002_מסכת טהרות פרק ב

טהרות פרק ב

(א) האשה

האשה - באשה טהורה איירי:

שהיתה כובשת ירק

שהיתה כובשת ירק - של תרומה בקדירה. ואותו ירק לא הוכשר לקבל טומאה, אלא כדרך הכובשים שמחתכים את הירק בלא משקה ומולחים אותו ונותנים בקדירה או בחבית ואח״כ נותנים עליו יין או חומץ או שמן, (והוכשר אותו העלה):

בקדרה. ונגעה

נגעה - בידים מסואבות שפוסלים את התרומה:

בעלה

בעלה - של ירק שהיה חציו בקדירה עם המשקין וחציו חוץ לקדירה נגוב, ונגעה במקום הנגוב:

חוץ לקדרה במקום הנגוב. אף על פי שיש בו כביצה. הוא טמא

אע״פ שיש בו כביצה - שהוא שיעור לטמא אוכלים:

הוא טמא - אותו העלה:

והכל טהור

והכל טהור - שאר הירק והמשקין שבקדירה. דלא אתי האי עלה שמקצתו בקדירה ומטמא להו, דידים שניות ; והעלה שלישי, ואין שלישי עושה רביעי בתרומה:

. נגעה

נגעה - בסתם ידים שהם שניות:

במקום המשקה. אם יש בו כביצה. הכל טמא

במקום משקה - כלומר במקום שאין העלה נגוב, נעשה משקה שעליו תחילה, דכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה, והמשקה עושה את העלה שני, הלכך כשיש בעלה כביצה היינו שיעור לטמא אחרים:

הכל טמא - אף הקדרה עצמה, דמקצת עלה שבקדירה עושה משקה שבקדירה תחילה וחוזרין ומטמאין את הקדירה, כדאיתא בפ״ק דשבת, האוכלים והכלים שנטמאו במשקין:

. אין בו כביצה

אין בו כביצה הוא טמא - אותו עלה שנגעה בו:

. הוא טמא והכל טהור

והכל טהור - דפחות מכביצה אין מטמא אחר:

. חזר לקדרה. הכל טמא

חזר לקדירה - אותו מקום המשקה שנגע בו:

הכל טמא - אע״פ שאין בעלה כביצה, שהמשקה שנגע בו חזר וטימא כל מה שבקדירה ואף הקדירה עצמה:

. היתה מגע טמא מת

היתה מגע טמא מת - אשה זו שכובשת את הירק. הרי האשה ראשון והעלה שנגעה בו שני, הלכך אם יש בו כביצה הכל טמא:

. ונגעה בין במקום המשקה בין במקום הנגוב. אם יש בו כביצה. הכל טמא. אין בו כביצה. הוא טמא והכל טהור. היתה טבולת יום מנערת את

היתה טבולת יום מנערת את הקדירה - דהשתא יש באשה זו שתי טומאות, חדא דטבולת יום ואידך דסתם ידים שהם שניות, כדקתני בידים מסואבות. ותרוייהו צריכין משום סיפא. מנערת, מערה מה שבתוך הקדרה (לישנא אחרינא), מנערת, מגיסה בתוך הקדירה בכף שבידה:

הקדרה בידים מסואבות וראתה משקין על ידיה. ספק מן

ספק מן הקדירה נתזו - ולא נטמא מה שבתוכה:

הקדרה נתזו. ספק שהקלח

ספק שהקלח - שכולו מלא משקה והוא בתוך הקדרה נגע בידיה:

נגע בידיה. הירק פסול

הירק פסול - משום ספיקא דטבול יום. אבל משום ספק ידים לא, כדתנן בפ״ב דטבול יום (משנה ב׳), חומר בטבול יום שספק טבול יום פוסל את התרומה, והידים ספיקן טהור:

והקדרה טהורה:

