האי תנא מעיקרא אמר ללמוד נזיר ממצורע אי אפשר שאין דנין כו' - אלמא דפשיטא ליה מילתא דמצורע הוי בתער:

והדר אמר ניליף מדינא - מנזיר ומלוים בהצד השוה שבהן ומדינא נמי לא מצי למילף משום דאית בה פירכא דרבא מברניש שכן אין קרבנו בדלות תאמר במצורע שכן קרבנו בדלות  בעולה ויורד דכתיב ביה ואם דל הוא:

א"ל ההיא - דקתני דללמדו ממצורע אי אפשר דמשמע דפשיטא ליה דמצורע הוי בתער אליבא דרבנן היא דגמרי לה מזקנו ופאת כדמסיק והאי דקא בעי מדינא לא אפשר משום  דאית ביה למפרך כדפריכנא אליבא דר' אליעזר דגמיר לה מנזיר דלקמן:

דתנן - במסכת מכות:

ואינו חייב - על הקפת הראש עד שילקטנו בתער: ר' אליעזר אומר אפי' במלקט וברהיטני:

ואמרינן מ"ט דרבנן - דלא מחייבי בהקפה אלא בתער:

דתניא זקנו - האמור לגבי מצורע מה ת"ל והלא כל שערו במשמע וזקנו בכלל שערו אלא לפי שנאמר לגבי כהנים ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפי' כהן מצורע המתגלח לא יגלח פאת  זקנו ת"ל וגילח זקנו:

ומנלן - דהך גילוח בתער קאי דתניא ופאת זקנם:

ת"ל - גבי ישראל לא תשחית פאת זקנך אי לא תשחית יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב ת"ל ופאת זקנם לא יגלחו הא כיצד גילוח שיש בו השחתה דיבר הכתוב ואיזו הוי אומר  בתער מהו גילוח דקאסר ליה רחמנא גבי הקפת הראש והשחתת פאת זקן ואישתרי ליה גבי מצורע דמותר הוא בו היינו תער: מאי משמע לן מהכא דמצורע לא הוי אלא בתער דלמא לעולם אימא לך דאפי' ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי והאי דקתני זקנו מה ת"ל דאתא לאשמועי' דאפי' גילחו בתער לא מיחייב עליה משום פאת זקנם לא יגלחו: אי ס"ד דכי ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי ומצוה קעביד לישתוק קרא מיניה ולא ליכתוב זקנו ואמינא ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי דמייתינן לה מדינא:

ומה גבי נזיר דאיסורא קעביד - כי מגלח בתער בתוך ימי נזירות:

אפילו הכי מיחייב - כי ליקטן במלקט וברהיטני כדאמרינן לעיל לרבות כל המעבירין:

הכא - דכי מגלח מצוה קעביד כדכתיב וגילח את כל שערו:

לא כל שכן - שבכל דבר מותר לגלח ואפילו בתער: