מן החטא.
מן החטא - הרהור עבירה:
מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: (קוהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה.
א"ל: כגון מאן? כגון אמך.
והא מתני ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה,
שנאמר: (משלי ה, יח) יהי מקורך ברוך, ושמח מאשת נעוריך.
וא"ל: כגון מאן? כגון אמך.
מתקיף תקיפא, ועבורי מיעברא במלה.
עבורי מיעברא במלה - נוחה לרצות ומעברת על מדותיה:
היכי דמי אשה רעה?
אמר אביי: מקשטא ליה תכא, ומקשטא ליה פומא.
פומא - לקלל ולגדף עד זמן סעודה כדי לצערו:
רבא אמר: מקשטא ליה תכא, ומהדרא ליה גבא.
ומהדרא ליה גבא - שלא לאכול עמו ומצערתו:
אמר רבי חמא בר חנינא: כיון שנשא אדם אשה, עונותיו מתפקקין.
מתפקקין - נסתמין לשון ויפק כמו פוקקין הנקבים (שבת דף קכה:):
שנאמר: (משלי יח, כב) מצא אשה מצא טוב, ויפק רצון מה'.
במערבא כי נסיב אינש איתתא, אמרי ליה הכי: מצא או מוצא?
מצא, דכתיב: מצא אשה מצא טוב.
מוצא, דכתיב: ומוצא אני מר ממות את האשה.
אמר רבא: אשה רעה מצוה לגרשה,
דכתיב: (משלי כב, י) גרש לץ ויצא מדון, וישבות דין וקלון.
ואמר רבא: אשה רעה וכתובתה מרובה, צרתה בצדה.
צרתה בצדה - ישא אחרת אצלה:
דאמרי אינשי: בחברתה
בחברתה - מקבלת תוכחה יותר:
ולא בסילתא.
בסילתא - קוץ:
ואמר רבא: קשה אשה רעה כיום סגריר.
סגריר - יום ברד ורוח:
שנאמר: (משלי כז, טו) דלף טורד ביום סגריר, ואשת מדינים נשתוה.
דלף טורד וגו' ואשת מדינים נשתוה - שוין הן:
ואמר רבא: בא וראה כמה טובה אשה טובה, וכמה רעה אשה רעה.
כמה טובה אשה טובה? דכתיב: מצא אשה מצא טוב.
אי בגוה משתעי קרא, כמה טובה אשה טובה שהכתוב משבחה.
אי בתורה משתעי קרא, כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה.
כמה רעה אשה רעה? דכתיב: ומוצא אני מר ממות את האשה.
אי בגוה משתעי קרא, כמה רעה אשה רעה שהכתוב מגנה.
אי בגיהנם משתעי קרא, כמה רעה אשה רעה שגיהנם נמשלה בה.
(ירמיהו יא, יא) הנני מביא רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: זו אשה רעה וכתובתה מרובה.
(איכה א, יד) נתנני ה' בידי לא אוכל קום.
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא בר חייא: זו אשה רעה וכתובתה מרובה.
במערבא אמרו: זה שמזונותיו תלוין בכספו.
תלוין בכספו - שאין לו זריעה בקרקע דכל שעה מיצר ודואג שמא תייקר התבואה או ינעלו שערי שבר:
(דברים כח, לב) בניך ובנותיך נתונים לעם אחר.
אמר רב חנן בר רבא אמר רב: זו אשת האב.
(דברים לב, כא) בגוי נבל אכעיסם.
אמר רב חנן בר רבא אמר רב: זו אשה רעה וכתובתה מרובה.
רבי אליעזר אומר: אלו הצדוקים.
וכן הוא אומר: (תהילים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים וגו'.
אין אלהים - מי שאמר אין אלהים קרי נבל:
במתניתא תנא: אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי, שמהלכין ערומים בשוק.
שאין לך משוקץ ומתועב לפני המקום, יותר ממי שמהלך בשוק ערום.
רבי יוחנן אמר: אלו חברים.
אמרו ליה לר' יוחנן: אתו חברי לבבל.
חברי - פרסיים רשעים ומבזין ואינם מכירים כבודם של ישראל:
שגא נפל.
שגא - כפף נפל מרוב צער שהיו בני הישיבה מסורים בידם:
אמרו ליה: מקבלי שוחדא.
אמרו ליה מקבלי שוחדא - לבטל גזירתא:
תריץ יתיב.
תריץ - יתיב ושמח:
גזרו על ג' מפני ג'.
אמרו ליה על שלשה גזרו - אמר להם מפני שלשה עבירות שהיו ביד בני בבל:
גזרו על הבשר מפני המתנות.