והקדירה טהורה - דמשום טבול יום לא מטמאה אפילו ודאי נגעה במשקין, דאין טבול יום עושה משקה תחילה, כדתנן (פרק ח׳ דפרה משנה ו׳), כל הפוסל את התרומה מטמא את המשקין להיות תחילה חוץ מטבול יום. ואי משום ידים, לא מטמאה, דכיון דספיקא הוא שמא נתזו על ידיה, מספיקא קדירה טהורה, שספק ידים לטמא, טהור:

(ב) רבי אליעזר אומר. האוכל אוכל ראשון

האוכל אוכל ראשון - נעשה גופו ראשון להיות מגעו שני. והאוכל אוכל שני נעשה גופו שני, ואם נגע בתרומה פסלה. אלו משמונה עשר דבר שגזרו בו ביום. ודוקא שאכל חצי פרס, שהוא ביצה ומחצה להרמב״ם ושתי ביצים לרש״י, שזהו שיעור אוכלים לפסול את הגויה:

. ראשון. אוכל שני. שני. אוכל שלישי. שלישי. רבי יהושע אומר האוכל אוכל ראשון

רבי יהושע אומר האוכל אוכל ראשון ואוכל שני נעשה גופו שני - דסבירא ליה דלא משוינן ליה לאוכל כמאכל עצמו, והאי דמשוי לאוכל אוכל שני שני ולא שלישי, לפי שמצינו שני עושה שני ע״י משקין, שהמשקין שנטמאו בשני הן נעשים תחילה והנוגע בהם הוי שני, ואי הוה משוינן ליה לאוכל אוכל שני שלישי לא היה פוסל את התרומה, דאין שלישי עושה רביעי בתרומה, וחכמים גזרו על האוכל אוכל שני שיהיה פוסל את התרומה, משום דזימנין אכיל אוכלים טמאים ושדי משקין של תרומה לתוך פיו בעוד שאוכלים טמאים בפיו ופסיל להו, הלכך אע״ג דבאוכל אוכל ראשון לא משוינן ליה לאוכל כמאכל עצמו, באוכל אוכל שני משוינן ליה שני כמו המאכל, כדי שיפסול את התרומה:

. ואוכל שני שני. שלישי. שני לקדש ולא שני לתרומה

שלישי שני לקודש - האוכל אוכל שלישי נעשה גופו שני לקודש, ועביד שלישי ורביעי בקודש:

ולא שני לתרומה - דאי נגע בתרומה לא פסלה. ומיהו אסור הוא לאכול בתרומה, והכי מוכח בגמרא פרק ב׳ דחולין [דף ל״ד]:

בחולין שנעשו

בחולין שנעשו על טהרת תרומה - כלומר האי אוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני ושלישי דתנינן במתניתין, בחולין שנעשו על טהרת תרומה קמיירי, דחולין גרידא אין בהם שלישי:

לטהרת תרומה:

(ג) הראשון שבחולין

הראשון שבחולין טמא ומטמא - תרומה. שככר של תרומה שנגע בראשון של חולין, נעשה שני ופוסל את השלישי:

. טמא ומטמא. השני. פוסל ולא מטמא. והשלישי נאכל בנזיד הדמע:

והשני שבחולין - פוסל את התרומה ואינו מטמא, דשלישי דתרומה לא עביד רביעי, הלכך שלישי דתרומה לא מקרי טמא אלא פסול:

והשלישי של חולין - הכי קאמר, ואם יש באותן חולין שלישי, כגון שנעשו על טהרת תרומה:

נאכל בנזיד הדמע - בתבשיל [שתרומה] מעורבת בו. והתרומה קרויה דמע, שנאמר (שמות כ״ב:כ״ח) מלאתך ודמעך לא תאחר. ובפ״ב דחולין מוכיח דדוקא כשאין בנזיד הדמע כזית תרומה בכדי אכילת פרס הוא דשרי ליה לאכול אוכל שלישי, אבל אי איכא כזית תרומה בכדי אכילת פרס, אסור, דקיימא לן האוכל אוכל שלישי מחולין שנעשו על טהרת תרומה, נפסל גופו מלאכול בתרומה:

(ד) הראשון והשני שבתרומה. טמאים. ומטמאים. השלישי פוסל. ולא מטמא. והרביעי נאכל בנזיד

הרביעי נאכל בנזיד הקודש - כלומר, ואם יש באותה תרומה רביעי, כגון שנעשית על טהרת הקודש. וכן החמישי נאכל בנזיד הקודש דקתני לקמן, הכי קאמר, ואם יש באותו קודש חמישי, כגון שנעשה על טהרת חטאת של אפר פרה, דאמרינן בגדי אוכלי קודש מדרס לחטאת נאכל בנזיד הקודש, מותר לערב בו תבשיל של קודש טהור:

הקדש:

(ה) הראשון. והשני. והשלישי. שבקדש. טמאין ומטמאין. הרביעי פוסל ולא מטמא. והחמישי. נאכל בנזיד הקדש:

(ו) השני שבחולין

השני שבחולין מטמא משקה חולין - דכל הפוסל את התרומה מטמא משקים להיות תחילה:

. מטמא משקה

מטמא משקה קודש - דכל הפוסל את הקודש מטמא משקין (קודש) להיות תחילה לקודש:

חולין. ופוסל לאוכלי תרומה. השלישי שבתרומה מטמא משקה קדש. ופוסל לאוכלי קדש. שנעשו לטהרת הקדש. אבל אם נעשו לטהרת תרומה מטמא שנים. ופוסל אחד בקדש:

שנעשו על טהרת הקודש - כלומר, הא דאמרינן דשלישי של תרומה פוסל ולא מטמא אוכלי קודש, הני מילי כשנעשית על טהרת הקודש. אבל נעשית על טהרת תרומה, שלא שמרהו על טהרת הקודש, השלישי מטמא שנים ופוסל אחד בקודש. שטהרתה של תרומה טומאה היא אצל הקודש, והרי זה השלישי דתרומה חשוב אצל הקודש כאילו נטמא בשרץ עצמו:

(ז) רבי אליעזר אומר שלשתן שוין. האחד שבקדש. ושבתרומה. ושבחולין. מטמא שנים ופוסל אחד בקדש. מטמא אחד ופוסל אחד בתרומה. ופוסל את החולין. השני שבכלן. מטמא אחד ופוסל אחד בקדש. ומטמא משקה חולין. ופוסל לאוכלי תרומה. השלישי שבכולן

ר׳ אליעזר אומר שלשתן שוין - כדמפרש ואזיל, דלית ליה לר׳ אליעזר טהרתה של תרומה טומאה היא אצל הקודש:

השלישי שבכולן - לא משכחת שלישי בחולין אא״כ נעשו על טהרת תרומה. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

. מטמא משקה קדש ופוסל לאוכלי קדש:

(ח) האוכל אוכל שני

האוכל אוכל שני לא יעשה בבית הבד - לא יתעסק לעשות שמן בבית הבד, דהא מודה ר׳ יהושע לעיל לר׳ אליעזר שהאוכל אוכל שני הוא עצמו נעשה שני ופוסל את התרומה ומטמא משקין להיות תחילה, (דהיינו השמן):

. לא יעשם בבית הבד. וחולין שנעשו על גב

על גב הקודש - על טהרת הקודש:

קדש. הרי אלו כחולין

הרי אלו כחולין - ואין באים לכלל שלישי:

. רבי אליעזר בר רבי צדוק אומר הרי אלו כתרומה

הרי אלו כתרומה - ויש בהם שלישי. והני תנאי תרוייהו סבירא להו חולין שנעשו על טהרת הקודש לאו כקודש דמו, ושאין לך דבר שעושה רביעי בקודש אלא קודש מקודש בלבד, ופליגא אמתניתין דלעיל דקתני השלישי שבכולן פוסל לאוכלי קודש:

. לטמא שנים ולפסול אחד: