ב"ה, ב' מ"ח, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי ההפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מכ"ז תשרי, אשר גם בו לא מצאתי טעם והסברה להפסק הכתיבה שלו כל הזמן, והרי זה מעורר ג"כ חשש שבמשך כל זמן זה לא הדפיס בעניני הפצת המעינות (שבטח הי' שולח לכאן הקטע כמנהגו בעבר), וכן בהנוגע להשתתפותו בהתועדות אנ"ש ובעניני אנ"ש בכלל, ואפשר ימלא עד"ז במכתבו הבא.
תקותי שככתבו במכתבו לא יאחרו זמן החתונה בשעה טובה ומוצלחת יותר מחדש כסלו הבע"ל.
ובמ"ש בההוצאות הכרוכות בעריכת חתונה גדולה,
- אינו מובן כלל הטעם לדחוק את עצמו בהוצאות מיוחדות בכדי שתהי' דוקא חתונה גדולה וכו', בה בשעה שנוגע שתהי' חתונה גדולה באיכות, וביחוד ע"פ דרז"ל על הכתוב משתה גדול (בראשית רבה פ' מ"ג) שגדול העולמים יהי' שם, ז.א. שיהי' ניכר בכל פרטי החתונה, והעיקר בכל עניני חתן וכלה בהכנה לחתונה והחלטותיהם לעתיד, אשר גדול עולמים מסכים עמהם וזהו לשכינה שרוי' ביניהם, ומובן שאין זה כרוך בהוצאות גשמיות, [לבד ההפרשות לצדקה, והפרשות אלו הרי אין זה הוצאה, כיון שמבטיח הקב"ה עשר בשביל שתתעשר, ובחנוני נא בזאת וכו'], הנה מה שנקרא בפי העולם גדולה (ובלשון החסידות, וועלטישע הנחות) מיט א טאראראם וכו' אין כדאי מכמה טעמים.
תקותי שכמו שעושים תכנית בהנוגע לגשמיות הענינים, הנה מכש"כ וק"ו שעושים הכנות בהנוגע לרוחניות הענינים, והרי ענין החתונה נקבע ע"י כנסת הגדולה בשם בנין עדי עד, ואם בדירה למשך איזה זמן אודותה כותב, כ"כ מתענינים בהפרטים, עאכו"כ לדירה של עשיריות בשנים, ועאכו"כ לדירה של כל משך ימי חיי האדם עלי אדמות, ועאכו"כ בבנין עדי עד, שהרי הנשמה נצחית היא, וק"ל.
המחכה לבשו"ט בכל האמור.