גזרו על הבשר - שלא יאכלו בשר שחוטה: אמר להם מפני עבירה שבידם שהיו גוזלים מתנות כהונה זרוע ולחיים וקיבה:
גזרו על המרחצאות מפני הטבילה.
[ועל המרחצאות מפני הטבילה - שלא היו זהירין בה:
קא מחטטי שכבי,
מחטטי שכבי - מוציאים הנקברים מקבריהם]:
מפני ששמחים ביום אידם.
ששמחים ביום אידם - באה עליהם זו הגזרה להתאבל בה:
שנאמר: (שמואל א יב, טו) והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם.
בכם ובאבותיכם - ואבותם כבר מתו ומה מכה יש בהן [אלא] חטוטי שכבי:
אמר רבה בר שמואל: זו חטוטי שכבי.
דאמר מר: בעון חיים, מתים מתחטטין.
א"ל רבא לרבה בר מארי: כתיב, (ירמיהו ח, ב) לא יאספו ולא יקברו, לדומן על פני האדמה יהיו.
וכתיב: (ירמיהו ח, ג) ונבחר מות מחיים?
וכתיב ונבחר מות מחיים - בתריה דההוא קרא דהואיל ואין ניתנים לקבורה היאך יבחרו החיים למות:
אמר ליה: נבחר מות לרשעים, שלא יחיו בעולם הזה ויחטאו ויפלו בגיהנם.
א"ל - האי נבחר לא קאמר שיהו הן בוחרין מות מחיים אלא נביא הוא דקאמר להו מוטב להן לרשעים שימותו ממה שיחטאו ויחיו:
כתוב בספר בן סירא: אשה טובה מתנה טובה לבעלה.
וכתיב: טובה בחיק ירא אלהים תנתן.
אשה רעה צרעת לבעלה.
מאי תקנתיה? יגרשנה ויתרפא מצרעתו.
אשה יפה אשרי בעלה, מספר ימיו כפלים.
מספר ימיו כפלים - כלומר שמח בחלקו ודומה לו כאילו ימיו כפלים:
העלם עיניך מאשת חן,
מאשת חן - של אחרים:
פן תלכד במצודתה.
אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר.
כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו, ועצומים כל הרוגיה.
רבים היו פצעי רוכל,
רוכל - המוכר בשמים לנשים להתקשט בהן ומצוי בו ניאוף ובא בעלה ופצעו:
המרגילים לדבר ערוה, כניצוץ מבעיר גחלת.
כניצוץ אש המבעיר גחלת - כן יצרו מבעירו:
ככלוב מלא עוף,
ככלוב - קן עופות:
כן בתיהם מלאים מרמה.
אל תצר צרת מחר, כי לא תדע מה ילד יום.
שמא מחר בא ואיננו,
מחר מת - ואיננו בעולם ולא יראה אותה דאגה שהוא מיצר וירא ודואג עליה ונמצא שנצטער אתמול על עולם שאין שלו:
נמצא מצטער על העולם שאין שלו.
מנע רבים מתוך ביתך, ולא הכל תביא ביתך.
רבים יהיו דורשי שלומך, גלה סוד לאחד מאלף.
אמר רבי אסי: אין בן דוד בא, עד שיכלו כל הנשמות שבגוף.
גוף - פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות:
שנאמר: (ישעיהו נז, טז) כי רוח מלפני יעטוף,
שנאמר כי רוח מלפני יעטוף - הגאולה ונשמות שאני עשיתי:
ונשמות אני עשיתי.
יעטוף - לשון עכבה כדכתיב (בראשית ל) והיה העטופים ללבן ורישיה משתעי בגאולה כי לא לעולם אריב וגו':
תניא, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה, כאילו שופך דמים.
שנאמר: (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך.
וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו.
רבי יעקב אומר: כאילו ממעט הדמות.
שנאמר: (בראשית ט, ו) כי בצלם אלהים עשה את האדם.
וכתיב בתריה: ואתם פרו וגו'.
בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות.
שנאמר: ואתם פרו ורבו.
ואתם פרו ורבו - בתריה דתרוייהו כתיב הלכך כמו שעשה שתיהן הוא:
אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים.
אמר להן בן עזאי: ומה אעשה? שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
תניא אידך, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה, כאילו שופך דמים.
שנאמר: שופך דם האדם, וסמיך ליה: ואתם פרו וגו'.
רבי אלעזר בן עזריה אומר: כאילו ממעט הדמות.
בן עזאי אומר וכו'.
אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש וכו'.
ת"ר: (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל