ב"ה
, מוצאי ש"ק פ' בשלח, — אור ליום — ראשון פ' יתרו,
ה'תשל"ב. ברוקלין, נ.י. לאנ"ש ולכל המתעסקים בהפצת היהדות, התורה ומצותי' – בתוככי כל חובבי תורה ומצוה, ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בבואנו זה עתה מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר –
אשר כמו בכל ענין של
זכרון
על פי תורתנו תורת חיים ותורת אמת, תכלית הכוונה בזה היא להתעורר בתוכן הענין הנזכר ובפנימיותו, על מנת שיעלה ויבוא ויגיע במחשבה דיבור ומעשה,
והמעשה
הוא העיקר, כן הוא, כמובן וגם פשוט, בנוגע ליום הזכרון של הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר צריך הוא להביא להתבוננות בפעולותיו בחיים חיותו בעלמא דין ולהסיק מסקנות, כל אחד ואחת, בהנוגע למחשבה דיבור ומעשה שלו ושלה –
ובאתי בזה להעיר ולהאיר בענין
עקרי
ונקודה תיכונית, אחת מני רבות, מבין פעולותיו של בעל ההילולא, בהן עבד כל ימי חייו ועד למסירת נפש ממש,
הוא ענין החינוך על טהרת הקודש של בני ובנות ישראל בכל מקום שהם,
אשר בשטח זה במיוחד עבד ללא ליאות בעצמו וציוה על כל אלה הנשמעים לקולו, אף פנה בבקשה נפשית לכל מי שתגיע אליו קריאתו –
להתעסק – ובמרץ המתאים – בעניני חינוך על טהרת הקודש בכלל ובפרט לחנך את בניהם ואת בנותיהם וכן לחנך את עצמם בחינוך זה, חינוך מיוסד על התורה והמצות המגדיר וקובע הנהגת יום-יום וחיי יום-יום.
והי'
נאה
דורש ונאה מקיים, השתדל בכל עוז ביסוד מוסדות חינוך על טהרת הקודש בכל מקום שידו הגיעה, הן מוסדות חינוך לבנים והן מוסדות חינוך לבנות, כידוע ומפורסם.
ושליחותי' קא עבדינא – לעורר עוד הפעם את כל אחד ואחת שלמדו תורתו והלכו בדרך אשר הורנו אשר בודאי גם עתה עושים כן, ואת כל אלה הרוצים להסתפח אל נחלתו, וכל חובבי תורה ומצוה – לעשות בכיוון האמור ובמרץ הדרוש, בהתמסרות נפשית וגופנית ועל אחת כמה וכמה בממון, הן בביסוס מוסדות החינוך על טהרת הקודש הקיימים והן ביסוד מוסדות-אלו חדשים בכל מקום שאפשר, וכדרשת חכמינו ז"ל על כגון זה – ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה
ויאדיר
. ועל כולנה – לחנך את כל בניהם שי' ואת כל בנותיהם תי' במוסדות חינוך על טהרת הקודש.
והנה
אמחז"ל
זריזין מקדימין למצות ועל אחת כו"כ אשר מוכרחת
הזריזות
בעניני חינוך ובפרט בתקופתנו זו שרבים האורבים ומתנכלים לדור הצעיר לצודו ולמשכו ולקולטו במוסדות חינוך הפכי מחינוך הכשר וכו', וד"ל,
אשר לכן יפה שעה אחת (רגע אחד) קודם בכל הנ"ל.
ובודאי אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר מעורר רחמים רבים על כל
העושים
והמעשים בענינים האמורים למעלה – בכל המצטרך להם ולב"ב שיחיו, ובנקודה הפנימית – לראות רוב נחת אמיתי
מצאצאיהם
שיחיו, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות גם יחד.
וכיון
שנצטווינו
להעלות בקודש
ובמדה
שאדם מודד בה מודדין לו, בטח מזמן לזמן יוסיפו בפעולות האמורות, ויוסיף השי"ת נותן התורה ומצוה המצוה
בברכותיו
בתוספת מרובה על העיקר
מידו
המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה,
ובזריזות
ועד
מהרה ירוץ דברו – ברכות ה' ועד לקיום היעוד:
אלקים
להצילני הוי' לעזרתי
חושה
. . אלקים חושה לי –
להחיש
את הגאולה
האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
***
והרי כל האמור הוא מעניני פרשיות התורה דימים אלו:
פרשת
הגאולה והשירה (דקריעת ים סוף) אשר
הם
(
ילדי ישראל
) הכירוהו תחילה ועד להכרה מוחשית, וכמש"נ:
זה
א-לי
ואנוהו, מורין אותו באצבע; ופרשת מתן תורה, אשר ניתנה
לבית
יעקב (אלו הנשים) ולבני ישראל (אלו האנשים) – על ידי ערבות (בלשון חז"ל) –
בנינו
עורבים אותנו.
בכבוד ובברכה להצלחה רבה בכל האמור,
מ. שניאורסאהן