הלכות סוטה יש בכללן שלוש מצוות: אחת מצוַת עשה, ושתיים מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) לעשות לסוטה כתורת הקנאות הסדורה בתורה. (ב) שלא ליתן שמן על קרבנה. (ג) שלא ליתן עליו לבונה.
הִלְכוֹת סוֹטָה פֵּרֶק א
א קִנּוּי הָאָמוּר בַּתּוֹרָה "וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ" (במדבר ה,יד; במדבר ה,ל)--הוּא שֶׁיֹּאמַר לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים, אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי: אַפִלּוּ הָיָה אָבִיהָ, אוֹ אָחִיהָ, אוֹ גּוֹי, אוֹ עֶבֶד, אוֹ שָׁחוּף וְהוּא הָאִישׁ שְׁאֵינוּ מִתְקַשֶּׁה וְאֵינוּ מוֹלִיד.
ב הַסְּתִירָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה "וְנִסְתְּרָה" (במדבר ה,יג)--הִיא שֶׁתִּסָּתֵר עִם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאָמַר לָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִמּוֹ, בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים. אִם שָׁהָת עִמּוֹ כְּדֵי טֻמְאָה, שְׁהוּא כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה וּלְגָמְעָהּ--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ, עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה מֵי הַמָּרִים וְיִבָּדֵק הַדָּבָר; וּבִזְמָן שְׁאֵין שָׁם מֵי סוֹטָה--תֵּאָסֵר עָלָיו לְעוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.
ג קִנֵּא לָהּ עִם שְׁנַיִם כְּאֶחָד וְאָמַר לָהּ, אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְנִסְתְּרָה עִם שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה--אַפִלּוּ הֶן שְׁנֵי אַחֶיהָ, אוֹ אָבִיהָ וְאָחִיהָ--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה.
ד אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אַל תְּדַבְּרִי עִם פְּלוֹנִי--אֵין זֶה קִנּוּי; וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ בְּעֵדִים, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה--לֹא נֶאְסְרָה עָלָיו, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה בְּקִנּוּי זֶה.
ה וְכֵן אִם אָמַר לָהּ, אַל תִּסָּתְרִי עִמּוֹ, וְרָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ--אֵין זוֹ סְתִירָה, וְלֹא נֶאְסְרָה וְלֹא שׁוֹתָה; וְכֵן אִם לֹא קָדַם קִנּוּי, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה--לֹא נֶאְסְרָה עַל בַּעְלָהּ, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה.
ו אָמַר לָהּ, אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי, וְהָיָה קָטָן פָּחוּת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ, אַל תִּסָּתְרִי עִם בְּהֵמָה זוֹ--אֵין זֶה קִנּוּי: שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ" (במדבר ה,יג)--פְּרָט לְקָטָן וְלִבְהֵמָה, שְׁאֵינָן אוֹסְרִין אוֹתָהּ עָלָיו.
ז בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִנּוּיוֹ קֹדֶם שֶׁתִּסָּתֵר--קִנּוּיוֹ מָחוּל, וּכְאִלּוּ לֹא קִנֵּא לָהּ; אֲבָל אַחַר שֶׁתִּסָּתֵר, אֵינוּ יָכוֹל לִמְחֹל. גֵּרְשָׁהּ, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁמָּחַל; וְאִם הִחְזִירָהּ, צָרִיךְ לְקַנּוֹת קִנּוּי אַחֵר.
ח קִנֵּא לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עָלָיו, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה: שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ, עַל פִּי עַצְמוֹ. וְכֵן אִם שָׁמַע הָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ אַחַר הַקִּנּוּי, עַד שֶׁשָּׁמַע מֵהַנָּשִׁים הַטֹּווֹת לְאוֹר הַלְּבָנָה נוֹשְׂאוֹת וְנוֹתְנוֹת בָּהּ, שֶׁזִּנָּת עִם הָאִישׁ שֶׁקִּנֵּא לָהּ עָלָיו--הֲרֵי זֶה אָסוּר לוֹ לְקַיְּמָהּ, וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.
ט בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לוֹ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ אַחַר קִנּוּי, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה--אִם הוּא נֶאֱמָן לוֹ וְדַעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עָלָיו, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה; וְאִם לָאו, הֲרֵי אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ.
י וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן--מִי שֶׁנִּתְחָרַשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה, אוֹ שֶׁהָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין: לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ, אֵלָא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ.
יא כֵּיצַד: שָׁמְעוּ בֵּית דִּין שֶׁהָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ--קוֹרְאִין לָהּ וְאוֹמְרִין לָהּ, אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי. בָּאוּ עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה--בֵּית דִּין אוֹסְרִין אוֹתָהּ עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְקוֹרְעִין כְּתֻבָּתָהּ; וּכְשֶׁיָּבוֹא בַּעְלָהּ, אוֹ יַבְרִיא, אוֹ יֵצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין--נוֹתֵן לָהּ גֶּט; וְאֵינוּ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ.
