המצווה הק"ז
האזהרה שהזהרנו מלשנות את הקדשים מקרבן לקרבן, כגון שהיה שלמים, לעשותו אשם, או אשם, לעשותו חטאת - שזה וכיוצא בו בלא תעשה.
והוא אמרו יתעלה בבכור בהמה: "לא יקדיש איש אתו" (ויקרא כו, כו).
ובא בקבלה"לא יקדיש איש אתו" - הקדש מזבח.
ולשון ספרא:"אין לי אלא בכור, מנין לכל הקדשים שאין משנין אותם מקדושה לקדושה?
תלמוד לומר: "בבהמה לא יקדיש איש אתו".
- רמז על מה שנאמר: "אשר יבכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אתו".(שם)
כאילו אמר: "כל מה שהיא לה' בבהמה לא יקדיש איש אותו קדושה אחרת, אלא ישאר כמו שהוא.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ה' מתמורה.