כלים פרק ו
(א) העושה שלשה פטפוטים
העושה שלשה פטפוטים - שלשה רגלים יושבים בארץ:
בארץ. וחברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה. טמאה. קבע שלשה מסמרין בארץ להיות שופת עליהן הקדרה. אף על פי שעשה בראשו מקום שתהא הקדרה יושבת. טהורה. העושה שתי אבנים כירה. וחברם בטיט
וחברם בטיט - למעלה בראשם, כעין כלי ברזל שקורין טריפי״ד:
. טמאה. רבי יהודה מטהר עד שיעשה שלישית. או עד שיסמוך לכותל אחת בטיט ואחת שלא בטיט. טהורה:
קבע שלשה מסמרים - שנעץ אותם בקרקע:
טהורה - דכלי מתכות המחוברים לקרקע כקרקע דמו ואין מקבלים טומאה:
וחברם בטיט טמאה - ככירה של חרס, שהטיט שבראשן נותן להן תורת חרס:
עד שיעשה שלישית - כעין שלשה פטפוטין:
או עד שיסמוך לכותל - שהכותל יסמוך את הקדירה מצד אחד:
אחת בטיט - אחת חיבר לחברתה בטיט בראשה:
ואחת שלא בטיט - שהשלישית לא חיבר. ור׳ יהודה היא, ואין הלכה כר׳ יהודה:
(ב) האבן שהיה שופת עליה ועל התנור
האבן שהיה שופת עליה ועל התנור - והאבן מחוברת בטיט:
. עליה ועל הכירה. עליה ועל הכופח. טמאה. עליה ועל האבן
עליה ועל האבן - היינו אחת בטיט ואחת שלא בטיט:
. עליה ועל הסלע
ועל הסלע - המחובר מששת ימי בראשית:
עליה ועל הכותל. טהורה
טהורה - דכתיב יותץ טמאים הם, את שיש לו נתיצה יש לו טומאה, את שאין לו נתיצה אין לו טומאה. מכאן אמרו, אבן שהיה שופת עליה ועל התנור, עליה ועל הכירה, עליה ועל הכופח, טמאה, מפני שיש להן נתיצה. עליה ועל האבן, עליה ועל הסלע, עליה ועל הכותל, טהורה, מפני שאין להן נתיצה:
. וזו היתה כירת הנזירים
כירת הנזירים - לבשל שלמי נזיר שלוקח מהן הכהן הזרוע בשלה:
שבירושלים שכנגד הסלע. כירת הטבחים
כירת הטבחים - שמוכרים לרבים, ומסדרים הרבה אבנים זו אחר זו ושופתין עליהן קדירות הרבה, שנמצאת אבן אחת לשתי קדירות, וכשנטמאת האחת האחרות טהורות מידי דהוה אקלמרין המתואמות דתנן לעיל בפרק ב [משנה ז׳] שאם נטמאה אחת מהן לא נטמאו כולן:
. בזמן שהוא נותן אבן בצד אבן. נטמאת אחת מהם לא נטמאו כולן:
(ג) שלש אבנים שעשאן שתי כירים
שלש אבנים שעשאן שתי כירים - שהאבן האמצעית משמשת לזו ולזו:
. נטמאת אחת מן החיצונה. האמצעית המשמשת
האמצעית המשמשת לטמאה - חציה של האמצעית המשמשת לחיצונה שהיא טמאה, טמאה. וחציה המשמשת לחיצונה שהיא טהורה, טהורה:
את הטמאה טמאה. המשמשת הטהורה טהורה. ניטלה הטהורה. הוחלטה האמצעית לטומאה. ניטלה הטמאה הוחלטה האמצעית לטהורה. נטמאו שתים החיצונות. אם היתה האמצעית גדולה. נותן לזו כדי שפיתה מכאן. ולזו כדי שפיתה מכאן. והשאר טהור. ואם היתה קטנה הכל טמא. ניטלה האמצעית. אם יכול לשפות עליה יורה גדולה. טמאה. החזירה
נחלטה האמצעית לטמאה - וכולה טמאה:
לשפות עליהן - על שתי החיצונות:
החזירה - לאמצעית:
. טהורה
טהורה - שבטלה כירה ראשונה וכאילו נתץ כירת היורה הגדולה:
. מירחה בטיט. מקבלת טומאה משיסיקנה
מקבלת טומאה משיסיקנה - דבעי היסק ככירה חדשה:
כדי לבשל עליה את הביצה:
(ד) שתי אבנים שעשאם כירה. ונטמאו. סמך לזו אבן אחת מכאן
סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן - ונמצאו עכשיו שלש כירות, האמצעית טמאה והחיצונות טהורות. הלכך שתי אבנים אמצעיות חציה של זו וחציה של זו [של צד הטהור] טהור, שמשמש לטהור:
. ולזו אבן אחת מכאן. חציה של זו טמאה וחציה טהורה. וחציה של זו טמאה וחציה טהורה. ניטלו טהורות. חזרו אלו לטומאתן:
ניטלו החיצונות הטהורות - חזרו אמצעיות לטומאתן כבתחלה, וכולן טמאות, שהרי אין כאן משמש לטהור: