המצווה המשלימה מאתים
הציווי שנצטווינו לשלם שכר שכיר ביומו ולא לאחרו ליום אחר.
והוא אמרו יתעלה: "ביומו תתן שכרו" (שם שם, טו).
ודין מצווה זו, שיהא שכיר יום גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה כל היום, כמו שאבאר במצוות לא תעשה.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בשלמות בפרק ט' מ[בבא] מציעא, ושם נתבאר שזו חובה בכל שכיר, בין גוי בין ישראל, ומצוות עשה לפרוע בזמנו.