לא משום שביעית - שמא יקחו בו פירות שביעית מן החשוד למכרם ותניא במס' סוכה (דף לט.) אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר מג' סעודות:

ולא משום מעשר - דאם עמי הארץ הם ויקחו שאינו מעושר ונמצא זה מאכילו דהא איהו לא ספי להו מידי אלא פריטי יהב להו:

ולא משום יין נסך - אם עובדי כוכבים הם ונמצא מאכילן יין נסך והרי מזונותיהן עליו ונהנה מיין נסך:

ואני פורע - הוי איהו לוקח האיסור ומאכילו דהשתא לא סליק נפשיה מינייהו בפריטי:

המקיפו - שרגיל אצלו בהקפה:

דמשעבד ליה - האי בעל הבית משעתא דיהיב חנוני פירי והוי כנותן מיד ליד:

קני ליה דינר גביה - חנוני סמיך על זה שכבר הכיר בו שכל מקום שישנו הדינר קנוי לו לחנוני הלכך חליפי נינהו אבל הנך דבי ר' ינאי כיון דהנך עניי דמוזפי להו פירי לאו חנוני הרגיל  להקיפן נינהו לא סמכא דעתיה כולי האי ולא משתעבד להו דבי ר' ינאי הלכך כי פרע לאחר זמן לאו חליפי שביעית נינהו:

אי הכי - דטעמא משום מקיפו הוא אבל אין מקיפו שרי:

אדתני - רישא דמהדר תנא בתר היתרא ולא אשכח אלא בצאו ואכלו בדינר זה דסליק מינייהו נפשיה בפריטי:

ליפלוג ולתני - היתרא אפי' בדלא סליק וכגון צאו ואכלו ואני פורע ובחנוני שאין מקיפו דלא משתעבד ליה האי בעל הבית מידי וכ"ש היכי דנסתלק לגמרי:

ותו חנוני שאין מקיפו - אי יהיב לשלוחיה דבעל הבית:

מי לא משתעבד - ליה בעל הבית מהשתא דקא שרית להו לדבי ר' ינאי משום האי טעמא:

והאמר רבא האומר לחבירו תן מנה לפלוני ויקנו נכסאי לך - באותו מנה ונתן:

קנה - הלוקח את נכסיו של זה ואע"ג דלא מטא הנאת האי מנה לידיה:

מדין ערב - מההוא דינר דמחייב ערב לשלומי ואע"ג דלא מטי הנאה לידיה והאי נמי לא שנא אלמא אע"ג דלאו חנוני המקיפו הוא כי יהיב ליה לשלוחיה משתעבד ליה האי:

אלא אמר רבא - לא תיתני טעמא דברייתא משום שיעבודא ובמקיפו דאפילו אין מקיפו איכא שיעבודא ומיהו לדבי ר' ינאי לא תקשי דבין מקיפו בין אין מקיפו:

אע"ג דמשעבדי ליה - נכסיה לשלומי:

כיון דלא מייחד שיעבודיה - שלא ייחד לו מיד מעות לכך לאו חליפין נינהו ולא מיתסר: ה"ג והכא אמר רב פפא ולא גרסינן אלא הכא דקתני חושש אמר רב פפא:

כשהקדים לו - בעל הבית דינר לחנוני קודם ששלח אצלו דהשתא מדבעל הבית קאכלי ואיסורא דידיה הוא:

ואני פורע - הא כבר פרע:

ואני מחשב מבעי ליה - אני אעשה לו חשבון ממה שהקדמתי לו:

שנשא - מיד החנוני ונתן להם דהשתא איהו ספי להו איסורא ולאו משום פרעון דלאחר זמן הוא אלא דקננהו במשיכה ואשתכח שלקח יין נסך והשקהו לפועליו אבל הנך דבי רבי ינאי  כי שקלי פירי שעת היתר הוא וכי פרעו לאחר זמן בשעת איסור שביעית לאו חליפין נינהו לאיתפוסי:

צאו - משמע שאינו הולך עמהן:

לשבור ביין נסך - לשבר חבית ולשפוך את היין:

מהו - שיהא שכרה מותר:

מי אמרינן כיון - דישראל זה רוצה בקיומן של חביות האלו שלא ישתברו עכשיו מאליהם עד שישברם הוא ויטול שכרם אסור:

אין עודרין - אין חופרין: