ב"ה, י"ז חשון, תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ הרב שלמה שי' לורינץ
שלום וברכה!
באיחור זמן רב קבלתי מכתבו עם המצורף בו בהנוגע לדבריו של ח.כ. ונאום כת"ר שי', ות"ת על שימת לבבו לשלחם לי.
בעוה"ר הרי צרות האחרונות משכחות - עכ"פ בזכרונו של הציבור - את הראשונות, כוונתי בעיקר להתופעות בירושלים עיה"ק ת"ו, אף שבודאי כבר נוכחו הכל אשר מקור כל תופעות אלו אחד הוא, שלכן גדולה התמי' עוד יותר על העדר תגובה מתאימה, ואת"ל לא רק שחסר קצת למאה אחוז של התאמה, אלא הרבה הרבה יותר מזה.
פשוט שלנגד עיני דבר המשנה אל תדין את חברך כו', ומשתדל אני על יסוד הציווי ללמד זכות וכו' ולשננו עוה"פ ועוה"פ. אבל לאחרי כל זה עדין הקושי' בתקפה עומדת.
ויהי רצון אשר סוף סוף יבואו בני ישראל בקישור מכתבים איש לרעהו אך ורק בנוגע להעלאה בקדש מטוב אל המובחר וכו', ובלשון רבינו הזקן, בעל התניא והשו"ע, שהשנה היא שנת הק"ן להסתלקותו, בנוגע לאחרית הימים, ש"אזי לא יהי' עסק התורה והמצוות לברר בירורין, כי אם ליחד יחודים עליונים יותר". והרי גם בעקבתא דמשיחא, סוף הגלות, אף שעדין עוד קודם אתחלתא דגאולה, צריך להיות משהו מעין זה, וכמנהג ישראל המקובל אשר בערב שבת כבר טועמים ממאכלי שבת קדש.
בכבוד ובברכה.
מוסג"פ העתק מכתב כללי לראש השנה, שתכנו מתאים לכל השנה, ותקותי שיענין את כת"ר.
דבר המשנה: אבות פ"ב מ"ד.
הציווי: אבות פ"א מ"ו.
ובלשון רבינו הזקן: אגה"ק סכ"ו (קמה, א).
וכמנהג ישראל: ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 173. וש"נ.
מכתב כללי: דלעיל חכ"ב אגרת ח'תרעט.
B"H, 17 Cheshvan, 5724.
Brooklyn, NY.
Havavac"h iy"a nu"n involved with tzt"z Harav Shlomo Lorintz
Shalom u'Vrachah!
After a long delay I received your letter with its enclosures regarding the words of the Knesset member and your speech, and thank you for your attention in sending them to me. Unfortunately, recent troubles cause people—at least in public memory—to forget earlier ones. I am referring mainly to the phenomena in Jerusalem, the holy city may it be rebuilt and established, although surely everyone has already realized that all these phenomena have a single source. Therefore it is even more surprising that there has not been an appropriate response; if anything, not only is there a slight lack of full alignment, but much more than that.
It is clear to me that before my eyes is the teaching of the Mishnah: "Do not judge your fellow...", and I try based on the commandment to judge favorably and to repeat this again and again. But after all this, the difficulty remains strong.
May it be G‑d's will that ultimately Jews will correspond with each other only regarding spiritual elevation from good to better, etc., as expressed by our master the Alter Rebbe, author of Tanya and Shulchan Aruch—this year marks 150 years since his passing—regarding the End of Days: "Then Torah study and mitzvos will not be about refining sparks but only about uniting higher unities." Even in Ikvesa d'Meshicha (the footsteps of Mashiach), at the end of exile—even though it is still before the beginning of redemption—there should be something similar to this, just as it is customary among Jews that on Friday afternoon one already tastes from the foods of Shabbos Kodesh.
With honor and blessing.
Enclosed is a copy of a general letter for Rosh Hashanah whose content is relevant for the entire year; I hope it will interest you.
Summary
The Rebbe teaches that even during difficult times we must strive for unity and positive connection among Jews. By focusing on spiritual growth and judging others favorably, we prepare ourselves—and our community—for redemption.