יב שָׁתָת מֵי הַמָּרִים, וְנִקְּתָה מֵהֶן, וְחָזַר וְקִנֵּא לָהּ מֵהָאִישׁ שֶׁהִשְׁקָהּ עַל יָדוֹ, וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ--אֵינוּ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל יָדוֹ, פַּעַם שְׁנִיָּה; אֵלָא תֵּאָסֶר עָלָיו לְעוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. אֲבָל אִם קִנֵּא לָהּ עִם אַחֵר, וְנִסְתְּרָה עִם הָאַחֵר בְּעֵדִים--מַשְׁקֶה אוֹתָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאַפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים: וְהוּא שֶׁיַּשְׁקָהּ כָּל פַּעַם, בִּגְלַל אִישׁ אַחֵר.
יג הִשְׁקָה אוֹתָהּ, וְגֵרְשָׁהּ, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, וְקִנֵּא לָהּ עִם הָאִישׁ שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָהּ הַבַּעַל הָרִאשׁוֹן בִּגְלָלוֹ, וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ בְּעֵדִים--הֲרֵי הַבַּעַל הַשֵּׁנִי מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל יָדוֹ, מִפְּנֵי שְׁהוּא בַּעַל שֵׁנִי; וְאַפִלּוּ מֵאָה וְנִשֵּׂאת לְזֶה אַחַר זֶה, מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד, וְאֵין אוֹמְרִין וַדַּאי שֶׁהֻחְזְקָה לְזֶה וּטְמֵאָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם עֵד.
יד הָאִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ, וְנִסְתְּרָה אַחַר הַקִּנּוּי עִמּוֹ בְּעֵדִים, וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת, וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בְּפָנָיו עִם זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עִמּוֹ--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם; וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיוֹצְאָה בְּלֹא כְּתֻבָּה: וְאַפִלּוּ הָיָה עֵד טֻמְאָה זֶה אֶחָד מֵעֵדֵי הַסְּתִירָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעֵד אֵין בָּהּ" (במדבר ה,יג), וַהֲרֵי עֵד.
טו אַפִלּוּ אִשָּׁה, וְעֶבֶד, וְשִׁפְחָה, וּפָסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאַפִלּוּ קָרוֹב--נֶאֱמָן לְעֵדוּת סוֹטָה לְהָעִיד עָלֶיהָ שֶׁזִּנָּת, וְתֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה: הוֹאִיל וְקָדַם הַקִּנּוּי וְהַסְּתִירָה בְּעֵדִים כְּשֵׁרִים, וְהַתּוֹרָה הֶאֱמִינָה עֵד אֶחָד בְּטֻמְאָה--הֲרֵי כֻּלָּן כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת טֻמְאָה. אַף חָמֵשׁ הַנָּשִׁים שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ, מְעִידוֹת זוֹ עַל זוֹ שֶׁנִּטְמֵאת, וְנֶאֱמֶנֶת עָלֶיהָ לְאָסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ, וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתָהּ; אֲבָל לֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, אֵלָא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצְאָה.
טז בָּא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר וְאָמַר נִטְמֵאת, הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; בָּא אַחֵר וְהִכְחִישׁוֹ וְאָמַר לֹא נִטְמֵאת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ: שֶׁעֵד אֶחָד בְּטֻמְאַת סוֹטָה כִּשְׁנַיִם; וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁלָּאַחֲרוֹן דּוֹחִין דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹן, שְׁהוּא כִּשְׁנַיִם.
יז בָּאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, זֶה אוֹמֵר נִטְמֵאת, וְזֶה אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאת, אוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד נִטְמֵאת, וּבָאוּ שְׁנַיִם אַחֲרָיו וְאָמְרוּ לֹא נִטְמֵאת--הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה.
יח בָּא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר, וְנָשִׁים רַבּוֹת, אוֹ פְּסוּלִין רַבִּים, כְּאֶחָד--הָעֵד אוֹמֵר נִטְמֵאת, וְהַנָּשִׁים וְהַפְּסוּלִין אוֹמְרִין לֹא נִטְמֵאת--הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה: שֶׁעֵד אֶחָד וּפְסוּלִין רַבִּים, כְּמֶחְצָה עַל מֶחְצָה הֶם.
יט הָיוּ כֻּלָּן פְּסוּלִין, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. כֵּיצַד: שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹמְרוֹת נִטְמֵאת, וְשָׁלוֹשׁ אוֹמְרוֹת לֹא נִטְמֵאת--הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה; שָׁלוֹשׁ אוֹמְרוֹת לֹא נִטְמֵאת, וְאַרְבַּע אוֹמְרוֹת נִטְמֵאת--הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה. הָיוּ מֶחְצָה לְמֶחְצָה, הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה.
כ כָּל סוֹטָה שְׁאֵינָהּ שׁוֹתָה, מִפְּנֵי עֵדֵי טֻמְאָה--הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה: שֶׁהֲרֵי נֶאְסְרָה בְּקִנּוּי וּסְתִירָה, וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁתַּתִּירָהּ נִמְנָעָה--שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ עֵד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.