With the help of Heaven, on the first of Iyar, 5718, Brooklyn.

To the esteemed and honored Chassid, Rabbi, and descendant of holy ones, our teacher Rabbi Shalom, may he be well. Greetings and blessings!

In response to your letter from the 25th of Nissan, I was pleased to read about your son beginning to lay tefillin, and I am enclosing this letter to him as you suggested.

It is clear that your son acted properly by beginning to lay tefillin now, for we have explicitly heard from my revered father-in-law, the Rebbe (as cited in the Hayom Yom calendar for the 2nd of Menachem Av), a public directive to begin laying tefillin two months before the bar mitzvah. This is the precise language for the public, for in the Rebbe’s household they would begin much earlier, and my father-in-law once related that he began laying tefillin in his twelfth year.

I am aware of the opinion of some later authorities (as brought in the commentaries on Shulchan Aruch, Orach Chaim, end of Siman 37) that since tefillin require a pure body, one should not begin early, especially in our generations. Nevertheless, since there is an explicit directive as above, it is a mitzvah to fulfill the words of the later sages, especially when they instructed to publicize their view (as stated, "to the public").

It seems to me that the reason for this directive is related to the effort and diligence to spread the teachings of Chassidus to the widest circles, without imposing prior conditions on this Torah, even though in earlier generations (before the revelation of the Baal Shem Tov, his disciple the Maggid, their disciples, and from them our Rebbe the Alter Rebbe) such conduct was strictly observed. The well-known parable from the Alter Rebbe illustrates this: when the king’s only son fell gravely ill, the king commanded—even for a mere possibility—to take a precious stone from his crown and attempt to heal his son with it, reasoning that it is worthwhile to spill much outside for the chance that a few drops might reach the prince and heal him. The lesson is clear.

We have also seen in recent years how the dissemination of Chassidus has saved many from various trials and pitfalls, as is well known to all who were in Russia and withstood the challenges there.

At an auspicious time, all those you mention will be remembered at the holy resting place of my revered father-in-law, the Rebbe, of blessed memory, and may you be blessed with good news in all matters mentioned in your letter.

With honor and blessings for good tidings.

Summary

This letter emphasizes the importance of following the Rebbe's directive to begin laying tefillin two months before bar mitzvah, even amid concerns about purity. It highlights the broader mission of spreading Chassidus widely and assures the recipient of blessings and prayers for good news.

בעזרת השם, א' אייר תשי"ח, ברוקלין.

אל החסיד הנכבד, הרב, בן למשפחת קדושים, מוהר"ר שלום שיחיה. שלום וברכה!

בתשובה למכתב כת"ר מכ"ה ניסן, שמחתי לקרוא בו על התחלת הנחת תפילין של בנו שיחיה, ומצרף בזה את המכתב אליו כהצעת כת"ר.

מובן שבנו עשה טוב שהתחיל עתה להניח תפילין, שהרי בפירוש שמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר (הועתק בלוח היום יום ב' מנ"א) הוראה לרבים להתחיל בהנחת תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה. זהו דיוק הלשון לרבים, כי בבית הרב היו מתחילים זמן רב קודם לכן, ופעם סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא התחיל להניח תפילין בשנת הי"ב.

לא נעלמה ממני דעת כמה מהאחרונים (הובאו בנושאי כלים על שו"ע או"ח סוף סימן ל"ז) שכיוון שתפילין צריכים גוף נקי אין להקדים בהנחתם, ובפרט בדורותינו. ובכל זאת, כיון שבפירוש הורו כנ"ל, מצווה לקיים דברי חכמים בתראי, ובפרט כשהורו לפרסם דעתם בזה (וכלשון האמור לרבים).

נראה לי הטעם שההוראה היא על דרך ההשתדלות והיגיעה להפיץ תורת החסידות בחוגים הכי רחבים, מבלי להציג תנאים מוקדמים לתורה זו, אף שבדורות הראשונים (לפני התגלות הבעש"ט, תלמידו הרב המגיד ותלמידיהם ומהם רבנו הזקן) הקפידו על הנהגה כזו. וידוע המשל מרבנו הזקן, מאבן טוב שבכתר המלך, שכאשר נחלה בנו יחידו של המלך וגדלה הסכנה, מצווה המלך—even על ספק וספק ספיקא—לקחת אבן טוב מכתרו ולנסות לרפא בו את בנו יחידו, וכהלשון שכדאי לשפוך הרבה בחוץ בשביל ספק שיגיעו כמה טיפות לבן המלך ויחלים ויתרפא. והנמשל מובן.

נראה גם במוחש בשנים האחרונות, כיצד הפצת החסידות הצילה רבים מכמה ניסיונות ומכשולים, ומפורסם לכל אלו שהיו במדינות רוסיה ועמדו בניסיונות שם.

בשעת רצון יזכירו את כל אלה שכתבת אודותם על הציון הקדוש של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוק"ל, ויהי רצון שתבשר טוב בכל העניינים אשר במכתבך.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות.