009_מסכת פרה פרק ט

פרה פרק ט

(א) צלוחית

צלוחית - כלי שנותנים בו המים המקודשים לאחר שהשליך האפר לתוכן, קרוי צלוחית, והכלי שנותנים בו המים כדי לקדשן קודם שיתנו בה האפר, קרוי שוקת:

שנפל לתוכה מים כל שהן

מים כל שהן - שאינן כשרים להזאה:

. ר' אליעזר אומר יזה שתי הזיות. וחכמים פוסלין. ירד לתוכה טל ר' אליעזר אומר יניחנה בחמה והטל עולה

יזה שתים - שאם מזה אחת, שמא אין כאן מן הכשרים. אבל כי מזה שתים, אי אפשר דליכא בחדא מנייהו מן הכשרים. והזאה אינה צריכה שיעור:

וחכמים פוסלים - קסברי הזאה צריכה שיעור ואין מצטרפין ההזאות. והלכה כחכמים. ורמב״ם פירש, יזה שתי הזאות וישליכם חוץ לכלי וישאר השאר מי חטאת כשרים. ופליאה היא בעיני, דבפרק כל הזבחים בגמרא [דף פ׳] משמע כמו שפירשתי:

יניחנה בחמה והטל עולה - שדרך הטל לעלות כנגד החמה. וכן הוא אומר (שמות ט״ז) ויהי בבוקר ותעל שכבת הטל. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

. וחכמים פוסלין. נפל לתוכה משקין ומי פירות יערה וצריך לנגב. דיו קומוס וקנקנתום. וכל דבר שהוא רושם יערה. ואינו צריך לנגב:

יערה וכו׳ - מריק מה שבתוך הכלי, ואינו כשר להניח בו מי חטאת עד שינגב מן המשקים ומי פירות:

יערה ואינו צריך לנגב - דאם איתא דנשאר ממנו בכלי היה רישומו ניכר:

(ב) נפל לתוכה שקצים ורמשים ונתבקעו

ונתבקעו - שנשתהו בתוך המים זמן מרובה עד שנתבקעו, או אפילו לא נתבקעו אלא שנשתנו מראה המים, פסולין:

או שנשתנו מראיהם פסולין. חפושית

חפושית - תולעת שחורה:

בין כך ובין כך

בין כך ובין כך - בין נתבקעה בין לא נתבקעה:

פוסלת מפני שהיא כשפופרת

מפני שהיא כשפופרת - של קנה חלולה והמים נכנסים מצד זה ויוצאים מצד זה ומתערב עמהם הלחות שבקרבה:

. ר' שמעון ור' אליעזר בן יעקב אומרים. הדירה

דירה - תולעת שבחטין:

. והכנה

כנה - מין תולעת נמי הגדל בתבואה:

שבתבואה כשרים

כשרים - אפילו נתבקעו. ואין כן הלכה:

מפני שאין בהם לחה:

(ג) שתת מהן בהמה או חיה פסולין. כל העופות פוסלין. חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת

שתתה מהן בהמה או חיה פסולים - משום משקה שבפיהן החוזר, והמים והרוק שבפיהן מתערבין:

מוצצת - ואין המשקה שבפיה חוזר למים:

. כל השרצים אינם פוסלין חוץ מן החולדה. מפני שהיא מלקת

מלקת - לוקקת בלשונה ומתערב הרוק שבלשונה עם המים:

. רבן גמליאל אומר אף הנחש

אף הנחש מפני שהיא מקיאה - וכן הלכה ואין הלכה כר׳ אליעזר:

. מפני שהיא מקיאה. ר' אליעזר אומר אף העכבר:

(ד) החושב על מי חטאת לשתות

החושב על מי חטאת לשתות ר׳ אליעזר פוסל - דאפסלו להו במחשבה:

. רבי אליעזר אומר. פסול. רבי יהושע אומר כשיטה

כשיטה - החבית לשתות או ליקח ממנה מים לשתות. אבל במחשבה גרידא לא פסיל:

. אמר רבי יוסי במה דברים אמורים. במים שאינם מקודשים. אבל במים המקודשין. רבי אליעזר אומר כשיטה

במים שאינן מקודשין - שמלאן כדי ליתן בהן את האפר ועדיין לא נתן:

רבי אליעזר אומר כשיטה - והכא לא פסיל להו במחשבה. דכיון דמים קדושים הן, אמלוכי ממליך וחוזר בו ממחשבתו, הילכך לא פסיל ר׳ אליעזר עד שיטה:

. רבי יהושע אומר כשישתה

רבי יהושע אומר כשישתה - מפני משקה שבפיו שחוזר ומתערב עם המים ופסיל להו:

. ואם גרגר

ואם גרגר - לשון גרגרת. כלומר שלא שתה כדרך השותים אלא שפך המים בגרונו:

כשר:

כשר - דליכא משקה פיו בחבית. והלכה כרבי יהושע בתרוייהו:

(ה) מי חטאת שנפסלו לא יגבלם בטיט. שלא יעשם תקלה לאחרים

שלא יעשם תקלה לאחרים - שיגעו בטיט ויטמאו במי חטאת שבו:

רבי יהודה אומר בטלו. פרה ששתת מי חטאת בשרה טמא מעת לעת

ר׳ יהודה אומר בטלו - בטיט, ותו לא מטמא מאחר שגבלן:

מעת לעת - אם שחטה בתוך מעת לעת של שתייה. אבל שהתה טפי מהכי, נתעכלו במעיה:

. רבי יהודה אומר בטלו במעיה:

רבי יהודה אומר בטלו במעיה - ואפילו שחטה בתוך מעת לעת בשרה טהור. ואין הלכה כר׳ יהודה בתרוייהו:

(ו) מי חטאת

מי חטאת - במקודשין איירי. אבל מים שאינן מקודשין שרי, כדקתני סיפא:

ואפר חטאת

אפר חטאת - אפילו אפר עצמו בלא מים:

. לא יעבירם בנהר ובספינה

לא יעבירם בנהר ובספינה - דגזור משום מעשה באדם אחד שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בספינה בירדן ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של ספינה:

. ולא ישיטם על פני המים

ולא ישיטם על פני המים - דדמי לספינה. וכן לא יעמוד בצד זה של נהר ויזרקם לצד שני, דגם זה דמי קצת לספינה:

ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד זה אבל עובר הוא

אבל עובר הוא - ברגליו:

במים

במים - עם מי חטאת שבידו:

עד צוארו. עובר הוא הטהור לחטאת

עובר הוא הטהור לחטאת - בין בספינה בין שט על פני המים, ואינו חושש. וכן נושא בידו או משיט על פני המים כלי שהוא טהור לתת בו מי חטאת כשהוא ריקם, או שיש בו מים שעדיין לא נתקדשו באפר פרה. שלא גזרו אלא על המים המקודשים ועל האפר בלבד, לא על האדם והכלים הטהורים (ומים שאינן מקודשין):

. ובידיו כלי ריקם הטהור לחטאת. ובמים שאינם מקודשין:

(ז) אפר כשר

אפר כשר - אפר פרה הכשר להזאה:

שנתערב באפר מקלה

שנתערב באפר מקלה - באפר כירה:

הולכין אחר הרוב ליטמא ואין מקדשין בו

הולכים אחר הרוב לטמא - אם רוב אפר פרה, מטמא. אם רוב אפר מקלה, אינו מטמא:

ואין מקדשין בו - ואפילו רוב אפר חטאת, אין מקדשין בו, הואיל ונתערב בו אפר כירה ואפילו כל שהוא:

. ר' אליעזר אומר מקדשין בכלן:

ר׳ אליעזר אומר מקדשין בכולן - דסבר ר׳ אליעזר לא בעינן שיעורא בהזאה, ואי אפשר דליתא פורתא מאפר חטאת. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

(ח) מי חטאת שנפסלו

מי חטאת שנפסלו - כגון שנשתנו מראיהן שלא מחמת עצמן, וכיוצא בזה מן הדברים שפוסלים מי חטאת:

. מטמאין את הטהור לתרומה. בידיו ובגופו. ואת הטהור לחטאת. לא בידיו ולא בגופו. נטמאו. מטמאים את

מטמאים את האדם הטהור לתרומה - בין שנגע בהן בידיו בין שנגע בהן בגופו, דכמי חטאת כשרים חשיבי. וטומאה זו דרבנן היא, דמדאורייתא כיון שנפסלו פרחה מהן טומאתן החמורה. ומשום הכי תני מטמאין את האדם

הטהור לתרומה

הטהור לתרומה - דמשמע דוקא לתרומה אבל לא לחולין:

בידיו ובגופו. ואת הטהור לחטאת

ואת הטהור לחטאת לא בידיו - כלומר אין מטמאין הטהור לחטאת בין נגע בהן בידיו בין נגע בהן בגופו, דכמי חטאת כשרים חשיבי, ונהי דהנושא מי חטאת שיש בהן כדי הזייה או נוגע בהן, טמא לכל מילי, לחטאת מיהא טהור:

. בידיו. אבל לא בגופו:

נטמאו, מטמאים את הטהור לתרומה - כמי חטאת כשרים. אבל את הטהור לחטאת מטמאים אותו אם נגע בידיו, דכיון דנטמאו לא גריעי משאר אוכלים ומשקים טמאים דמטמאים את הידים, וקיימא לן דבטהרת מי חטאת מי שנטמאו ידיו נטמא גופו:

(ט) אפר כשר שנתנו על גבי המים

אפר כשר שנתנו על גבי המים שאינם ראוים לקדשש - הוי דינא כדין מי חטאת שנפסלו:

שאינן ראוין לקדש. מטמאין את הטהור לתרומה בידיו ובגופו

מטמאין את הטהור לתרומה בידיו ובגופו - כדין כל שאר מי חטאת הכשרים. ואין מטמאים הטהור לחטאת, שאין מי חטאת מטמאין הנושאן והנוגע בהן אלא לשאר טומאות, לא לטהרת מי חטאת:

. את הטהור לחטאת. לא בידיו ולא בגופו: