נגעים פרק ב
(א) בהרת
בהרת - גרמוני. לבן ביותר. ובהרת עזה כשלג נראית בו כהה מתוך לבנונית יתירה שבבשרו, ופוטרין אותו:
עזה. נראית בגרמני כהה. והכהה
והכהה - נראית בכושי עזה. מתוך שבשרו שחור. ומסגירין אותו, דבתר בשרו של נראה אזלינן:
בכושי עזה. רבי ישמעאל אומר. בני ישראל אני כפרתן
בני ישראל אני כפרתן - מתוך חבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות:
. הרי הן כאשכרוע. לא שחורים ולא לבנים
לא לבנים ולא שחורים - אלא כאשכרוע, שאינו לא לבן ולא שחור. אשכרוע, מין של ארז, בוש״ו בלע״ז. תאשור, אשכרוע. וקא סבר ר׳ ישמעאל דבמה שמיטהר האחד מיטהרים כולם, ובמה שמיטמא האחד מיטמאין כולם. וקיימי רבי ישמעאל ור׳ עקיבא בחדא שיטתא:
. אלא בינוניים. רבי עקיבא אומר יש לציירים
ציירים - אומנין שמציירין צורות לנוי:
סממנין. שהן צרין צורות שחורות לבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ. ותראה בבינוני. רבי יהודה אומר מראות נגעים להקל
כבינוני - כסם הבינוני:
מראות נגעים להקל - וטעמא דר׳ יהודה מפרש בתורת כהנים, כתוב אחד אומר בעור בשרו, וכתוב אחד אומר בעור הבשר, מצינו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, כיצד, יראה גרמוני בבשרו להקל נמצאת מקיים בעור בשרו. ואת הכושי כבינוני להקל נמצאת מקיים בעור הבשר:
. אבל לא להחמיר יראה הגרמני בבשרו. להקל. והכושי בבינוני להקל. וחכמים אומרים זה וזה
זה וזה כבינוני - גרמוני וכושי כבינוני, והיינו ר׳ עקיבא:
בבינוני:
(ב) אין רואים הנגעים בשחרית. ובין הערבים. ולא בתוך הבית. ולא ביום המעונן. לפי שהכהה נראית עזה. ולא בצהרים לפי שעזה נראית כהה. אימתי רואין בשלש בארבע ובחמש ובשבע ובשמנה ובתשע. דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר בארבע בחמש בשמנה ובתשע:
אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים וכו׳ - דילפינן מקרא דכתיב לכל מראה עיני הכהן, מה כהן שחסר מאור עיניו אינו רואה את הנגעים. אף יום שחסר מאורו אין רואין בו את הנגעים:
רבי יהודה אומר בד׳ בה׳ כו׳ - והלכה כר׳ יהודה:
(ג) כהן הסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו לא יראה את הנגעים שנאמר (ויקרא יג, יב) לכל מראה עיני הכהן. בית האפל אין פותחין
אין פותחין, לו חלונות - דכתיב (ויקרא י״ד:ל״ה) כנגע נראה לי, לי ולא לנרי, מכאן אמרו בית אפל אין פותחין לו חלונות:
בו חלונות לראות את נגעו:
(ד) כיצד ראיית הנגע. האיש נראה כעודר. וכמוסק זיתים. האשה כעורכת
כעודר וכמוסק - דרך העודר מפסק רגליו. ודרך המוסק מגביה זרועותיו. עודר, חופר בקרקע. מוסק, לוקט את זיתיו:
כעורכת - את הפת, שמפסקת את רגליה:
וכמניקה את בנה
וכמניקה את בנה - לענין תחת הדד. דמה שנראה באותה שעה אינו נחשב בית הסתרים:
. כאורגת בעומדין לשחי ליד הימנית. רבי יהודה אומר אף כטווה בפשתן
כאורגת בעומדים לשחי - שמגבהת ידה הימנית לארוג ומגלה בית השחי שלה:
כטווה בפשתן - שדרך הטווה להגביה ידה השמאלית ומגלה השחי השמאלי. ומה שאינו נראה בכך, נחשב בית הסתרים. וכתיב לכל מראה עיני הכהן, פרט לבית הסתרים:
לשמאלית. כשם שנראה לנגעו כך הוא נראה לתגלחתו:
לתגלחתו - ביום טהרתו. וצריך לגלח, דכתיב (ויקרא י״ד) את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו, מה אלו מקום כינוס שער ונראה, אף כל מקום כינוס שער ונראה, פרט לבית הסתרים:
(ה) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו. כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו
רבי מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו - דאיתקוש נגעים לריבים, דכתיב (דברים כ״א:ה׳) כל ריב וכל נגע, מה ריבים שלא בקרובים, אף נגעים שלא בקרובים. ואין הלכה כרבי מאיר:
חוץ מנדרי עצמו - דכתיב (במדבר ל׳:ג׳) לא יחל דברו, הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו:
. רבי יהודה אומר אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים
אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים - כגון נדרים שאינן של עינוי נפש ודברים שאינן בינו לבינה, שהן צריכין חקירת חכם, ושמא יקל גבי אשתו ולא יבקר יפה. ודוקא בפני עצמו אינו יכול להתיר ואפילו הוא יחיד מומחה, אבל מצטרף הוא בכלל שלשה הדיוטות, דכיון דהוו בי תלתא לא חשידי שמא לא יחקרו יפה:
. כל הבכורות אדם רואה
כל הבכורות אדם רואה - אם יכולין לאכלן במומן:
. חוץ מבכורות עצמו: