המצווה הל"ו
הציווי שנצטווינו שיהיו הכהנים עובדים במשמרות.
היינו: בכל שבוע תעבוד משמרת. ולא תהיה יד הכל מעורבת, אלא ברגלים בלבד. ש[אז] כל המשמרות עובדות בשווה וכל מי שבא מקריב.
וכבר נתבאר בדברי הימים, שדוד ושמואל חלקום ועשאום כ"ד משמרות.
ונתבאר בסוכה, שברגלים יד כולן שווה.
והכתוב שנאמר במצווה זו הוא אמרו: "וכי יבוא הלוי וגו' ובא בכל אות נפשו וגו' ושרת בשם ה' אלוהיו ככל אחיו הלוים העומדים שם לפני ה' חלק כחלק יאכלו" (דברים יח, ו-ח).
ולשון ספרי:"ובא בכל אות נפשו - יכול לעולם? תלמוד לומר: מאחד שעריך - בשעה שישראל מכונסין בשער אחד בשלושה רגלים.
יכול כל המשמרות שוות בקרבנות הרגל הבאים שלא מחמת הרגל? תלמוד לומר: לבד ממכריו על האבות מה מכרו האבות זה לזה? אתה בשבתך ואני בשבתי". כלומר: הסכמתם על סידור משמרות העבודה: כל שבוע - משמרה.
וכך פרשו התרגום: בר ממטרתא דייתה שבתא, דכן אתקינו אבהתא.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בסוף גמרא סוכה.