וזורק:

סביב - כך מפורש בשחיטת קדשים (זבחים נב, ב), שאין "סביב" אלא שתי מתנות שהן ארבע. האחת בקרן זוית זו. והאחת בקרן שכנגדה באלכסון. וכל מתנה נראית בשני צדי הקרן אילך ואילך. נמצא הדם נתון בארבע רוחות סביב. לכך קרוי "סביב":

יז וְאֶ֨ת־הָאַ֔יִל תְּנַתֵּ֖חַ לִנְתָחָ֑יו וְרָחַצְתָּ֤ קִרְבּוֹ֙ וּכְרָעָ֔יו וְנָתַתָּ֥ עַל־נְתָחָ֖יו וְעַל־רֹאשֽׁוֹ׃

(יז) על נתחיו - עם נתחיו, מוסף על שאר הנתחים:

יח וְהִקְטַרְתָּ֤ אֶת־כׇּל־הָאַ֙יִל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֥ה ה֖וּא לַֽיהֹוָ֑ה רֵ֣יחַ נִיח֔וֹחַ אִשֶּׁ֥ה לַיהֹוָ֖ה הֽוּא׃

(יח) ריח ניחוח - נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה רצוני:

אִשֶּׁה - לשון אש, והיא הקטרת איברים שעל האש: