Enjoying this page?

Sanhedrin, Page 010b

צורת הדף באתר היברובוקס

למחייה עשרים וחדא. וכי מיית בהך חדא לימות. דהא כי מחית אגבא דחייא קא מחית?

למחייה עשרים וחדא - דהא אכתי חי הוא ואגבא דחיי מחי:

אמר ליה: אמר קרא: (דברים כה, ג) "ונקלה אחיך לעיניך", אחר שלקה, "אחיך" בעינא, וליכא:

 

עיבור החדש בשלשה:

"חישוב" לא קתני.

חישוב לא קתני - דנימא שצריך שלשה לחשב אם יעברו את החודש דבחושבנא תליא אע"פ שצריך לעברו כגון משום ירקיא ומשום מתיא אפילו הכי חושבנא בעי כדתנן במסכת  ערכין (דף ח:) אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברין בשנה ולא נראה לעבר יותר על שמנה אבל תשעה מעוברין לא עבדינן דאם כן קדים ואתי סיהרא תלתא יומי ומחזי שיקרא הלכך צריך לחשב תולדות הלבנה אם תקדום שלשה ימים או שנים לקביעות החדש לא מעברינן ליה דתמהי בה אינשי:

"קידוש", לא קתני.

קידוש לא קתני - דנימא דצריך ג' לקבל עדות החדש מפי העדים ולומר מקודש החדש:

אלא "עיבור".

אלא עיבור החדש - משמע שצריך שלשה לומר מעובר החדש אמירה זו למה:

לא ליקדשא, וממילא לעבר?

לא ליקדשיה ביום שלשים - וממילא כי מקדשינן ליה למחר מיעבר החדש שעבר דיום שלשים בתריה שדית ליה:

אמר אביי: תני: "קידוש החדש".

תני קידוש - ועל כל חדשי השנה קאי:

תניא נמי הכי: "קידוש החדש, ועיבור השנה - בשלשה. דברי רבי מאיר".

אמר רבא: והא "עיבור" קתני?

והא עבור קתני - דרך תנא טועה בגירסא לחסר תיבה על ידי שכחה אבל אין נחלף לתנא בין גירסת קידוש לגירסת עיבור:

אלא אמר רבא: קידוש ביום עיבור - בשלשה.

ביום עיבור - יום עיבור הוא יום שלשים שממנו נעשה החדש מעובר כשרוצין לעברו:

קידוש ביום עיבור - כגון בחדש חסר שעבר צריך שלשה לקדש ראש חדש הבא ביום ל' לחדש שעבר:

אחר עיבור - ליכא קידוש.

לאחר עיבור - אם עשו חודש שעבר מלא וקבעו ר"ח ביום ל' ואחד אין אומרין בו מקודש מקודש:

ומני רבי אלעזר (בן) צדוק היא.

דתניא: רבי אלעזר (בן) צדוק אומר: אאם לא נראה בזמנו - אין מקדשין אותו, שכבר קידשוהו בשמים.

בזמנו - ביום ל' דתולדתו ביום ל' הוא דאין חדש לבנה פחות מכ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים:

שכבר קידשוהו בשמים - ב"ד שלמעלה מאתמול:

רב נחמן אמר: קידוש אחר עיבור - בשלשה.

ביום עיבור - ליכא קידוש.

ומני, פלימו היא.

דתניא: פלימו אומר: בזמנו - אין מקדשין אותו.

פלימו אומר בזמנו אין מקדשין אותו - שא"צ לעשות חיזוק לדבר שהרי בזמנו בא:

שלא בזמנו - מקדשין אותו.

רב אשי אמר: לעולם "חישוב" קתני.

ומאי "עיבור". חישוב דעיבור.

חישוב דעבור - לחשב אם יעברוהו דאילו קידוש סבר תנא דידן דלא צריך לקדושי לא מלא ולא חסר וכר"א בר' שמעון לקמן ואיידי דתני עיבור השנה דהוי נמי חישוב דעיבור השנה  והתם לא סגי דלא תני עיבור דאמירה בעי שיקדשו אדר השני לשם אדר דאי שתקי ממילא לשם ניסן מיקבע תנא נמי גבי חדש עיבור החדש וקרייה נמי לחישוב עיבור ואשמעינן דחישוב בעינן אבל קידוש לא בעינן לא למלא ולא לחסר כר"א:

ואיידי דקבעי למיתני "עיבור שנה", תנא נמי: "עיבור חודש".

חישוב חודש - אין. קידוש חודש - לא.

מני?

ר' אליעזר היא.

דתניא: ר' אליעזר אומר: בין בזמנו, בין שלא בזמנו - אין מקדשין אותו.

שנאמר: (ויקרא כה, י) "וקדשתם את שנת החמשים שנה", שנים אתה מקדש, ואי אתה מקדש חדשים:

שנים אתה מקדש - שנת של כל יובל ויובל מקדשין ב"ד לשם יובל:

 

רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה כו':

תניא: בכיצד?

אמר רבן שמעון בן גמליאל: בשלשה מתחילין, ובחמשה נושאין ונותנין, וגומרין בשבעה. 

אחד אומר לישב, ושנים אומרים שלא לישב - בטל יחיד במיעוטו.

א' אומר לישב - א' מן השלשה אומר צריך לישב ולעיין אם צריכה לעבר שנה זו מפני האביב או התקופות או פירות האילנות כדלקמן (דף יא:):

ושנים אומרים - אינו צריך להושיב ב"ד על כך שאין כאן ספק דודאי אינה צריכה לעבר:

בטל יחיד במיעוטו - ולא ישבו החמשה עוד לעיין בדבר:

שנים אומרים לישב, ואחד אומר שלא לישב - מוסיפין עליהם עוד שנים. ונושאין ונותנין בדבר.

שנים אומרים לישב ואחד אומר שלא לישב - הולכין אחר השנים ויושבין לישא וליתן אם צריכה לעבר אם לאו ומשא ומתן של עיבור צריך חמשה לפיכך מוסיפין עוד שנים ולקמן  מפרש שלשה וחמשה ושבעה כנגד מי:

גשנים אומרים צריכה, ושלשה אומרים אינה צריכה - בטלו שנים במיעוטן.

שנים אומרים צריכה - לעבר ושלשה אומרים אין צריכה בטלו שנים במיעוטן ועומדין והולכין להם:

שלשה אומרים צריכה, ושנים אומרים אינה צריכה - מוסיפין עליהם עוד שנים. שאין המנין פחות משבעה.

שנים אומרים אינה צריכה ושלשה אומרים צריכה - הולכין אחר הרוב ומוסיפין עוד שנים להשלמת המנין ומעברין:

הני: שלשה, חמשה, ושבעה, כנגד מי?

פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד דעימיה. ומנו? רבי שמעון בן פזי.

ואמרי לה: רבי שמעון בן פזי, וחד דעימיה. ומנו? ר' יצחק בר נחמני.

חד אמר: כנגד ברכת כהנים.

כנגד ברכת כהנים - בפסוק ראשון ג' תיבות והשני ה' ושלישי ז' תיבות:

וחד אמר: שלשה - כנגד שומרי הסף.

שלשה כנגד שומרי הסף כו' - כלומר אשכחנא דמלכותא דארעא שלשה ממונין וחמשה ממונין ושבעה ממונין ג' כנגד שומרי הסף בצדקיהו (מלבים ב כד:) גבי גלות נבוזראדן והתם נמי משכחת חמשה מרואי פני המלך ובאחשורוש (אסתר א) אשכחן שבעה שרי פרס ומדי ועיבור שנה מטכסיסי מלכות שמים הוא ליישב סדר השנים על מכונן:

חמשה - מרואי פני המלך.

שבעה - רואי פני המלך.

תני רב יוסף: הני שלשה וחמשה ושבעה:

שלשה - כנגד שומרי הסף.

חמשה - מרואי פני המלך.

שבעה - רואי פני המלך.

א"ל אביי לרב יוסף: עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר הכי?

אמר להו: "לא הוה ידענא דצריכיתו, מי בעיתו מנאי מילתא ולא אמרי לכו?":

 

זמן נשיא צריך גדי סימן:

ת"ר: דאין מעברין את השנה אלא