המצווה המשלימה ר"ס
האזהרה שהזהרנו מלהניח גוי הגר בארצנו, שיעביד בפרך עבד עברי, שמכר לו את עצמו.
והוא אמרו יתעלה: "לא ירדנו בפרך לעיניך" (ויקרא כ"ה, נג).
ולא נאמר, הואיל ועבד זה פשע בעצמו, ומכר עצמו לגוי, נעזבנו לקבל פרי מעשיו, אלא נפקח על הגוי בכך, ונמנענו מלהעבידו עבודת פרך.
ולשון ספרא: "'לא ירדנו בפרך לעיניך' - אין אתה מצווה אלא לעיניך", כלומר: שאינך מחייב לפקח עליו בביתו אם הוא מעבידו עבודת פרך או לא, אלא כל זמן שנראהו שהוא עושה זאת, נזהירנו עליו.