המצווה הקס"חהאזהרה שהוזהר כהן גדול מלהטמא למת מן המתים באיזה אופן שתהיה הטמאה, בין בנגיעה בין במשא, והוא אמרו: "לאביו ולאמו לא יטמא" (שם). ואולי תחשוב שזה והקודם עניין אחד הוא, ושזה שאמר "לאביו ולאמו לא יטמא" ביאור הוא-אין הדבר כן, אלא הם שני לאווין: לא יבוא ולא יטמא. ולשון ספרא:"חייב בלא יבוא וחייב בלא יטמא".וכן חייבו בכהן הדיוט בדין גזרה שווה, אמרו: "כשם שכהן גדול שנאסרה עליו נפש מת חייב בשני לאווין: לא יבוא ולא יטמא, כך גם כהן הדיוט, כיון שנאסר עליו להטמא בנפש מת חייב בלא יבוא". אבל לא מנינו אותו מהטעם שביארנו בכלל השני, אלא מנינו שני לאווין אלו מכיון שהם שני פסוקיים: לא יבוא ולא יטמא; ועניין 'לא יבוא' אינו עניין 'לא יטמא', כמו שביארו מעתיקי השמועה ואמרו: חייב בלא יבוא וחייב בלא יטמא.