הִלְכוֹת עֵדוּת פֵּרֶק ט
א עֲשָׂרָה מִינֵי פַּסְלָנוּת הֶם; כָּל מִי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ אֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי הוּא פָּסוּל לְעֵדוּת. וְאֵלּוּ הֶן--הַנָּשִׁים, וְהָעֲבָדִים, וְהַקְּטַנִּים, וְהַשּׁוֹטִים, וְהַחֵרְשִׁים, וְהַסּוֹמִים, וְהָרְשָׁעִים, וְהַבְּזוּיִין, וְהַקְּרוֹבִין, וְהַנּוֹגְעִין בְּעֵדוּתָן; הֲרֵי אֵלּוּ עֲשָׂרָה.
ב נָשִׁים פְּסוּלוֹת לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים" (דברים יז,ו)--לְשׁוֹן זָכַר, לֹא לְשׁוֹן נְקֵבָה.
ג וְכֵן הַטֻּמְטוֹם וְהָאַנְדְּרֻגִּינוֹס פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שְׁהֶן סְפֵק אִשָּׁה. וְכָל מִי שְׁהוּא סְפֵק כָּשֵׁר, סְפֵק פָּסוּל - הֲרֵי הוּא פָּסוּל: שְׁאֵין הָעֵד בָּא אֵלָא לְהוֹצִיא מָמוֹן עַל פִּיו, אוֹ לְחַיַּב עַל פִּיו; וְאֵין מוֹצִיאִין מָמוֹן מִסָּפֵק וְאֵין עוֹנְשִׁין מִסָּפֵק, דִּין תּוֹרָה.
ד הָעֲבָדִים פְּסוּלִין לְעֵדוּת, דִּין תּוֹרָה: שֶׁנֶּאֱמָר בָּעֵדִים "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ, כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" (דברים יט,יט), מִכְּלָל שֶׁאָחִיו כָּמוֹהוּ - מַה אָחִיו בֶּן בְּרִית, אַף הָעֵד בֶּן בְּרִית. קַל וְחֹמֶר לַגּוֹיִים: אִם עֲבָדִים שְׁהֶן בְּמִקְצַת מִצְווֹת פְּסוּלִין - הַגּוֹיִים, לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
ה מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, פָּסוּל.
ו וְכָל מִי שֶׁנִּשְׁתַּחְרַר, וַהֲרֵי הוּא מְחֻסָּר גֶּט שִׁחְרוּר--פָּסוּל: עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֶּט לְיָדוֹ וְיִטְבֹּל, וְיֵעָשֶׂה מִכְּלָל בְּנֵי בְּרִית; וְאַחַר כָּךְ יָעִיד.
ז הַקְּטַנִּים פְּסוּלִין לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה: שֶׁנֶּאֱמָר בָּעֵדִים "וְעָמְדוּ שְׁנֵי-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-לָהֶם הָרִיב, לִפְנֵי ה'" (דברים יט,יז)--"אֲנָשִׁים", לֹא קְטַנִּים. אַפִלּוּ הָיָה הַקָּטָן נָבוֹן וְחָכָם--הֲרֵי הוּא פָּסוּל, עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה גְּמוּרוֹת. וְאִם הִגִּיעַ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְנֻלַּד בּוֹ סִימָן מִסִּימָנֵי סָרִיס--הֲרֵי זֶה סָרִיס, וְיָעִיד. וְאִם לֹא נֻלַּד בּוֹ--לֹא יָעִיד עַד רֹב שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִישׁוּת.
ח קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שְׁנוֹתָיו, שֶׁנִּרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי בַּגְרוּת מִלְמַעְלָה--אֵינוּ צָרִיךְ. וְאִם לָאו--אֵין מְקַבְּלִין עֵדוּתוֹ, עַד שֶׁיִּבָּדֵק. וּבֶן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ בְּטִיב מַשָּׂא וּמַתָּן--אֵין עֵדוּתוֹ עֵדוּת בְּקַרְקָעוֹת, מִפְּנֵי שְׁאֵינוּ מְדַקְדֵּק בַּדְּבָרִים: שֶׁהֲרֵי אֵינוּ יוֹדֵעַ. אֲבָל בְּעֵדוּת מִטַּלְטְלִין--מְקַבְּלִין עֵדוּתוֹ, הוֹאִיל וְהוּא גָּדוֹל.
ט הַשּׁוֹטֶה פָּסוּל לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה, לְפִי שְׁאֵינוּ בֶּן מִצְווֹת. וְלֹא שׁוֹטֶה שְׁהוּא מְהַלֵּךְ עָרֹם, וּמְשַׁבֵּר כֵּלִים וְזוֹרֵק אֲבָנִים בִּלְבָד; אֵלָא כָּל מִי שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתּוֹ, וְנִמְצֵאת דַּעְתּוֹ מְשֻׁבֶּשֶׁת תָּמִיד אַפִלּוּ בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מְדַבֵּר וְשׁוֹאֵל כְּעִנְיָן בִּשְׁאָר דְּבָרִים--הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וּבִכְלַל הַשּׁוֹטִים יֵחָשֵׁב. הַנִּכְפֶּה--בְּעֵת כְּפִיָּתוֹ, פָּסוּל; וּבְעֵת שְׁהוּא בָּרִיא, כָּשֵׁר; וְאֶחָד הַנִּכְפֶּה מִזְּמָן לִזְמָן, אוֹ הַנִּכְפֶּה תָּמִיד בְּלֹא עֵת קָבוּעַ: וְהוּא, שֶׁלֹּא תִהְיֶה דַּעְתּוֹ מְשֻׁבֶּשֶׁת תָּמִיד--שֶׁהֲרֵי יֵשׁ שָׁם נִכְפִּים שֶׁגַּם בְּעֵת בְּרִיאָתָם, דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶם. וְצָרִיךְ לְהִתְיַשַּׁב בְּעֵדוּת הַנִּכְפִּים הַרְבֵּה.
י הַפְּתָיִים בְּיוֹתֵר שְׁאֵינָן מַכִּירִין דְּבָרִים הַסּוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, וְלֹא יָבִינוּ עִנְיְנֵי הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבִינִין שְׁאָר עַם הָאָרֶץ, וְכֵן הַמְּבֹהָלִין וְהַנֶּחְפָּזִין בְּדַעְתָּם, וְהַמִּשְׁתַּגְּעִים בְּדַעְתָּן בְּיוֹתֵר--הֲרֵי כָּל אֵלּוּ בִּכְלַל הַשּׁוֹטִים. וְדָבָר זֶה, לְפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה הַדַּיָּן, שְׁאֵי אִפְשָׁר לְכַוַּן הַדֵּעוֹת בִּכְתָב.
יא הַחֵרֵשׁ כַּשּׁוֹטֶה, שְׁאֵין דַּעְתּוֹ נְכוֹנָה, וְאֵינוּ בֶּן מִצְווֹת. וְאֶחָד חֵרֵשׁ שֶׁמְּדַבֵּר וְאֵינוּ שׁוֹמֵעַ, אוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוּ מְדַבֵּר--אַף עַל פִּי שֶׁרְאִיָּתוֹ רְאִיָּה מְעֻלָּה, וְדַעְתּוֹ נְכוֹנָה--צָרִיךְ לְהָעִיד בְּבֵית דִּין בְּפִיו, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְהָעִיד בְּפִיו, וְיִהְיֶה רָאוּי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַדַּיָּנִין, וְהָאִיּוּם שֶׁמְּאַיְּמִין עָלָיו. וְכֵן אִם נִשְׁתַּתַּק--אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְדַּק כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לַגִּטִּין, וְנִמְצֵאת עֵדוּתוֹ מְכֻוֶּנֶת, וְהֵעִיד בְּפָנֵינוּ בִּכְתָב יָדוֹ--אֵינָהּ עֵדוּת כְּלָל: חוּץ מֵעֵדוּת אִשָּׁה, לְפִי שֶׁבָּעֲגוּנָה הֵקִילוּ. הַסּוֹמִין--אַף עַל פִּי שֶׁמַּכִּירִין הַקּוֹל, וְיָדְעוּ הָאֲנָשִׁים--הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין מִן הַתּוֹרָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְהוּא עֵד, אוֹ רָאָה" (ויקרא ה,א)--מִי שְׁהוּא רָאוּי לִרְאוֹת, הוּא שֶׁמֵּעִיד. וְהַסּוֹמֶה בְּאַחַת מֵעֵינָיו, כָּשֵׁר לְהָעִיד.