קפדן.
היה קפדן - שכעס על אחאב ואמר חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר:
הוה רגיל למיתי גביה, איכסי' מיניה תלתא יומי ולא אתא.
איכסי' מיניה - שהיה רגיל למיתי לבי מדרשו כל יומא ולא אתא בתלתא יומי:
כי אתא, א"ל: "אמאי לא אתא מר?"
א"ל - ר' יוסי:
א"ל: "קפדן קרית לי?!".
א"ל הא דקמן, דקא קפיד מר:
הא דקמא דקא קפיד מר - הרי על דבר זה שאמרתי עליך קפיד שלא באת אלי ג' ימים מקפדנות שקצפת עלי:
(דברים יג, יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם כל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם וכו':
?מאן רשעים
אמר רב יוסף: גנבי.
ת"ר רשע בא לעולם - חרון בא לעולם.
שנא': (משלי יח, ג) "בבא רשע, בא גם בוז, ועם קלון חרפה".
רשע אבד מן העולם - טובה באה לעולם.
"שנא': (משלי יא, י) "ובאבוד רשעים רנה".
צדיק נפטר מן העולם - רעה באה לעולם.
שנאמר: (ישעיהו נז, א) הצדיק אבד, ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין, כי מפני הרעה נאסף הצדיק.
מפני הרעה - קודם שתבא הרעה הצדיק נאסף מכלל דכיון שמת הרעה באה:
צדיק בא לעולם - טובה באה לעולם.
אבל צדיק בא לעולם פסקה הרעה שנאמר זה ינחמנו:
שנאמר: (בראשית ה, כט) "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינ"ו:
הדרן עלך כל ישראל יש להם חלק וסליקא לה מסכת סנהדרין