השכמת הבקר

מודעת זאת מעלת קימת חצות לילה שהיא עת רצון למעלה^[1]. ומי שאינו יכול לקום בחצות בכל לילה. עכ"פ יתאמץ לקום בחצות באיזה לילה שיכול ולהיות מכלל עבדי ה' וכמ"ש: כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות^[2] - דייקא. ובאיזה לילה שאינו יכול - יתאמץ עכ"פ לקום איזו שעה לפני עמוד השחר. כמ"ש: אעירה שחר.^[3] ומיד שיתעורר משנתו כדי שלא יחזור ויישן - ירגיל את עצמו להתבונן מיד לפני מי הוא שוכב - לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. כמ"ש: הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'.^[4] ואילו היה שוכב לפני מלך בשר ודם היה מתחייב בנפשו וכו'.

וטוב להרגיל עצמו לומר מיד שניעור נוסח זה: מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה אמונתך: ועל ידי זה יזכור את ה' הנצב עליו ויקום בזריזות: 

"Waking up in the morning"

It is known the significance of rising at midnight, which is a favorable time above. And for those who cannot wake up at midnight every night, they should make an effort to wake up at midnight on whichever night they can, and be included among the servants of God, as it is stated: "All the servants of God who stand in the house of God at night" - this is precise. And on a night when it is not possible, one should at least make an effort to wake up a while before dawn, as it is written: "I will awaken the dawn." And as soon as one awakens from sleep, in order not to return and fall asleep again, one should accustom themselve to reflect immediately upon whom they lie before - before the King of Kings, the Holy One, blessed be He, as it is written: "Do I not fill the heavens and the earth?" And if one were lying before a mortal king, they would be liable with their soul, and so on.

It is good to accustom oneself to recite immediately upon awakening the following formula: "I acknowledge before You, living and eternal King, that You have mercifully restored my soul within me. Your faithfulness is great." And through this, one will remember God who stands over them and rise promptly.